אור ברסלב
שכרן של מצוות פרק י' - שכרה של כבישת התאוה › בחלומי והנה אנכי מובא לבית דין של מעלה

שכרן של מצוות

פרק י' - שכרה של כבישת התאוה · בחלומי והנה אנכי מובא לבית דין של מעלה

ושמח הגאון שמחה גדולה

לכולל ''בית דוד'' נכנס יהודי ובפיו סיפור על חלום שחלם בלילה, ולמרות שבדרך כלל אין דרכנו בפתרון חלומות, היהודי הזה שהוא נאמן אצלנו הפציר מאך שישמעו את דבריו.

וכך סיפר:

בחלומי, והנה אנכי מובא ''לבית דין של מעלה'', ומצבי בכי רע. קטיגורים רבים מגיעים מכל הכיוונים, אך לפתע בא סניגור אחד ואמר, שצריך להטות את דיני לזכות, כיון שבמשך כל חיי אכלתי בשר כשר. מאידך, טען הקטיגור ואמר, שאין בכך מעלה יתירה, כיון שבחולון ''רוב'' החנויות נתונות תחת השגחה, ויש אפילו אפשרות להשיג מהדרין, ממילא ''זכות'' זו של אכילת בשר כשר אינה כה משמעותית.

אך הנה הגיע סניגור נוסף ואמר, שגם בהיותי פעם בביקור בחו''ל, הקפדתי לאכול רק כשר, למרות שהבשר הכשר לא היה בנמצא והייתי צריד לחפש אחריו, ואם כן זה מוכיח למפרע, שכל הבשר הכשר שאכלתי בימי חיי הוא זכות גדולה. ודבריו של הסניגור הזה, התקבלו בבית דין של מעלה, סיים היהודי את סיפור חלומו.

לאחר מכן הראה לי ת''ח אחד ''ברמת אלחנן'' את ''בעל הטורים'', ואולי דבריו מתאימים קצת לסיפור הנ''ל. (דברים בפרק כ''ו פסוק מ''ב) אומרת התורה: ''וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכור'' וכו'.

ומקשה ''בעל הטורים'' (בהסתמך על פסוקים אחרים) מדוע באברהם ויעקב נאמר ''עבדי'' וביצחק לא? ומתרץ, ''לפי שאברהם ויעקב קיימו את המצוות בין בארץ ובין בחו''ל, משא''כ ביצחק שלא היה בחו''ל. והדברים צריכים ביאור?

ולפי סיפור החלום של היהודי מחולון, אולי אפשר להסביר את ה''עבדות, ' של אברהם ויעקב, בכך שבחו''ל נערמים קשיים יותר גדולים לקיום המצוות, מאשר בארץ ישראל, מחמת טומאת העמים וכדומה. (טובך יביעו ח''א עמוד תכ''א)

תוכן העניינים

שכרן של מצוות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה