אור ברסלב
שות תעלומות לב חלק א יורה דעה › סימן יב

שות תעלומות לב חלק א· רבי אליהו בכור חזן

יורה דעה · סימן יב

סימן יא

וזאת תשובתי שהשבתי על דבריו ויהי הקצ'ר אמיץ

חזה הוית כתבה דרשים מעשה ידי אומן ופשריה מהימן הרב סמ"א דחיי נר"ו שחקר חקירת חכם לדעת הרב שו"ג ז"ל שנתן טעם למה צריך יותר מניפין בצד ימין מבצד שמאל מפני שבצד ימין הוא הכבד והוא יותר חם ומצד שמאל איתיה לטחול שאין חומו חזק כ"כ. לכן צריך תלתא מימינא ותרי משמאלא להניף שלא ישרף מחום הטבעי. ומ"הט אם חסרה אחת מהאונות טרפה משום דבטל כח המניף א"ד השו"ג בסל"ה. ולפי"ז חקר הרב הפוסק משה שפיר נר"ו למאי דקי"ל שאם ניטל הטחול כשרה. אם אירע שניטל הטחול וגם חסרה אונה אחת מהשמאל יש לצדד שתהיה כשרה כיון שכל טרפות חסרה אונה אחת הוא שמא ישרף הלב מחום הטחול וכיון דליכא טחול ליתא להאי חששא את"ד נר"ו. ואנכי הרואה כי אין מקום לחקירה זאת אחרי הסליחה. והוא כאשר נבאר כוונת דברי השו"ג בטעמו ונימוקו למה צריך תלתא מימינא ותרתי משמאלא. בהיות כי עיקר הריאה הוא כדי להניף ללב ולקררו מחום המאכל הטבעי. שכדי לבשל המאכל הונחו הטחול והכבד ע"ג הכרס הגדולה כדי לבשל המאכל ברוב חומם שהם כב' לפידי אש. ולהיות הצד ימין הוא היותר חשוב וחזק בכל חלקי הגוף ולכן יכיל בצדו הימנית מאכל יותר מצד שמאל. ע"כ הונח הכבד בצד ימין שחומו וכחו יותר חזק והטחול בצד השמאל שאף שחומו אינו כ"כ חזק יש בו די לצד שמאל ובין שניהם מבשלים המאכל כראוי ואז יתלהב החום הטבעי של המאכל בלבת אש. וע"ז צריכה הריאה להניף ללב שלא ישרף מאותו החום ולהיות צד ימין יותר חזק מברייתו כאמור לכן צריך יותר מניפים ללב בצד ימין מבצד שמאל ואם חסר אחד מן המניפים טרפה משום שסוף החום ההוא לשרוף את הלב וכשרוף דמי:

אמור מעתה גם אם ניטל הטחול אכתי צריכה לשתי האונות להניף ללב שלא ישרף מחום המאכל שכבר נתבשל ע"י הכבד לבדו וע"כ אם ניטל הטחול כשרה ולא א אמרינן כיון דחסר לה כח הבישול שתהיה טרפה. דהבישול יתבשל ע"י הכבד לבדו ואולי צריך לו זמן יותר לבשל מאם היה הטחול עמו. עכ"פ מבשל הוא והזמן ממילא אתי ואינו מזיק זה לחיות הבהמה כאשר אינו מזיק אם ניטל הכבד ולא נשתייר אלא כזית במקום מרה וכזית במקום חיותו דכשרה כמ"ש הש"ע סמ"א. דאפי"ה אמרינן דאותם הב' זתים הנשארים די לבשל המאכל. ואפילו ניטל הכבד כולו אין טרפותו מצר חסרון כח המבשל כמבואר בפוסקים שם. א"כ נמצא דכל עיקר ההנפה הוא כדי לקרר החום הטבעי של המאכל אחר שנתבשל בכבד וטחול או בכבד לבדו וכיוצא. ועכ"פ צריך יותר מניפים מצד ימין כאשר ראינו חוזק הצד ימין שהוצרך לכבד שהוא יותר חזק בטבעו. ועפ"ז אם חסר אונה אחת משמאל אף אם חסר הטחול טרפה כיון דחום הטבעי במקומו עומד וחסר לה כח ההנפה וטרפה. וכמו שהסכים ג"כ הרב הפוסק נר"ו מטעמים אחרים ככתוב בדב"ק. ואין הפנאי מסכים להשתעשע באמרותיו הטהורות ט"ל אורות:

אתאן למה שתמה כ"תר ע"ד הרב ש"וג שדבריו בסי' ל"ו גבי אטום שכתב שאין הבהמה מתה בהתבטל אונה אחת או מקצתה סותרים מ"ש כאן בסימן ל"ה כדיעויין בדברי קדשו. ולכאורה נראה דשפיר קא מותיב. והנר"ל ליישב הוא במה שקשה בעיקר הדין לטעם שכתב הש"וג בטרפות חסרה אונה אחת שהוא משום דבטל כח המניף תק"ל למה בנסרכה אונה אחת כולה לדו"ץ כשרה הא הכא נמי בטל כח המניף. ומוכרחים אנו לחלק בין סרוכה לחסרה דבסרוכה היינו טעמא דלא חיישינן לביטול כח המניף משום דכיון דאכתי במקומה קאי אף אם היא סרוכה ואינה יכולה להניף מצד עצמה מ"מ עוזרת היא לשאר האונות להניף ואולי גם היא מניפה מעט. משא"כ בחסרה דמלבד חסרון האונה ההיא גורמת לבטל כח המניף של האחרות ג"כ כי בהיותן יחד אשה את רעותה עוזרת אל ההנפה וכשחסרה נחלש כח הנשארת כמובן. ובכן זה הוא מ"ש השו"ג דבהתבטל אונה אחת מלהניף כסרוכה אין הבהמה מתה בכך. וזה מדוקדק בדברי הרב ז"ל כאן ובסי' ל"ה כאשר יראה הרואה:

אלא שאני תמיה בעיקר קושייתו על מרן הכנ"הג במ"ש דלטעם הרשב"א ז"ל דכיון שיש בה מקום אטום אינה יכולה להכניס הרוח ולהניף הא וראי דבכל שהוא אינה יכולה להכניס הרוח ולהניף עכ"ל בהג"הט ל"ג וע"ז תמה השו"ג דמאי שנא מאונה הסרוכה לדו"ץ וכן טינר הקשה כאבן דאפי' אינו יכול להניף כשרה כיון ששאר האונות והאומות מניפות עכת"ד. והמדקדק בדברי הכנ"הג יראה דלק"מ שהוא הבין בדעת הרשב"א ז"ל דטעם פסלות האטום הוא משום שהאטום אינו מניח להכניס הרוח אל הריאה ולהניף ובטל כח ההנפה לגמרי. ולא תקשי ליה מ"ש מאונה הסרוכה וטינר שהוא יותר קשה מהאטום ואפי"ה אינו מבטל הנפת שאר האונות. דהא ודאי גבי קורא בינייהו וכמ"ש הכנ"הג ז"ל בהג"הט ל"ד ובהגב"י ע"ח דאטום בריאה שאני דהאטום עובר מעבר אל עבר ואוטם הריאה ואינה מניחה להניף ע"כ וא"כ ל"ד כלל לסרוכה וטינרי דאף אם נתבטלה אותה אונה אכתי אינה מעכבת את השאר מלהניף ואדרבה אפשר שעוזרת מעט להניף כמש"ל משא"כ באטום שהוא מעבר אל עבר שסותם ואוטם הריאה ואינו מניח להכניס הרוח ומבטל הנפתה לגמרי ובזה ודאי דאפילו בכ"ש טרפה לדעת הרשב"א כיון שסובר שאינה מניחה להניף כלל. ודברי הכנ"הג צדקו יחדיו. וזהו שקשה על השו"ג שלא ראה מ"ש הכנ"הג באותו סימן:

זה הוא הנראה לע"ד בענין זה ברוב טרדותי ועול הצבור והיחיד. ורו"מ בחכמתו חכם ומבין מדעתו. הבקי ורגיל בסדר עבודתו. ישכיל את זאת דבר בעתו. ואת אשר יבחר יקריב אליו. וצור ישראל יצילנו משגיאות ויראנו מתורתו נפלאות אמן:

תוכן העניינים

שות תעלומות לב חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה