אור ברסלב
שות תעלומות לב חלק ב דיני קידושין › סימן ד

שות תעלומות לב חלק ב· רבי אליהו בכור חזן

דיני קידושין · סימן ד

סימן ג

וזאת הסכמתי על דבריו

אנכי הרואה דברי פי חכם מקור מים חיים הרב מר דיינא רב כהנא נר"ו אשר העלה להתיר האשה הזאת בלא גט מכח הספקות שיש בקידושין אלו ככל הכתוב בדב"ק ואותי שאל לחוות דעי גם אני. ואבא היום להשיב מפני הכבוד לפי העת והזמן הנחוץ כי להאריך אין לי פנאי:

ואען ואומר כי יפה כיוין מע' הרב הפוסק נר"ו בהתר האשה הזאת כי מלבד גריעות לשון הקידושין שאמר אלו קידושין שלך או אלו קידושיך. אין הלשון הזה מועיל לקדש בו את האשה כי הוא שם דבר ואין האשה מתקדשת בלשון כזה. לפי דעתם של רבני פרוב'ינצה וצרפת הו"ד במהריב"ל ח"א סי' ח"י. וכבר האריכו בזה מהרימ"ט ז"ל בסי' לק"ח ובח"ב סי' ל"ח. ומהרח"ש א"הע סי' י"ג וסי' י"ט ועיין למהריט"ץ ז"ל בסי' נ"ד ובס' אדרת אליהו סי' יו"ד. וגם ס' הרב דוראן ז"ל דבעינן לשון המוכיח שמקדשה להבא כמ"ש מהרי בי רב ז"ל הו"ד בב"י ז"ך והיא מוצאת בתשב"ץ ח"א סימן כ"ג. ועיין למהרש"ך בח"ג סי' ח' ומהרח"ש בסימן ל"א ול"ט ובס' אביר יעקב סי' כ"ד האריך בזה. ובלשון האדו קידושימך נחלקו גאוני עולם בס' נבחר מכסף מסי' כ"ז ואילך ורבו המתירים. וכבר האריך בזה רב רחומא"י הרב המופלא נר"ו בספרו הנד"מ שערי רחמים א"הע סי' כ"ג. והגם שבספ"הק תעלומות לב ח"א א"הע סי' כ"ח העליתי להחמיר בלשון זה היינו התם משום שכבר היה מחזר אחריה לקדשה. ושניהם המקדש והמתקדשת נתכוונו לשם קידושין. ובכגון דא ודאי ראוי להחמיר וכמ"ש הרב אביר יעקב ז"ל שם בסי' כ"ד. משא"כ בנ"ד שלא היה קירוב דעת ביניהם קודם לכן:

עוד זאת שקולה ומכרעת דבנ"ד הוו קידושין בע"א. שהקידושין היו בפני כל א' מהעדים בפני עצמו. ובכה"ג אפילו מאה כחד חשיב כי בודאי לא סמכא דעתיהו. וכמ"ש מרן ז"ל בפירוש בש"ע סי' מ"ב. ובמקדש בע"א דעת מרן ז"ל שם שאין חוששין לקידושיה. והגם שכתב הגאון מהריט"א ז"ל בס' שמחת יו"ט סי' ע"ה דבאיסור ערוה אנו מחמירים אפי' נגד מרן ז"ל אם הוא מקל. ונראה לו דהיינו דוקא אם המחמירים הם רבים. מה שאין כן בדין זה שרובא דרובא דרבוותא קיימי כוותיה שלא לחוש לקידושי ע"א. וכמו שאסף איש טהור הרב הגדול שארנו ז"ל בס"ה כרך של רומי סי' כ"ד והבאתי דבריו בהגהותי לס' ישרי לב א"הע אות ק'. ועיין להרב ערך השלחן בסימן מ"ב אות ב' שהביא להקת המחמירים בקידושי ע"א וכתב דמי יקל ראש נגדם ונסתייע מדברי הרב שמחת יו"ט הנז'. מ"מ הביא שם משם מרן החבי"ב ז"ל בתשובה שבס' עדות ביעקב סי' י"ז ובס' בעי חיי סי' י"ג וסי' ט"ו דאין להקל בע"א אם לא יש ריעותא אחרת עי"ש ובנ"ד הא איכא כמה ריעותות ובפרט הריעותא של גריעות הלשון. וכמו שביאר הרב הפוסק ה"י ובהצטרף כל הספקות שיש בנ"ד. הרי איכא יותר מתלתא ספקי דמתירינן לכ"ע וכמו שהארכתי לעיל בפסק הקידושין (עיין סימן א') באורך וברוחב לך נא ראה על כן אשים בזה קנצי למילין:

ובפרט בנ"ד אשר ראוי לנעול דלת בפני המקדש הזה אשר מאס את אשת נעוריו. וילך שובב אחרי שרירות לבו הרע ואשת נעורים כי תמאס ושפחה כי תירש גבירתה. וצא ולמד מ"ש הגאון מז"ה ז"ל בס"ה נדיב לב ח"ב א"הע סי' ב' באותו נדון מעוב"י שאלוניקי יע"א דלכ"ע רע ומר נדון כזה וראוי לאזור חיל שלא לתת יד לפושעים ולחטאים. מה גם אי לא אהנו מעשיו ומדי"ת אין קידושיו קידושין. אין ראוי לבקש חומרות באופן כזה. וכן עלתה הסכמתנו במותב תלתא להתירה בלא גט לבל תעשנה ידיו תושיה ונוסרו כל האנשים שכמותו ולא יוסיפו לעשות כדבר הרע הזה. וצור ישראל יצילנו משגיאות אכי"ר. ועיין בתשובת מהרש"ך ז"ל בח"א סימן ג' שכתב ואמינא ולא מסתפינא דאין ראוי לצרף כל הדעות הגורמות חומרא להחמיר בנושא גרוע כזה ע"כ דון מינא ואוקי באתרין:

תוכן העניינים

שות תעלומות לב חלק ב

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה