אור ברסלב
שכרן של מצוות פרק י' - שכרה של כבישת התאוה › מוכרח שיראה נס באיזה אופן שיהיה

שכרן של מצוות

פרק י' - שכרה של כבישת התאוה · מוכרח שיראה נס באיזה אופן שיהיה

רוחניות אינה נמדדת בכמות אלא באיכות

מעשה ''נורא ונפלא'' ביהודי עשיר אחד שהיה נזהר בענין ''מאכלות כשרים'', ופעם נזדמן לו שהיה מוכרח לנסוע בשיירה של ישמעאלים למרחקים, ובאותם המקומות היה אסור ליהודים לנסוע, אמרו לו הסוחרים הישמעאלים, שיחליף בגדיו כמותם שלא יכירוהו שהוא יהודי, ויסע אתם יחד.

והנה באמצע הדרך, היה מקום הנחת עגלות והסוסים, כמין מלון שכל התיירים היו נחים שם לילה אחד, אבל בזה המקום היה ידוע, שכל מי שהיה לו כסף צריך לקום עני מרוד, ולא ידע אף אחד מה היה שם. ובעל המלון הישמעאלי היה איש טוב ומטיב עם כולם, וגנבים לא היו שם, רק הם אומרים, שיש מין מזקין כאלו שדים, ולכן מניח כספו וזהבו ממש על בשרו, והיו קושרים אותם טוב, אולי על ידי כן לא יארע להם נזק.

והנה באותו הלילה אמרנו לעיל שהיהודי היה נזהר שלא לאכול מאכלות אסורות, והיה לו בילקוטו לחם וגבינה וכמה ביצים, ישב ואכל אחרי שגמרו כולם סעודתם, בא בעל המלון עם מגש גדול מלא חלבה טריה לבנה כשלג, ואיזה ריח טוב, והיה מחלק לכולם, לכל אחד חתיכה, כולם אכלו, היהודי הזה, לקח את החלבה, עשה את עצמו כאלו אוכל עם לחם, אבל לא טעם מפני חשש איסור, הגיע הזמן לישון, הלך כל אחד ואחד מהם לישון באותו המלון.

כולם אחרי שעה נרדמו כאבן, עד כדי כך, שאם חותכים את האדם לחתיכות לא ירגיש מאומה, רק היהודי לא באה לו שינה, והנה פתאום באו שני שוטרים עייפים מן הדרך, תלו על הכותל כלי זיינם והלכו לישון, מזלו הטוב של היהודי, שאלו שני השוטרים ישנו על ידו.

והנה בחצות הלילה, בא בעל הבית בעצמו, כשהוא הולך בסדר ממטה למטה, ושודד אותם כל אחד ואחד ואין אף אחד מרגיש בזה, היהודי עשה את עצמו כאילו ישן והוא רואה הכל.

אבל נפל בפח, אינו יודע מה לעשות, אם יצעק דמו בראשו מפני שכולם נרדמו, ואין אף אחד שיבוא לעזרתו, ואם ישתוק, כי הדם הוא הנפש, כספו ילך.

ופתאום שומע קול דק שמדברים שני השוטרים הללו, אחד עם השני שגם הם לא אכלו מאותה החלבה, אומר אחד לשני מה לעשות? אם נקום לקחת הרובה, הוא יקדימנו מפני שבידו גם כן רובה, ואם לא נקום ילך כספנו מידינו, אמר לו השני תשתוק כשיבוא אצלך, פתאום אני אתנפל עליו, ואתה תקום לעזרתי, וכן עשו.

כשבא על יד השוטר לפשוט אותו, עשה את עצמו כאילו ישן. עוד לא הספיק להכניס ידו תחת החגורה, קם חבירו כאריה ונתן לו אחת על הראש, קם השני לעוזרו, ובכל זאת היה קשה לקושרו, מפני שהיה גיבור כאריה, התחילו צועקים, שיבואו לעזרתם, והנה כולם פגרים.

וליהודי לא היתה ברירה אחרת, אלא בעל כורחו שלא בטובתו, לבש רוח כאריה ועזר להם בכל כחו. והתגברו עליו וקשרו אותו ידים ורגלים, עד שהאיר הבוקר. בבקר קמו כולם כמו שכורים, ורואה כל אחד שכספו נגנב ממנו, ענו השוטרים אל תפחדו הגנב תפוס אצלנו, רק רוצים לדעת מה נתן לכם לאכול בעל המלון? אמרו חלבה אכלנו.

ועוד סיפרו לשוטרים זה זמן רב, שמענו שתמיד היו ניזוקים בכאן, ולא ידעו אם זה מעשה שדין או מזיקים? וכעת נתודע האמת, וכשהביאו את הישמעלי אל המשפט הודה על האמת, ואמר שיש לו עצמות של מתים שרופים, שטוחן אותם ומערב תוך החלבה, וזהו שמרדים לאדם, ועל ידי כך היה שודד אותם ויצא משפטו למות.

וכשחזר היהודי לעירו ושמע שכבר הרגו את הגוי, שמח שמחה גדולה, וסיפר לחכם אחד שהוא מכירו, כי הוא היה שם אותו הלילה, ועשה את עצמו שהוא אוכל ולא אכל, והוא שהיה בעזרת השוטרים לקושרו.

אמר לו החכם, תדע בני אדם ששומר פיו ממאכלות אסורות ''מוכרח'' שיראה נס באיזה אופן שיהיה.

תוכן העניינים

שכרן של מצוות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה