שות תעלומות לב חלק ב· רבי אליהו בכור חזן
דיני קידושין · סימן ה
שאלתני ידידי במקדש בפני שגם שהם קרובים זה לזה בקורבה דאישות וקורבה דאם אם היא צריכה גט:
והנני משיב בקצרה כי להאריך אין לי פנאי. מהדעת זאת כתב הרמב"ם ז"ל דקורבה דאישות וקורבה דאם פסולים רק מדרבנן. והוא ז"ל פסק בפ"ד מהל' אישות דהמקדש בפסולי עדות דרבנן או ס' פסולי תורה צריכה גט. והגם שרבים חלקו עליו וס"ל דקורבה דאישות וקורבה דאם נמי הוו דאורייתא. י והרשב"ץ ז"ל בתשובה והו"ד בב"י א"הע סי' מ"ב האריך להוכיח שגם הרמב"ם ז"ל מודה לענין קידושין דהוו דאורייתא. אך כבר עמד על דבריו הרב תומת ישרים בסימן פ"ג ועיין בזה לרבני האחרונים הבאתי דבריהם בתשובה אחרת (עי"ל סי' א'):
ואעפ"י דבמקדש בפ"ע דרבנן גופיה רבו הסוברים דאינה מקודשת. שכן נראה מדברי הרב המגיד ז"ל שם וכ"כ העיטור בשם י"א וכ"כ הרי"ף בתשובה וכמ"ש מרן ז"ל בתשובה סימן יו"ד. והרב נוב"י ז"ל במה"ת סי' ע"ו שכתב שלא מצא חבר להרי"ף ז"ל בסברה זו. לא צדק בזה כי רבים הם אשר אתו וכמו שהארכתי בתשובה אחרת (עי"ל סי' א'). ולכאורה הוה מצינן למעבד ס"ס ס' אי הוו דאורייתא או דרבנן ואת"ל דרבנן ס' הלכה כמ"ד דהמקדש בפ"ע דרבנן אינה מקודשת. והו"ל מתהפך שפיר. י ואפי' אם הוא נגד מרן ז"ל כבר איפסקא הלכתא דעבדינן ס"ס נגד מרן וכמו שהארכתי בקונט' הכללים אות ס'. אלא דבהאי ס"ס גופיה גילה דעתו מרן ז"ל בפ"י שם ע"ד המ"כ דאם נשאת לא תצא. ואם לא נשאת עדין צריכה גט כיעו"ש וכיון שפירש דעתו בהאי דינא גופיה. מי זה יערב אל לבו לחלוק עליו:
ומה שכתבת שהם קרובים גם מצד האם. נראה שכונתך לרמוז מ"ש הנוב"י בסימן ע"ו דבאיכא תרתי קורבה באישות וקורבה דאם ליכא מאן דפליג דהוי דרבנן ע"פי עם שכבר כתב כן אחד מרבני צפת ת"ו בתשובת בת הרב"א ז"ל בסי' י"ט וכתב הרב כנ"הג בסי' מ"ב שנראה שבעל ס' זאת הוא הרב מהר"מ אלשיך ז"ל. כבר עמד ע"ד הרב המחבר ז"ל שם והוכיח במשור מתשו' הרשב"ץ ז"ל דאין נפקותא בזה מחד דרבנן לתרי דרבנן עי"ש והיא בתשו' התשב"ץ ח"א סימן קנ"א. אלא שלא ביארת כיצד היא הקורבה הזאת אם הם בעלי שניות דאע"ג דקי"ל דבב' בב' לא אמרינן תרי בעל כאשתו כמבואר בח"מ סי' ל"ג ועי"ש בב"י. ואף שבגיטין וקידושין נקיטינן להחמיר עי"ש בח"מ סימן ל"ג ובא"הע סי' קס"ט ובכנ"הג שם מ"מ רבו הסוברים אפי' בבעלי אחיות דאף שפסולים להעיד זה לזה. מ"מ כשרים הם להעיד לעלמא. עיין למהר"מ אלאשקאר סי' ס"ח אהלי יעקב סי' פ"א ועיין בתשו' הרשב"ש סי' רכ"ח ובתשובת הרב"א ז"ל בסי' י"ט ובתשו' הריב"ש שהביא שם והיא בסימן י"ד ואין הפנאי מסכים להאריך. וכבר ראיתי עתה בס' שער אשר הנד"מ בסי' מ"ח לא"הע שהרב ז"ל כתב שכל המחלוקת הזה הוא בבעלי אחיות אבל בבעלי שניות ליכא מאן דפליג דכשרי' להעיד לעלמ' ועי' למהרש"ך ז"ל בח"א סי' ג' וסי' מ"ז ובס' שמחת יו"ט סי' ע"א. ועכ"פ איני מחליט בדבר עד שתודיעני סדר קורבתם באר היטב וקב"ע בג' מהקידושין לראות אולי יש ריעותא אחרת ואז נגלה לך דעתי ודי בזה כעת: