פרק י' - שכרה של כבישת התאוה · אמונה בחוש
קבוצת אברכים ישבה בבית הרב בדיון על חיזוק שיעורי התורה, לאור אסונות שאירעו באותה תקופה בבני ברק.
לפתע צלצל הטלפון ועל הקו היתה רופאה פלונית, שביקשה לאתר באופן דחוף את אחד האברכים בקריה, שהורתה לרעייתו לקחת תרופה מסויימת, ועכשיו התברר שנתנה לה תרופה אחרת, ואם האשה תבלע את התרופה, היא תהיה בסכנה גדולה.
רגעים של ''חרדה'' עברו על קהל הנאספים, עד שהצליחו להזכר בשמו של האברך, ואחד המשתתפים רץ לביתו במטרה למנוע את לקיחת התרופה.
והנה, אך יצא השליח מפתח ביתו של הרב, פגש באברך הלז שטייל הלוך ושוב ברחוב הרב זוננפלד, בהמתינו לתשובת סוכן תרופות המתגורר בקריה, אצלו ביקש לברר האם התרופה כשירה. האברך סיפר שרעייתו סירבה לקחת את התרופה, ועמדה בתוקף על דעתה שלא תבלע אותה, עד שיבררו את ההכשר.
אמונה בחוש.