פרק א' - שכר המצוות בימינו · והם שקולים בעיני ה' כמו כמה מאות אנשים
יסוד זה שערך מעשי האדם ''נמדדים'' לפי הקשיים שעמד בהם, ולפי העמל שהשקיע בהם, ואשר דבר זה יחסי לפי הדור, ויחסי לאדם זה, מבאר זאת ה''חפץ חיים'' באופן קצת אחר:
יש אדם הנראה בעיני עצמו, ובעיני אחרים, כאדם רגיל, מדריגתו איננה מיוחדת, אבל אם אדם זה, כדי לזכות למועט שבידיו היה זקוק לעמל עצום, ולעמוד כנגד מכשולות שונים, ולהתגבר על מגבלות שונות, קשיי כשרונותיו, כוחות נפשו, סביבתו, הוריו וחביריו, וכו' וכשהתגבר על כל זה והשיג כפי יכולתו, אז מדריגתו עצומה הרבה יותר מהנראה לעינים.
''והוא שקול כנגד כמה אלפי איש'', הכל תלוי לפי רוב עמלו ונסיונו, וככל שתגדל נסיונו כך תגדל מעלתו.
וממחיש זאת ה''חפץ חיים'' במשל: כיצד ניראים חנויות העיר הגדולה בעיני הכפרי הפשוט שלא ראה את חיי הכרך מימיו, והבנתו מצומצמת, כיצד הוא מודד ומעריך אותם? הרי המודד בעיניו הוא ''הכמות הגדולה'', ולכן, כאשר הוא עובר ליד חנות המלאה שקי קמח בכל מדפיה, מלמעלה עד למטה, בכל ד' רוחותיה עמוסה לעייפה, הוא מתפעל עד מאוד.
ומאידך, ככל שכמות הסחורה קטנה יותר, כך בעיניו ערכה ''עלוב'' והנה בהמשך כשהוא רואה חנות ''בדי משי'' שהסחורה מונחת על חלק מן המדפים בלבד, ועוד בהמשך חנות ל''כלי כסף'', ריקה עוד יותר, וממילא עלובה יותר.
והחנות העלובה בעיניו ביותר היא, החנות למכירת יהלומים, ותכשיטי זהב, חנות שהיא כמעט ריקה, מלבד מספר תיבות, ומלבד זאת אין בה מאומה, מה ''עלובה'' חנות זו, זהו מבט של כמות בלבד.
אבל הנבון בן העיר אומר לו: הוי כפרי סכל, הלא תדע, שערך מה שנמצא בחנות היהלומים ותכשיטי זהב ''בתיבה אחת'' שוה יותר מכמה חנויות מסוג אחד המלאות סחורה על כל גדותיהן...
וכן הוא הדבר ג''כ בעניננו: אותם יחידים המחזיקים בכל עוז בתורת ה', ועומדים בנסיונות, המה ''כמו אבנים יקרות'', והם שקולים בעיני ה' יתברך כמו כמה מאות אנשים... (נדחי ישראל, פ''ג)