שות תעלומות לב חלק ד· רבי אליהו בכור חזן
קונטרס ראשית למודים · סימן ג
לעוב"י מצרים יע"א
בדין יבם אם זוכה בנכסי אחיו המת בראוי כבמוחזק.
בשנת התרכ"ח ליצירה שאול שאל האיש הרב המופלא ר"מ ור"מ בעוב"י מצרים כמוהר"ר:
יו"ט ישראל ז"ל מאת כבוד מרן הגאון ראש"ל ח"ד בדרא זלה"ה ביבם שיבם אשת אחיו ורצה לזכות בכל נכסי המת בראוי כבמוחזק. ואולם אחיו יקטן יצא טעו'ן שאינו זוכה בנכסי אחיו אלא במוחזק ולא בראוי. וארי נעשה שואל תורה מציון להגיד לו את דבר המשפט. ואדוני זק"ן הגאון מז"ה רבינו הגדול ז"ל פקד עלי להשיב כהלכה לשואל כענין. ובאותו פרק כתבתי בדין זה תשובה ארוכה ונשלחה למעלת הרב יו"ט ראשון ולא נשאר לי העתקה ממנה. רק את זה מצאתי מ"ש בקיצור באותו פרק וז"ל הנה כראה שהיבם זוכה בכל הנכסים של אחיו בראוי כבמוחזק כדמשמע משמעתתא דפרק החולץ ד"מ ע"א. הגם שמדברי הרמב"ם בפ"ג מהלכות נחלות הל"ז היה מקום לטעות שאינו זוכה בראוי. שהרי כתב מי שיבם אשת אחיו יורש כל נכסי אחיו המוחזקים. שנראה שאינו יורש בראוי דבכור קריה רחמנא. אך כבר פי' הה"מ שם דהיינו אם מת האב אחר מתת הבן שאז אין הבן היבם נוטל בנכסי הזקן חלק המת. מפני שנכסים אלו ראוים היו למת וזה ראוי שאין היבם יורש וכן עיקר וכן העלו הרמב"ן והרשב"א ביבמות ע"כ. ופירש ג"כ ה"ה שם שבנכסי אחיו אינו חולק עם אחיו והכל שלו עי"ש ומזה נראה שבנכסי אחיו במלוה וחובות וכיוצא אע"פ שנקראים ראוי לגבי בכור היבם יורש אותם:
וכן משמע מדברי מרן השו"ע בא"ע סי' קס"ג שנקט לשון הרמב"ם דמשמע דוקא בנכסי אביו אינו חולק עם אחיו בראוי, אבל בנכסי אחיו המת הוא יורש הכל כיון שאינו חולק עם שום אדם, וכן הבינו הב"ש והגר"א שם אלא שרמ"א בהגה הביא מחלוקת בזה. ופי' הב"ש די"א א' היא סז הריב"ש סימן ת"מ הובאה בב"י. וס' שניה היא ס' מהרי"ו סי' מ"א וכ' הב"ש שי"ל דלא פליגי דהריב"ש קאי על נכסי אביהם אבל בנכסי המת י"ל דמודה למהרי"ו דיורש אפי' ראוי. והכי פשט"ל להגר"א שם. ועיין למהריק"ו שורש צ"א ומהרשד"ם אה"ע סי' רל"ח מהראד"ב בס' לחם רב סימן מ"ח ובכנה"ג סימן קס"ג הגה"ט ה'. ומהר"א ששון בסימן ר"ב בני אברהם אה"ע סימן ל' וסימן נ"א ועיין למהר"ם מלובלין בסימן יו"ד בית ישחק דק"ב ע"א יבא הלוי הנד"מ אה"ע סימן ז':
והנה מהרש"ך בח"א סימן קפ"ח הגם שחלק על מהרי"ו סיים שהוא נבוך בזה ולא יסמוך על דעתו והרב מקור ברוך בסימן נ"ח האריך וסו"ד כתב בדין זה שהוא ספק והטוב והישר בעיניו הוא לפשר ביניהם וכ"כ הרב פאת נגב אה"ע סימן כ"ד ועיין בתשב"ץ סימן ל"ה. ועיין להגאון מז"ה הגדול ז"ל בחק"ל ח"מ ח"ב בסס"י נ"ב. ובתשובת הרדב"ז ח"א סימן ס"ו נרא' דעתו שבנכסי אחיו המת הוא יורש בראוי כבמוחזק. ע"כ מצאתי מצויין אצלי: