פרק י' - שכרה של כבישת התאוה · ושמח הגאון שמחה גדולה
והעיד על הגאון מוהר''ר זלמן מירל''ש אב''ד דק''ק ''המבורג'' שפעם אחת הלך לבית הכנסת מעוטף בטלית ותפילין כדרכו, ופגע בו אדם אחד שהיה לו למכור אבנים טובות, ורצה שילך עמו לביתו, והגאון השיב לו שימתין עד שיבוא מבית הכנסת.
ובתוך כך מכרן לאחר, והאחר הרויח בהם כמה אלפים ר''ט, ושמח הגאון שמחה גדולה, שהשליך מנגדו ממון רב, עבור תפלת צבור. (מגן גבורים)
וכ''כ בספר ''אליהו רבא'' בשם תשובת ב''י, דיש לקנוס האנשים שמונעים לילך לבית הכנסת, משום שעוסקין בתורה, או משום שמשתכרין ממון. ולעשירים יש לקנוס יותר, ובעל תורה אף שעוסק בלימוד מ''מ איכא חשדא וחילול השם כמש''כ סי''ח. (משנה ברורה סימן צ' סקכ''ט)