אור ברסלב
שות שמחה לאיש חו"מ › סימן יד

שות שמחה לאיש· רבי יעקב שאול אלישר

חו"מ · סימן יד

סימן יג

הסכמתי אנא עני ב"א ומוה"ר ראש"ל נ"י על פס"ד חו"ר עה"ק צפת תובב"א: עינינו הרואות כל אשר כתבו מעלת רבני האשכנזים בעה"ק צפת אתל"א וחכמיה יצ"ו אשר האריכו למעניתם ברוחב מבינתם על אודות העירות מחוזות וגבולים השייכים לכולל וואלין יע"א הנז"ל. ומזה זמן בהסכמה עלו הרב הגאון המפורסם כמוהר"ר מאיר אוירבאך ז"ל. ומעלת ב"ד רבא דק"ק אשכנזים דפעה"ק ירושת"ו וגזרו אומר בגזרת התורה ובאו"ח לבל ירים איש את ידו ליגע בכסף הקדשים דכולל הנז' ממחוזות הנז"ל. ואחריו האיר וזרח שר המס'כים הרב הגדול ראשון לציון הגאון המפורסם כמוהר"ר אברהם אשכנזי ז"ל גם הוא גזר בגזרה חמורה וכה היו דבריו אשר יצאו מפה קדוש ז"ל וז"ל ואחרי רואי הפסק ב"ד הצדק וכו' הטיבו כל אשר דברו. והנה גם אנכי גוזר בגזרת עירין פתגמא ובכח תוה"ק וכח קדושת הארץ וכו' השמרו לכם לנגוע ח"ו במחית אלה העניים ולעבור חלילה על לאוין מקרא מלא בתוה"ק לא תסיג גבול רעך ולא תסיג גבול עולם. שגבלו ראשונים וכל יחיד ורבים הדרים במדינתם בגבוליהם אשר הוקבעו לכולליהם ואף הבאים ממדינות אחרות ונתיישבו באותן המדינות והפלכין השייכים לכוללות הנז"ל יחשבו כבני אותו המחוז ונגררין אבתרייהו בפרי צדקת התנא הרמב"ה זיע"א לכל נדריהם ולכל נדבותם וכל הפושט יד לעשוק ח"ו ולשנות מעשה הצדקה ממחוז לחבירו כאלו נוגע בבבת עינו והוא קובע נפשות ממש כי בגבולין תליא מילתא ואיסורא הוא דרביע עליה כתקף גזרות גאוני ארץ ראשונים כמלאכים רבינו הגדול מרן הקדוש ביתה יוסף ותורת משה רבינו אלשיך והרב השל"ה הקדוש זיע"א עד עולם ע"כ הגיעו דבריו גדול הנאמר באברהם ז"ל. ואנא זעירא החותם השני מטה עם מע' ב"ד הצדק דק"ק ספרדים דפעה"ק ירושת"ו. החזקנו במעוז הסכמתם ותקף גזרתם בכל כחינו חוקה חקקנו גזרה גזרנו לאשר ולקיים הסכמת הגאונים הנז"ל זיע"א:

והנה בעתה שמענו לשמע אזן כי יש ויש אנשים אשר פרצו גדר ושולחים שלוחים ממדינת ליטא ורייסין למקומו' השייכי' לכוללות וואהלין הנז"ל וביותר למדינת קאטרינסלאוו ליקח מקופות וצדקות הקבועים לכוללות וואהלין הנז"ל ועוברים על הגזרות וחרמות הנז"ל בשאט בנפש ותולים עצמם באחד חכם בעיניו שכתב כי אין שום חזקה לשנות מדעת הנותנים ואין לגזור ולצוות על נותני הצדקה לאיזה כולל יתנו וכו' וכל אחד הרשות בידו לעשות בנדבותיו כחפצו ורצונו וכו' וכו':

ועל זה קמו ונתעודדו חו"ר האשכנזים דעה"ק צפת"ו וכל העדה הקדושה נתאספו יחד וגזרו בגזרה חמורה ושדו גודא רבא לבל ישנו את תפקידם ואין רשות לשום אחד מהדרים כמדינות הנז"ל ליתן מהקופה הקבועה בבתים לעניי כולל אחר והרחיבו דבריהם בטוב טעם ודעת ידיעתם מכרעת בכל חוזק ותוקף ואחריהם מסכימי'ם ומעריבי'ם חו"ר דק"ק מע' הספרדים דעה"ק צפת"ו וביארו דבריהם על הדין ועל האמת ואסיקו דדינא הכי הוי שחייבים כל הבאים לדור במחוזות ובגבולין הנז"ל להיות נגררים אחר הרוב מבלי לנטות ימין ושמאל ולא לשנות שום שינוי כלל וכלל כמבו' בד"ק. וגם חו"ר ספרדים ואשכנזים דעה"ק טבריא ת"ו גם המה בהסכמ"ה עלו ככל האמו' ומדובר אין נגר' דבר ואנן בדידן יען בקש מע' ידידינו הרב הנכבד המופלג וכו' כמוה"ר ניסן ב"ק הי"ו והפציר בנו למען נגלה דעתינו גם אנחנו בדבר הגדול הזה דתבר גזיזי:

ובכן זאת מאתנו הבאים על הח"מ לחוות דעתינו ולהגיד כי ישר איך באמת קרינו את כל מה שכתבו הרבנים עליונים למעלה חו"ר ומנהלי כו' ק"ק אשכנזים הי"ו וגם מע' חו"ר ק"ק הספרדים הי"ו במתק לשונם לשון הזהב וההדרת ולא נכחד כי צדקו בכל דבריהם הנאמרים באמת וצדק כי חייבים המיעוט אשר באו לגור בארץ באחת ממחוזות השייכים לכוללות וואהלין הנז' להיותם נגררים אחר הרוב וכאשר קבלו על עצמם והוקבע עליהם בחיוב נדר גדול לתועלת יושבי ארץ ישר' להיות כל איש קובע בביתו קופה מיוחדת לקיום והעמדת חזקת הישוב באה"ק לאנשי הכולל הנז' כן נמי דומה בדומה חיובא רמייא על המיעוט לעשות משפט כתוב כי מילתא כדנא דהוא ענין כללי ואינו דבר פרטי אשר כל אחד יוכל לעשות הדבר מבלי שותפות חביריו כי אין ביד שום קהל להחזיק ביד יושבי ארץ ישראל וענייה ויתומיה ואלמנותיה חכמיה ואביוניה רק בהקבץ יחד מכל היחידים יתקבץ קומץ של ברכה ויושלחו לעניי כוללם היושבים באה"ק ומתפללי' ושופכים שיח בעד אחיהם המחזיקים בידם ובתפילתם ועתירתם שלום יהיה להם ליושבי חו"ל נמצא שהוא דבר השייך לכוללות העיר וחייבים המיעוט לילך בתר רובא כיון שגם הם דרים במחוזות הנז"ל וצריכים להיות מיושבים בנחת ושלוה ע"י תפלת אחיהם היושבים באה"ק ופוק חזי מ"ש הגהמ"י להרמב"ם בפ' א' מה' תפלה שיש ביד הרוב לכוף את המיעוט ועי' מ"ש ה' מהרשד"ם ז"ל בח"א סי' ך' יע"ש וכ' הרב פר"ח בדיני מנהגי איסור סי' א"ך וז"ל דבר ברור שכל המנהגי' בין דממונא בין דאיסורא נקבעים עפ"י הרוב והרוב יכולים לכוף את היחידים אם יתנו כתף סוררת וכבר כ' הרא"ש ז"ל בתשו' כי כל עסק רבים אמרה תורה אחרי רבים להטות ועל כל ענין שיהיה שהרוב מסכימים היחידים צריכים לקיים וכו' ונסתייע מדברי מהרשד"ם ז"ל הנז"ל והגמ"י הנז"ל יע"ש ונמשך אחריו ה' שלחן גבוה חלק א"ח בכללי המנהגות יע"ש:

ועינא דשפיר חזי להמרדכי בפ"ק דב"ב שהביא משם הרב אביגדור ז"ל במי שבא לעיר שיש בה יאודים אם מנהג קבוע בעיר לתת בתוך י"ב חו' איני יודע לפוטרו ממ"ש בפ' הפועלים אמר ר"ל פועל בכניסתו שלו וביציאתו של בעה"ב ופריך בגמ' וניחזי היכי נהוג אלמא מנהג דוחה את דין התלמוד וכו' ותניא בתוספתא כופין בני העיר זא"ז וכו' ופסק ר"מ דהוא הדין להכניס אורחים ולחלק להם צדקה וכו' יעי"ש ועי' להרב מהר"י קולון בשו' ט' שהאריך להוכיח דבענין ממון אזלינן בתר מנהג העיר מטעם הפקר ב"ד ואין לשנות יע"ש. ובפרט אם כנים הדברים שגם אלו שבאו ממדינת ליטא ורייסין כבר קבלו עליהם בתחילת בואם ונתנו כל הקופות ונדבות התנא הרמב"ה זיע"א להגבאי של הכולל וואהלין הנז"ל כאשר קיימו וקבלו עליהם רוב העיר אלא שמעתה רוצים לחזור בהם וליתנם לעניי כולל אחרת לאו כל כמינייהו לבטל המנהג ואיסורא רביע עלייהו ואם רצון איזה יחידים ליתן צדקה לעניי ליטא ורייסין לא ימנעם שום אדם חלילה מליתן למי שירצו רק הקופות שהוקבעו בביתם לעניי ארץ ישראל לא יוכלו לשנותם בשום אופן רק חיובא רמיא עלייהו למוסרם לגבאי כולל וואהלין הנז' כי מזמן שקבעו דירתם במדינות ובמחוזות וואהלין חל עלייהו החיוב להתנהג עפ"י מה שנוהגים רוב העיר וכמ"ש הריב"ש ז"ל בסי' שצ"ע וז"ל וכן הבאים מחוץ לעיר לדור בה הרי הם כאנשי העיר וחייבים לעשות כתקנתם והרי הם כאלו קבלו בפי' עליהם כל תקנות העיר בעת בואם וכו' ואם בדבר אסור כך כ"ש בענין ממון יעש"ב:

אסיפא דמלתא בהא סליקנא ובהא נחיתנא דחייבי' המיעוט להתנהג. עפ"י מה שנהגו רוב העיר הן בענין איסור הן בענין צדקות הן בענין ממון הן מטעם מנהג שכבר נהגו והן מטעם שהרוב כופין את המיעוט והן מטעם שהמחוז גורם שבגבולין תליא מלתא וכמו שדקדק בד"ק הרב הגאון אחד היה אברהם ראשון לציון ז"ל ולאפס פנסי כי הרב ר' ניסן הי"ו נח'ץ ינח'ץ כלו מלאכתכם לא באנו בארוכה. תקותינו חזקה כי יספיק המיעוט כמרובה וזו אינה צריכה לפנים:

ובכן גם אנחנו הגנו גוזרים בכח תורתינו הק' שתתעלה שלא יוכלו לשנות מהקופות הקבועות כלל רק ימסרו אותם ביד הגבאי דכולל וואהלין כאשר עושים רוב יושבי המחוזות דהתם בלתי מגרעת. וכל המשנה ידו על התחתונה גם אין רוח חנ"ה ומהבל ימעט ולשומעים ינעם ועליהם תבא ברכת טוב! ה' ברחמיו יקבץ פזורינו. וירפא מכאובינו. וימהר ויחיש לגאלינו גאולת עולם ויבנה דבירינו בעגלא ובז"ק בב"א. כ"ד החותמים בדמע בצער'יך ירושלם דדאב'ה בחו' זיו שנת הו"ן ועוש"ר לפ"ק. ושלום. הצעיר הצעיר הסרפ"א יש"א ברכ"ה ס"ט ס"ט:

תוכן העניינים

שות שמחה לאיש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה