שות שמחה לאיש· רבי יעקב שאול אלישר
חו"מ · סימן ו
[על סברת הגאון יריעות האהל זלה"ה חזר ונשאל רב אחאי הרב שמ"ח גאגין (ז"ל) והאריך למעניתו ובקש ממני להסכים עמו ואני כבר גיליתי דעתי דעת הדיוט כנז' לעיל ומשום כבודו שית'י אותותי אלה בקיצור נמרץ וזה החילי בס"ד]. הן כל יקר ראתה עיני מה שנשאל מע' רב אחאי משבחא ובסימו דרוחא רב משרשיא מר דיינא הרב המו' אח שמ"ח גאגין יצ"ו (ז"ל) ומה שהשיב ברוחב מבינתו אשרי יולדתו ירבו כמותו לדחות סברת הני אינשי שרצו לתלות עצמם בסברת ה' יריעות האהל ז"ל בסי' א' ג' בשנים או ג' שלוו בשטר עיסקא ונעשו ערבנים קבלנים זל"ז וזל"ז באופן רמ"ג רמ"ג וכו' דלדעת ה' יריעות האהל ז"ל בעל השטר והערבות דהוי כהלויני ואלוה לך וכו' וחיליה ממ"ש הסמ"ע בסי' ר"ח בח"מ דמקח הנעשה באיסור דהמקח בעל אף במידי דרבנן וכו' יעש"ב. ועפ"י ס' זאת יש מרבנים לפטור עצמם בעוב"י דמשק יע"א בשותפים שלוו לצורך עיסקא ונעשו ערבנים קבלנים וכו'. וע"ז האריך הרחיב ונתח אותה סברה של ה' יריעות האהל ז"ל לנתחיה דמלבד שהיא מוקשית מכל צדדיה. אף גם זאת אנך בדידן דבתר מרן ז"ל גרירינן וכוותיה עבדינן אין להמוחזק לו' קי"ל כסברא זאת בראיות ברורות אמיתיות ומופתיות ושכליות כאשר האריך למעניתו ואסוף דינא בקש ממני אנא עני ב"א אחוה דעי גם אני:
וכשאני לעצמי אמינא מכיר אני ערכי עלי דלא צילא דעתאי אך בזאת לעשות רצונו חפצתי חשתי ולא התמהמהתי להשיב מפני הכבוד. ומה גם כי עדיין לחלוחית הדיו קיימת כי אנא נפשאי נשאלתי בשטרי עיסקא שלוו ד' שותפים מזבולון סך עצום והניחו בידו שטרי הממשלה הנקראים סארג'י ועתה שירדו מחירם אחורנית שאלו ממני את דבר המשפט האם יכולים לנכות הרבית שנתנו שנים שעברו וכו' ועפ"י היסוד אשר שאלו ממני כי רובא דרובא של משאם ומתנם היה בניירות הממשלה. השבתי מה שעלתה מצודתי לפי קוצר עניות דעתי ושלחתי ליד השואל זה ימים לא כביר ומשם באר"ה. ובתוך התשו' אני בעוניי חששתי בחששא רחוקה שמא יתלו עצמם הלווים השותפים הנז' בס' הרב יריעות האהל ז"ל הנז"ל וביררתי בבירור גו"ש שאין שום עזר וסיוע להלווים השותפים דנ"ד מכח סברה הלזו של ה' יריעות האהל ז"ל הנז' כלל כלל. לא. מכמה טעמי תריצי ויש בהם שראיתי לרב חביבא יצ"ו (ז"ל) הנז' שגם הוא השיג ויקרא בקול גדול כמוני ונתכווננו שנינו לדעת אחד. ואני בעוניי הוספתי להפליא על הרב יריעות האהל ז"ל לא יכולתי להלום דבריו דאיך מדמה דין שנים שלוו ונעשו ערבנים קבלנים לההיא דהלויני ואלוה לך כי הנה כשאחד מלוה לחבירו בתנאי שחבירו ילוה לו סך הנז' לזמן הנז' הרי עושה מעשה בפועל שבשכר מה שהלוהו חוזר ומלוה לו משא"כ בשנים שנעשו ערבנים קבלנים מה מעשה איסור עשו הרי סוף הזמן לא יפריעו כי אם שניהם כל אחד חלקו או יפרע האחד לבדו הכל אם רצון המלוה לגבות הימנו נמצא דזה שפרע הוא המלוה לחבירו אבל חבירו לא פרע לו שום רבית כלל ואף לפי מה שהוכיח ה' מהר"א ששון ז"ל בסי' קס"ב דהמלוה והלוה והעדים עוברים משעת שימה אף שלא פרע הרבית וכו' יעש"ב מ"מ הא מיהא היה שימה של רבית בשעת ההלואה אבל בשנים שלוו ונעשו ערבנים קבלנים זל"ז וזל"ז משעת ההלואה לא נתנו אל לבם אלא או שיפרעו שניהם כ"א חלקו או שאם ירצה המלוה לגבות מאחד מהם יפרע הכל ממנו לבדו ואח"ך יגבה הוא מחבירו חלקו וא"כ נמצא שלא היה שום מעשה של איסור כלל ואין לו דמיון עם ההיא דהלויני ואלוה לך וכו':
ועוד הבאתי תשו' ה' תורת חסד ז"ל דסי' קס"ח דכתב דאם התנה הערב עם הלוה שגם הוא יצא ערב בעדו לכשיצטרך תנאי גמור הוא דאורחיה הוא וכך היא המדה שכאשר עשה כן יעשה אפי' שלא היה קנין חייב שמעון הלוה לקיים התנאי לצאת ערב בעד ראובן הערב לו ולא עלה על דל שפתיו דאיכא איסור רבית חלילה יעש"ב:
ועוד תמהתי על ה' יריעות האהל ז"ל שהרי עיקר דין זה דהלויני ואלוה לך הוא מהרא"ש ז"ל בכלל ק"ח סי' ט"ז יע"ש. והרא"ש ז"ל עצמו בכלל ע"ג סי' יו"ד הוא ניהו שפסק בשנים שלוו ונעשו ערבנים קבלנים זל"ז שהרשות ביד המלוה לגבות ממי שירצה וכו' יע"ש. והבי"ד מרן הב"י ז"ל בח"מ סי' ע"ז והיאך יתקיימו ב' תשו' הללו לפי ד' ה' יריעות האהל ז"ל הוו תרתי דסתרן:
והנה בעתה עוד אני מוסיף להפליא שהרי כל חיליה של ה' יריעות האהל ז"ל הוא עפ"י יסודו של הסמ"ע ז"ל שכתב דמקח הנעשה באיסור המקח בטל וכו' והרואה יראה שהרא"ש ז"ל במס' מציעא בד' ס"ה בסוגיא דגלימא מפקינן מיניה כתב הרא"ש ז"ל שם וז"ל מכאן משמע דוקא משום דלא לימרו גלימא דמכסי וקאי גלימא דרביתא היא הוא דמפקינן מיניה הא לא"ה המקח קיים ולא אמרי' כיון שנעשה באיסור נתבטל המקח עכ"ל יע"ש. הרי להדיא דהרא"ש ז"ל ס"ל דהמקח קיים ואיהו ניהו ז"ל ס"ל דהלויני ואלוה לך אסור מטעם רבית כנז"ל ואיהו ניהו ס"ל דשנים שלווים ונעשו ערבנים קבלנים זל"ז וזל"ז דהרשות ביד המלוה לגבות ממי שירצה כמש"ל. ואיך יתקיימו דברי הרא"ש ז"ל אהדדי לד' ה' יריעות האהל ז"ל. וכבר איהו ניהו ז"ל תבריה לגזיזיה ממ"ש הרא"ש כלל כ"ט סי' ז' דגם התם כתב הכי ותי' לפקע"ד אדרבא איפכא מסתברא וכמ"ש רו"מ כת"ר שיחל"א ופשוט: זאת לא זאת עינא דשפיר חזי להרא"ש ז"ל בכלל ז' סי' ד' שנשאל בקהל שעשו תקנה בחרם ואח"כ חזרו ותקנו אחרת הפך הראשונה ולא התירו החרם הראשון והשיב דהתקנה הב' קיימת וכתב וז"ל ולא דמי לההיא דתמורה דאמר רבא דלא מהני דהתם מיירי בדבר שאי אפשר לבטלה כגון אונס שגירש וכיוצא וכו' דליכא שום תקנה כ"א לומר לו דלא אהנו מעשיו אבל התקנה והחרם או השבועה שאפשר לבטלה וגם איתנהו בשאלה ועוד דחכם עוקר הנדר מעיקרו בהא מודה רבא דמהני וכו' יעש"ב. הראת לדעת דהרא"ש לא ס"ל כס' הר"י בר פרץ ז"ל שהביא הגהמ"ר דשבועות ז"ל ועפ"י כל הדברים האלה נפל יסודו של ה' יריעות האהל ז"ל לע"ד. ועין רואה לה' בני חיי ז"ל ביו"ד סי' של"ד ובח"מ סי' ר"ח דהכריח בדעת מרן ז"ל דמקח הנעשה באיסור המקח קיים ממ"ש בח"מ סי' רל"ה יעי"ש וכן מתבאר ממ"ש בח"מ סוס"י קצ"ה ועיין מ"ש שם הש"ך ז"ל ודו"ק:
ואחר שביררנו כשמלה דאין דין הערבות דומה לדין הלויני ואלוה לך הן כי השכל מחייבו והן ממ"ש ה' תורת חסד ז"ל כי הרא"ש ז"ל מודה דחייב בלי קנין כי כך היא המדה כאשר עשה כן יעשה וכו' כמש"ל והן ממה שהוכיח רו"מ דמותר ליקח שכר בעד הערבות וכמ"ש ה' ט"ז ביו"ד סי' ק"מ דאף לדעת רש"י ז"ל מותר אף בערב קבלן וכו' יעש"ב:
מצוה להביא מן החדש מה שראתה עיני להרב ע"ז ז"ל שם שכ' וז"ל אבל אם לוה האחד מישראל בתורת עיסקא וכתב השטר על שמו לבד ונותנו לשותפות שפיר יוכל ליתן הריוח מן השותפות דבדרך שהוא מקבלו בעיסקא כך נותנו לשותפות בעיסקא עכ"ל הרי להדיא דאף דהשותף האחד קבל מעות בהלואה בתורת עיסקא וכתב השטר על שמו לבדו יוכל ליתנו לשותפות בלא שום שטר עיסקא ויוכל ליתן הריוח מן השותפות ולא אמרי' שזה הלוה לשותפו מעות בלי היתר רבית ואיך יפרע הריוח מן השותפות אם לא דמסתמא אמרי' כמו שקבלו בעיסקא כך נותנו לשותפות. והשתא הדברים ק"ו לנ"ד שזה יצא ערב בעד חבירו בשטר העשוי כתורת עיסקא וגם חבירו יצא ערב בעד חבירו בשטר העשוי בתורת עיסקא הא ודאי פשיטא דבזה לא נאמר דאיכא ח"ו לתא אפי' ריח שמץ איסור רבית דהא עיקר האיסור דהלויני ואלוה לך דאסור הוא מטעם דבשכר שהלוה לו חבירו חוזר ומלוה לו והוי אגר נטר משא"כ אם אחד מלוה לחבירו בתורת עיסקא בתנאי שגם חבירו יחזור וילוה לו בתורת עיסקא פשיטא דמותר גמור דליכא בזה אגר נטר מאחר דבהיתר הלוו שניהם וכן נמי דומה בדומה בנ"ד ששניהם הלוו זל"ז וזל"ז בתורת עיסקא בהיתר גמור:
באופן דמכל מ"ש רב חביבא נברשתא דדהבא ומ"ש בעניותי איני רואה שום עזר וסיוע לנ"ד ממ"ש הרב יריעות האהל ז"ל כלל והאמת אתו שהלכה כמותו. ואין צורך להאריך בדברים פשוטים. רק שאו'ל באחת דרך הילוכי ראיתי לרב אחא יצ"ו דהביא ס' ה' מהריט"ץ ז"ל בסי' ט"ז דיצא לחלק בין ההיא דמוכר וקונה בשבת לההיא דאמר רבא דלא מהני. וגם ה' מהרימ"ט ז"ל בח"א סי' ס"ט חילק בהכי יע"ש ורו"מ קלסיה לחילוק הנז' דהוא נאה ומוסבר. אך לא זכר שר שהרב שער המלך בה' גירושין פ' ג' ה' י"ט תבר לגזיזיה של חילוק זה מההיא דהק' בש"ס דתמורה לרבא דאמר דלא מהני והרי אלמנה לכ"ג דכתיב אלמנה וגרושה לא יקחו ותנן כל מקום שיש קידושין ויש עבירה הולד הולך אחר הפגום אלמא מהני דהרי תני יש קידו' דאי לא מהני הוי הולד ממזר ומשני שאני התם דאמר קרא ולא יחלל וכו' יע"ש. והשתא לפי דבריהם מאי קושיא הרי לא אמר רבא דלא מהני אלא בדבר דמיתקן הדבר שנעשה במאי דאמרינן ליה דלא מהני ברם אלמנה לכ"ג שכבר קידש הבעל אין תרופה למכתו ומשום הכי קתני יש קידושין ומאי מקשה הש"ס לרבא והניחה בצ"ע יעש"ב. ואני בדרשותי הארכתי בעניותי בדרושי שבת זכור והוספתי לתמוה ממה שהק' בש"ס בתמור' ממקדי' בעלי מומין למזבח דמשמע דסותר לחילוק של הרב מהריט"ץ ז"ל ודי בהערה זאת למעיין:
איך שיהיה הדין דין אמת וכמו שהעלה רב רחומאי הרב שמ"ח גאגין ז"ל וכבוד הרב יריעות האהל ז"ל במקומו מונח דלא צייתינן ליה ובפרט אנן בדידן דנגררין אחר דברי מרן ז"ל והאריכות בזה אך למותר כי אם בזאת שיסכים מע' הרב הגדול מוה"ר ראשון לציון גאון עוזינו גדול הנאמר באברהם יצ"ו ועל פיו יקום דבר. אך מ"ש בנוסח השאלה שהוסדר לפני רו"מ שהלווים מתעקשים לפטור בטענות בלות ומטולאות אנא דאמרי כי בנוסח השאלה אשר הציגו לפני לא ראיתי טענות בלות ומטולאות כלל כאשר ירדוף עין הקורא:
עוד זאת מצוה לאודועי באתר דמתבעי כי ראיתי בסדר השאלה שנשאל רב אחאי ז"ל הנז' שכתב השואל וז"ל ומזה רבות בשנים הוסיפו עוד על נוסח שטרי עיסקא הנז' זיכוי שפר עסק וכותבים בזה"ל קודם כל מודה אני לפניכם הודאה שרו"ק כתחז"ל כמודה לפני בד"ח היות אמו"ץ שכבר זיכיתי והקניתי לבעל הסך הנז' משפר עסקי דאי"ל תחו"ש כשיעור סך עיסקא הנז' זכיה וקניה מעלייא לפי"ד עכ"ל. הנה בנוסח השאלה שנשאלתי אנא עני ב"א שלחו לי הנוסח השט"ע ולא ראיתי כתוב בו כדברים האלה כלל. וכאשר הראיתי לו לרב אחא ז"ל הנז' וגם הוא ראה דלית ביה דברים הללו ומידי הוא טעמא שלא נשאתי ונתתי בדברים אלו אי איכא צד זכות תולה לבעל המעות בתוספת נופך דברים הללו או לאו. ולדידי צריך לידע אם כשלקחו המעות השותפים הנז' כבר היה להם עסקים בכדי שיזכו אותם לבעל המעות וגם צריך לידע אם כבר היו חייבים לאחרים או לא וגם צריך לברר אם היה להם חובות אצל אחרים. ואם בשעה שזיכו שפר עסקיהם היה בידם ניירות מהממשלה הכל צריך לברר וללבן בכדי לידע להיכן הדין נוטה ויען שלא נשאלתי על זה לא כתבתי בזה. ורק דברים אלו כתבתי בקיצור נמרץ להציל את עצמי וצור ישראל י"מ וימ"ן ולאפס פנאי לא אעלה ארוכה. כ"ד נא"ה תולעת יעקב שאול אלישר ס"ט. בא סי' יש"א ברכ"ה הי"ו: