פרק י''א - שכרו של השומר לשונו · אני מבטיח שלא אדבר יותר לשון הרע
לפנינו סיפור מופלא, המוכיח כאלף עדים על הרווח וההצלה הבאים כתוצאה מזהירות מלשון הרע. את המעשה שמענו ממשפחת חדד ברמת אלחנן, והוא אירע לאחד האחיינים שלהם המתגורר בטבריה. פרטי הדברים התפרסמו בגליל וגרמו לחיזוק רב בענייני שמירת הלשון.
הילד בן העשר שיחק להנאתו בחצר מאחרי ביתו. החצר ממוקמת במדרון, ובאחת ה''גלישות'' שעשה מלמעלה למטה, פגע באבן גדולה, ומעוצמת ההתדרדרות הוסטה האבן ממקומה, ואף אחד לא שם לב שבאותו רגע הגיח מן החור נחש ארסי ענק, באורך כשני מטרים והכיש את הילד. אחיו הקטן אמר לאחר מכן שהבחין ב''איזה חבל יפה המתגלגל על הריצפה''.
הילד החל להקיא, מאוחר יותר התעלף, ומצבו ''החמיר'' מרגע לרגע. המשפחה שלא ידעה שמדובר בהכשה, לא ייחסה משמעות חמורה לשינויים הבריאותיים הללו. רק אחרי שמצבו התדרדר ביותר, הובא מומחה שקבע שהילד הוכש, וצריד להבהילו ''בדחיפות'' לבית החולים.
בחדר המיון התלחשו כבר הרופאים שלא מדובר בהכשה סתמית, אלא בנחש ארסי מאוד. במשך הלילה הראשון היה הילד חסר הכרה והרופאים הביעו דאגה ממצב בריאותו.
והנה, מיד למחרת בבוקר, עם האור הראשון, פקח החולה את עיניו וקרא בקול לכל הנוכחים שעמדו סביב המיטה: ''אני מבטיח שלא אדבר יותר לשון הרע'', וסגר שוב את העיניים.
מיד לאחר מכן חל שיפור ניכר במצב הילד, עד שבתוך ימים ספורים שב לתפקד כאחד האדם. הרופאים הביעו פליאה על השיפור המהיר והצהירו, שלא נתקלו מעודם בתופעה דומה של הכשת נחש החולפת לאחר זמן כה קצר.
כל מילה מיותרת. (טובך יביעו חלק ב' עמוד צ''ו)