שות תעלומות לב חלק א· רבי אליהו בכור חזן
יורה דעה · סימן לג
שאלתני ידידי לבאר לך מה שכתבתי בפסק מע"ל (בסי' הקודם) דבלוט הוו תרתי לריעותא דהוה שכור וישן. דמנין לי דהוה ישן. ופשט הכתוב הוא דהוה שכור דוקא:
הנה שמח לבי כי בעוברך על פסק דיני הנז' לא מצאת בו תיוהא אלא דא. ואם זה דוקא הוא מה שהוקשה לך בדברי. מוצל אני משגגה זאת. כי הגם שצדקת בדבריך שיש לפרש פשט הכתוב דהוה שכור. כי לשון שכיבה האמור בכתוב אינו מורה דוקא על שכיבת השינה. כידוע דרך הכתוב שכשאומר עמה אותה הוא על המשגל כמו לשכב את בת יעקב שכבה עמי וכדומה. וכמ"ש הרמב"ן והראב"ע ז"ל ע"פ לשכב אצלה. ואולם הפשט לא יופשט דהוה נמי ישן. פי אומרן לכה נשקה את אבינו בלילה נשקנו יין גם הלילה מורה ובא שעשו כן בלילה עת אשר תגבר עליו כח השינה והשכרות. ולא יוכל לדעת בשכבתן ובקומתן. כי ירוע שהשכור אף אם הגיע לשכרותו ש"ל. כל זמן שהוא ער הוא מרגיש בכל הדברים. אלא שכאשר יגבר עליו כח היין ונפל שכב אז יאבדו ממנו כל הרגשותיו. ועשו כן כי חששו שאם לא ישקוהו יין ויבואו לשכב עמו בעודו ישן. פן ירגיש ביריית הזרע היורה כחץ ולא יאבה לאכול מבשרו. אז יזהר בלילה השנית. לכן עשה כן בלילה בעודו שכור וישן. וכ"כ הר"י בעל הטורים ז"ל בפ' וירא ע"פ ובקומה וז"ל נקוד על הוי"ו לומר ששכבה עמו קודם שש שעות וקודם חצות בעוד ששינתו חזק וכו' ע"כ. כי עפ"ז ק"ל על תשובת מהריט"ץ ז"ל בסי' רי"א הבאתי דבריו בסימן הקודם וכ"נ מתשובת מהר"י מבירונא ז"ל סימן רס"ד דס"ל שכדי לברר אם הגיע לשכרותו של לוט היינו אם אינו זוכר אחרי כן את אשר עשה בלילה בעת שכרותו. וכבר כתבתי שם שלא מצאתי להם סמך. ודיו לבא מן הדין להיות כנדון והרי לוט הטעם שלא זכר מה שעשה או זכר מעט והיה מסתפק היינו משום דהוה שכור וישן. אבל היכא שעשה איזה מעשה בעת שכרותו בהקיץ אה"ן שיכול לזכור כל מה שעשה. והבירור אם הגיע לשכרותו של לוט הוא אם עושה ואינו יודע מה עושה כמו שפירשו גדולי הראשונים ז"ל וכמש"ל:
ובהיותי בזה ראיתי להרב יעב"ץ ז"ל בשאלותיו סימן מ"ט בח"ב שהביא מ"ש מהר"מ א"ש ז"ל באשה שנאנסה בשינתה ונתעברה דא"א שלא הרגישה מחמת היות הזרע יורה כחץ וכו' והר' המחבר ז"ל כתב ששכחו השואל והנשאל מקרא מלא בתורה במעשה דלוט שלא ידע בשכבה ובקומה. והרי דברים ק"ו אם האיש המוציא זרעו בתשמיש בשינה יכול שלא ידע ולא ירגיש בבעילה כ"ש האשה וכו' עי"ש וכך חזר הדברים שם בסי' צ"ז הרי הרב ז"ל כותב בפירוש שלוט הוה ישן וכמ"ש בעניותי. אנן גם דברי הרב יעב"ץ ז"ל תמוהים מאד והוא פלא דקמשוה לשואל ונשאל דשכחו מקרא מלא בתורה. ומר דעסיק ביה העלים עיניו ממה שכתוב בפירוש שהשקוהו יין ונשתכר הרבה עד שעל כן למשל היה בכל השכורים למימר הגיע לשכרותו של לוט ועוד אמרו רבותינו ז"ל שנס נעשה להם שנמצא להם יין במערה להוציא הב' אומות. והכי אמרינן בפשיטות במסכת נזיר דלא הו"ל ללוט למשתי חמרא לפניא אחרינא. והרי הוא כמבואר שכל אותו המעשה היה ע"י השכרות הגדול המעורב עם השינה ובהצטרפות שניהם גרמו דלא ידע מאי קעביד. סו"ד דבריו ז"ל צ"ע:
ולענין דינא באשה שנאנסה בשינתה אם יש לומר שאפשר שלא הרגישה ומותרת לבעלה עיין בתשובת הרב שם. וכבר האריך בזה הרב הגדול שארינו ז"ל בס' חיים ושלום ח"א סי' ב' וסי' יו"ד ולא הניח פנה וזוית. וברצות ה' בחא"הע נדבר בזה: