אור ברסלב
שכרן של מצוות פרק י' - שכרה של כבישת התאוה › אכילה לשם שמים של יהודי פשוט

שכרן של מצוות

פרק י' - שכרה של כבישת התאוה · אכילה לשם שמים של יהודי פשוט

בחלומי והנה אנכי מובא לבית דין של מעלה

חסידים מספרים על חסיד, שרבו שלח אותו פעם לאיזה כפר קטן, שם מתגורר יהודי מסויים, כדי ללמוד אצלו איך אוכלים לשם שמים.

יצא החסיד לאותו כפר, התחקה אחר ביתו של אותו יהודי, והנה מצא לפניו איש פשוט ביותר. הוא ראה כי הוא לוקח לסעודתו סיר מלא עם אוכל לכל ארוחה, וכך הוא אוכל בוקר, צהרים, וערב. חשב החסיד לעצמו: ממנו יש מה ללמוד? הרי אכילתו אכילה גסה, האם זו אכילה לשם שמים? אבל הרבי בכל זאת אמר לי לנסוע אליו, הרי בודאי יש משהו כאן, אם כן, פנה ליהודי ואמר לו:

סלח לי על שאלתי, אבל אולי תוכל לומר לי למה אתה אוכל כל כך ''הרבה''?...

השיב היהודי: אני גר כאן בכפר שאבי וסבי התגוררו בו. אבי היה מוכר יי''ש לגויים, ופעם אחת קרה שהגויים שישבו בפונדק השתכרו כל כך עד שאמרו לאבי, כי אם לא ''ינשק'' לצלב שלהם, הם יהרגו אותו.

אבי, כמובן, סירב ולא היה מוכן לנשק את הצלב, אז הם החליטו לבצע את זממם ולתלות אותו. אבל הוא היה אדם חלש כל כך, עד שלפני שהספיקו לתלות אותו הוא כבר מת ולא יכל לקדש שם שמים בתלייתו.

בגלל זה אני אוכל הרבה, שאם גם לי יקרה מקרה כזה, שירצו לתלות אותי אם לא אנשק את הצלב, אהיה בריא וחזק ולא אמות לפני שיתלו אותי...

עתה כבר הבין החסיד את כוונת רבו: הוא שלח אותו לראות אכילה לשם שמים של יהודי פשוט! (שאל אביך ויגדך ח''ב עמוד רל''ז)

תוכן העניינים

שכרן של מצוות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה