אור ברסלב
שכרן של מצוות פרק י''ג - שכרו של שלום בית › מילה קטנה שלום בית גדול

שכרן של מצוות

פרק י''ג - שכרו של שלום בית · מילה קטנה שלום בית גדול

אם יראו שם את אימת הדין אוי ואבוי

אם היה לנו מושג איזו השפעה יש למילה אחת היוצאת מפינו, לחיוך אחד הנראה על פנינו, היינו מעניקים לאירועי החיים התייחסות שונה לחלוטין.

את הדברים שמענו מפיו של אחד הרבנים ברמת אלחנן שבבוקר אחר, לאחר תפילת שחרית, ניגש אליו אחד הרבנים הידועים בבני ברק, המתעסק בענייני שלום בית, ואומר לו:

''יישר כוח גדול מגיע לך'' על הצלחתך להשכין שלום בבית פלוני. מה שאני לא הצלחתי לעשות במשך זמן רב למרות הניסיון שהצטבר אצלי וההתמחות הגדולה שיש לי בעניינים אלה, עשית אתה ''במילה אחת''.

האברך היה בטוח בכל מאת האחוזים שהרב טעה בכתובת, וניגש אל האדם הלא נכון. ''הייתי שמח מאוד לקבל את השבחים הללו'', אולם צר לי להודיע להרב שליט''א שאין לי כל מושג על מה הוא מדבר. מעודי לא התעסקתי בהשכנת שלום בית, בוודאי לא בשבת האחרון, וברי לי שיש כאן טעות בכתובת.

אבל הרב בשלו, נשאר על עמדו, וממשיך לדבוק בגירסתו, שרק בזכות האברך ''חזר'' השלום אל הבית, לאחר תקופה ארוכה מאוד של מריבות ותככים.

אבוא ואספר לך מה היה, ותדע את גודל השכר שיש לך בשמים, בזכות מילה אחת שהוצאת מפיך.

נכון שלפני כמה ימים, שאל הרב, ניתקלת בבן ישיבה ששקד על תלמודו בהיכל בית המדרש ''בהתמדה רבה'', ואתה לא התעצלת אלא באת לאביו של אותו בחור ''וטפחת'' לו על כתפיו תוך כדי נתינת מחמאה אישית בנוסח ''אה, איזה בן יש לך! איזה מתמיד! אשריהם להורים שגידלו בן שכזה''.

שניות ארוכות לקח לאברך כדי להודות ''באשמה'' ולהיזכר שאכן עשה את הדברים המיוחסים לו.

ובכן דע לך, ידידי, ש''המחמאה הקטנה'' הזו שלא לקחה לך יותר מכמה שניות, החזירה את השלום המיוחל לביתו של אבי הבן, ובלי שהתכוונת לכך זכית לקיים את אחת המצוות הגדולות ביותר בתורה, ''השכנת שלום בין איש לאשתו'', אמר הרב.

אותו רב, שהתפרסם כאחד ''המומחים'' היותר גדולים בענייני שלום בית, הסביר שאחת הסיבות העיקריות המטלטלות כיום את שלום הבית מתבטאת בחוסר ההערכה של בני הזוג זה אל זה. אלא שהבעייה אינה מתחילה בכך. ''הגורם העיקרי'' למריבות הוא שהאיש, וכן האשה, אינם מעריכים את... עצמם, את כוחותיהם וכישוריהם, וכשאדם נמצא במשבר אימון שכזה כלפי עצמו, הוא גם לא יעריך את זולתו.

ברגע שהאדם מרגיש את עצמו במצב מרומם, ומכיר את הכשרונות וההישגים אליהם הגיע, ישתפר בהדרגה מצב הרוח שלו, ואז ייקל עליו להעריך ולכבד אנשים אחרים.

הכלל הוא שכאשר יש לאדם אור בעיניים הולך האור הזה ומתפשט על כל סביבותיו, ואז תהיה לו אפשרות להאיר פנים לאשתו ולילדיו, להתייחס אליהם כראוי, ולהרגיש שאכן ביתו הוא המקום הטוב ביותר עלי אדמות.

''זה מה שפעלת במחמאה שאמרת באוזניו של האבא על אודות בנו'', סיים הרב ההוא. ''גם הוא ידע שיש לו בו מצויין, אבל כששמע את זה מאדם אחר, שלכאורה אין לו כל אינטרס מיוחד לומר זאת, עלו ''המניות'' שלו בעיני עצמו, וכשחזר אחר כך הביתה הביט על רעייתו ועל הסובב אותו באור אחר לחלוטין, עד שהיה לו העוז לבוא ולהכריז: ''כל הבעיות נגמרו. אנחנו חוזרים לחיים רגילים, כבימים כתיקונם''. והכל בזכות מילה שהוציא האברך, ללא כוונה. לא יאומן.

ובאמת, מה איכפת לנו לפרגן ולפזר שבחים על ימין ועל שמאל, במיוחד אם זה מגיע, גם אם לא מדובר בבעיות קריטיות כמו שלום בית.

פעמים רבות קורה, וזה קורה לכולנו, שאדם מצוי במצב רוח קודר, ולא משנה כלל מאיזו סיבה, והנה מגיע מולו חבר ומשבח בפניו את בנו או מעניק לו כל מחמאה מסוג אחר. האדם הזה, שעד לפני רגע היה כל כולו מושפל, שבור ונכא רוח, יהפוך את עורו ויהיה לאדם המאושר ביותר בעולם.

אז למה כל כך קשה לנו להוציא מילה טובה מהפה. ? (טובך יביעו ח''א עמוד קפ''ה)

תוכן העניינים

שכרן של מצוות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה