אור ברסלב
שות שמחה לאיש חו"מ › סימן ה

שות שמחה לאיש· רבי יעקב שאול אלישר

חו"מ · סימן ה

סימן ד

הסכמת מרן מלכא ראש"ל גאון ירושלם יצ"ו. ראה ראיתי דברי רב אחאי ורב נהוראי מע' הרב המופלג ראב"ד מקודש כמוהר"ר יש"א ברכ"ה יצ"ו מאי דכתב והאריך בענין שנשאל מלפניו הנדון הנז"ל והאריך הרחיב כיד ה' הטובה עליו לא הניח דבר השייך להנדון שלא הביא. וכשאני לעצמי בהביטי בכל דבריו לענין פלפולא יש לי מה להשיב ולהיותי חד כרעא אארעא וחד כרעא ארכיבה דין גרמ'א שלא אבא בארוכה כמדתי. אמנם הדין דין אמת כמו שהורה גבר עמיתי בתורה רב חביבא יצ"ו דהיינו שינכו מה שנתנו לחש' ריוח מן הקרן באין תפונה. ויש אתי עוד טעמים מספיקים להד'ר עז'ר בכל מה שכתב. וגם בענין היסוד אשר יסד ה' הפוסק יצ"ו באחרונה שהמשא ומתן שהיו נושאים ונותנים הלווים השותפים בניירות הממשלה דמקרי שלא שינו מהתנאי דהוי כמו משכון זהב וכסף וכו' ויש אתי ראיות מופתיות עד"פ לחזקו ולאמצו היסוד הנז' ועיין בס' חס"ל תאומים חיו"ד סי' צ"ה: ובכן הדין נותן שינכו הלווים השותפים כל מה שנתנו לחש' ריוח וישלימו לו הקרן דוקא ותו לא. אי מדינא דינא הכי הוי אי מפשרה הקרובה לדין כי השכל מחייב שאי אפשר לעמוד על הבירור כמ"ש הרב הפוסק יצ"ו וא"כ הדין נותן להתפשר הפשרה הנז' ואין על הלווים השותפים שום חיוב שבועה כי ההפסד ברור לעין כל כי כל היסוד הוא במונח שגם המלוה גלוי וידוע לפניו ההפסד. ומחו' אלול התרל"ה כבר נתגלה שברונם ונתפרדה חבילת השותפות הנז' וזה פשוט ולהיותי נחוץ לדרכי ה' יוליכני ויחזרני לחטו"ל לא באתי בארוכה. מ"מ לעיקר הדין אף ידי תכון עמו בכל מ"ש הרב הפוסק יצ"ו להלכה ולמעשה וה' עמו שהלכה כמותו וצור ישר' י"מ וימ"ן כ"ד הבוטח בצור עוזי ומעוזי. אני אמרתי בחפזי:

הצעיר אברהם אשכנזי ס"ט:

תוכן העניינים

שות שמחה לאיש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה