שות שמחה לאיש· רבי יעקב שאול אלישר
או"ח · סימן ז
נדרשתי לאשר נשאלתי מאחד מערי תימן במעשה שהיה שהביאו גוים בחוה"מ דפסח למכור פירות הנקרא בדקוק. ומכר ליאודי אחד סל אחד ובהגיעו לביתו ראה שיש בסל כמו מראה קמח ורצה היאודי להחזירו לגוי וראהו יאודי אחר ואמר לו למה תחזירהו להגוי יען אין בו שום חשש כי באותם הכפרים אינם אוכלים רק מין דגן הנקרא צ'רא ואף כי ליכא שום ספיקא שהוא קמח חטים הלא בכל אלו המקומות אין להם חטים. ואם לא תרצה לאכלו תנהו לי ולקחה היאודי האחר ואכל הפירות בחוה"מ דפסח וכשנתוודע הדבר לדיין המצויין שלח לו כתב שהוא בנדוי ל' יום וגם אחר עבור הל' יום לא רצה הדיין וב"ד להתיר לו נדויו עד שיקבל עליו שלא יהיה עוד שו"ב מטעם שהוא מזלזל באיסורים. ועל זה נשאלתי אם עשו כדין הב"ד הצדק דהתם אם לאו. ואען ואומר כי לא אוכל להאמין כי מפני כך יגזרו עליו נדוי ל' יום וגם לקפח פרנסתו שלא ישחוט יען מה? יען איכא כמה ספיקות א' ספק אם אכל הפירות לבד ולא אכל מהקמח כלל. ב' אף אם אכל מהקמח הרי לא לש הקמח וכיון שלא נילוש מאי איסורא איכא אם לא שיש להסתפק. ספק ג' אם לתתו החיטים אם לא ד' ספק אם הקמח מין דגן של צ'רא או של חיטים וכל אלו הספקות מתהפכים ואף כשתמ"ל שהקמח מין חיטים ולשה ואכלה ולתתו החיטים בודאי לא היה חייב לקפח פרנסתו אחר שכבר גזרו עליו נידוי. הגם כי אפשר שם קבלו עליהם חומר איסור להשהות בבית קמח מחיטים לתותין הגם שהרב מעיל שמואל ז"ל בסי' ה' מתיר אף לאכילה לולי שרבו ה' כרם שלמה ז"ל אסיר באכילה ואמטו"ל כתב בסוף דבריו דלכל הפחות ודאי דמותר להשהותו יע"ש. והרב דבר משה ז"ל בח"מ סי' כ"ח התיר אף באכילה יע"ש ועינא דשפיר חזי להרב פרי חדש ז"ל בסי' תנ"ג שכתב אם יש גוים לותתין ורוב אינם לותתין אסור לילך לחנות לקנות קמח דכל קבוע כמחצה על מחצה דמי אבל אם המוכר הביא הקמח לחנות ישראל למכור מותר ליקח ממנו דאמרינן כל דפריש מרובא פריש כיון דרוב המוכרים אינם לותתין. וכה"ג כתב הר"ן בפ"ק דביצה לענין לקנות ביצים מן הגוים יע"ש. הרי נתוסף לנו ספק ה' שמא זה הקמח אינו מין הלותתין והביאו הגוי לרשות ישראל למכרו. ועי' להרב שלחן גבוה ז"ל בסי' תנ"ג יע"ש. והגם שידעתי ביני שיש חולקים ואוסרים אף להשהות בפסח קמח שמביאים הגוים למכור מפני ספק לתיתה (הרב בית דוד ח"א בא"ח סי' רי"ח ודעימיה) עכ"ז בכל הספקות הללו בהצטרפותם לפקע"ד כ"ע יודו דאינו חייב נדוי ומכ"ש שלא לפסוק חיותו ולקפח פרנסתו חלילה וחס! ובפרט דאיכא למימר דאזלינן בתר רובא דרובא שבאותם כפרים אינן אוכלים חיטים רק צ'ורה וע' להגאון הרב חיד"א זלה"ה בס' חיים שאל ח"ב סי' מ"ז שהחליט שאינן מין דגן אלא מין קטניות והביא שבמערב הפנימי אוכלין אותו בתוך הפסח מבושל והביא ה' הלק"ט ז"ל דמספקא ליה והוא ז"ל החליט המאמר שהוא מין קטניות יעש"ב. ולא עשה יפה הדיין לנדותו ולקפח פרנסתו ה' הטוב יכפר בעדו:
זה נלע"ד המעט הוא וה' ברחמיו ינחנו במעגלי צדק להבין ולהורות הלכה לדורות. ולא יצא תקלה מתחת ידינו. ויהי נועם ה' אלד'ינו עלינו לעובדו באמת לעשות הטוב והישר:
הצעיר יעקב שאול אלישר ס"ט בא סי' יש"א ברכ"ה הי"ו בעזרת האל הנותן חיים. נשלם סדר אורח חיים: