אור ברסלב
שות תעלומות לב חלק א חשן משפט › סימן י

שות תעלומות לב חלק א· רבי אליהו בכור חזן

חשן משפט · סימן י

סימן ט

נשאל נשאלתי לברר שורת הדין בשטרות היוצאים בחתימת ע"א ובעד העד הב' כתוב צ"ל פ' ולפעמים חותם מי שנצטוה לחתום בעדו ולפעמים אינו חותם. ופעמים רבות שהעד ס"ן וחותם אחר בעדו. אי שטרות כאלה כשרים לפו"ד אם לא:

ואומר עיקרא דהאי מלתא איתיה בב"י ח"מ סי' מ"ה בשם תשו' הרשב"א ז"ל שכתב שעדים שאינם יודעים לחתום וצוו לאחר לחתום בעדם אין זה כלום לפי שורת הדין ע"כ והיא מוצאת בתשובותיו ח"ד סי' קצ"א. ועוד הביא מב"י תשובת הרשב"ץ ז"ל שהביא דברי הרשב"א הנ"ל והסכים כן והיא בתשב"ץ ח"א סי' קכ"ח באורך וביאר הדבר דמשעה שחותם העד בשטר נעשה כמי שנחקרה עדותם בב"ד וכיון שחתמו בשטר הרי הוא כהעדה בב"ד. א"כ שטר שחתם בו שמעון במצות ראובן פסול הוא שאם בא שמעון והעיד בב"ד במצות ראובן לא מקבלינן סהדותיה דעד מפי עד לאו עדות הוא וכיון דכה"ג מפיהם פסול ה"ה בשטרא אי חתים חד במצות העד דפסול אלא א"כ העיד בפני ג' וכתבו במותב תלתא וכו' וכ"כ הרשב"א בתשובה את"ד ועיין עוד לו בח"ג ס"סי ש"א. ומר בריה הרשב"ש ז"ל בסי' תקס"ה כתב וז"ל מה שנהגו לעשות כן בכתובות היינו באותם שאינם חותמים אלא לכבוד וכו' אבל העדים שע"פ עדותם מתקיים השטר לא דהו"ל אותו החותם בשביל העד כעד מפי עד ואינו כלום דאמרינן בפ' כל פסולי המוקדשין ובפ' חבית דא דאינו כשר עמ"ע אלא בעדות אשה ובעדות בכור. וכן זה שחתם בזה השטר אינו יורע כלום מזה העדות אלא שחברו הגיד לו וגם כשכתב אני פ' חתמתי בשביל פ' אינו כלום כ"ש שלא הזכיר שמו החותם אלא שכתב פ' צ"ל שאינו כלום וכו' ואין זה צריך ראיה אלא להוציא מלבם של טועים. וכבר ראיתי שטרות שנשלחו מאצלכם על דרך זה ורע עלי המעשה וקרוב הוא בעיני שחייבים נידוי וכו' ונר' שהחותם בשבילו והמצוה לחתום שניהם בני עונשים הם וכו' עיש"ב. הנך רואה בעיניך כמה צווחות צווח הרב ז"ל על החותם במצות העד. וכ"ש כשאינו כותב אפי' לשון זה דהיינו פ' צ"ל אלא עושה חתימת העד כאלו חתם הוא עצמו. הצעיר פ'. שהוא מזוייף מתוכו ועונשו יותר גדול כמובן וע"ע בתשו' הרשב"ש סימן ה' וסי' ו'. וגדולה מזו כתב הרדב"ז ז"ל בחדשות סי' תק"ץ דאפי' שני עדים מעידים על העד שצוה לחתום שאינו מועיל משום דהוי עדים מפי עד ואינו כלום ע"ש בסוף דבריו ונראה שחלוק הוא עם הרשב"ץ ז"ל לענין הקיום במותב תלתא כאשר יראה הרואה ואכמ"ל:

ואולם נראה שאם קבלו בני העיר שיועיל עדות הסופר בעד העד כשמצוהו לחתום דמהני וכמ"ש הרשב"א ז"ל באל'פיו סי' תשכ"ט דמה שתקנו הקהל הרשות בידם דכל צבור וצבור במקומם כגאונים וכו' עיש"ב. וה"ד מב"י בח"מ סי' מ"ה וכ"כ הרשב"ש בס' תולדות אדם סי' קי"א שתקנת הקהל בזה קיימת וכ"כ בח"ד סי' קצ"ט וכן פסק בפשוט מרן הש"ע בסי' מ"ה. ונראה ברור דלא מהני מנהג בזה אלא בעי קבלת בני העיר בפירוש עיין בש"ך ובקצ"הח שם. ועיין בס' בעי חיי ח"מ ח"ב סי' מ"ז ובח"מ ח"א סימן ל"ג. ועיין מה שתמה עליו הרב מט"ש ז"ל בסי' מ"ה ודבריו נכונים. והנה אני בבואי לרעות ביעקב פה העירה טראבלס המערב יע"א ראיתי כמה שטרות באופנים כאלו והיה רע עלי המעשה. וסבור הייתי לומר דאולי יש קבלת בני העיר בזה. אכן ראיתי להרב המופלא מאריה דאתרא הדין כמהר"א אדאדי ז"ל בספרו ויקרא אברהם ח"מ סי' ו' שאף הוא ז"ל הביא כל הרשום בכתב מספרי הפוסקים בזה וצווח על זה ועבד עובדא להביא את העד שיעיד בב"ד. ושפיר עבד כהוראת רבי' הגדול הרשב"ץ ז"ל. וכן ראוי להורות בלי ספק. וצא ולמד מ"ש בס' ויקן יוסף הנד"מ באות ש' דק"ע ע"א וז"ל. ואנן בדידן איכא מ"ד דרגילי לדון ע"פ עדות הצ"ל אפי' בלא חתימת הסופר אלא איניש דעלמא. אמנם הרב מהרש"א נר"ו חלוק בזה ואמר דלעולם לא דנו דייני קשישאי נ"ע לדונו כשטר. ומעתה לא אתבריר דינא ונראה דהדרינן לדינא דפסול וכו' עי"ש. ועוד היה לי להאריך בפרט זה ומשום כבוד אלהים וגדול השלום אשים קנצי למילין. ועיין בס' משכנות הרועים אות ץ' ס"ב. וגם ראוי לעד להזהר שלא יחתום בשטר בחותמו דוקא בלתי חתימה דהשטר פסול כיון שיכול להזדייף וכ"ש בכתובה שראוי יותר להזהר וכמ"ש בספר יבא הלוי א"הע סימן ב' ועיין מ"ש בעניותי בהגהותי שבס' ישרי לב א"הע אות ך' סט"ז. ומ"ש שם שתלוי במנהג החותם איך נוהג. שבתי וראיתי שאין מנהגו עיקר בזה. ועיין להרב מגן גבורים ז"ל בח"מ סי' ג"ל שהאריך בזה כיד ה' הטובה עליו:

תוכן העניינים

שות תעלומות לב חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה