אור ברסלב
שות שמחה לאיש אה"ע › סימן כח

שות שמחה לאיש· רבי יעקב שאול אלישר

אה"ע · סימן כח

סימן כז

שאלה ראובן שעזב את לאה אשתו זה יותר מה' שנים והלך למדינה אשר אין שם יאודים. והאשה ברצונה לילך לבעלה ליקח ממנו גט פטורין אך במקום הבעל שהוא יושב אין להשיג סופר לכתוב את הגט ולא מי שיסדר את הגט. ובעיר שהאשה יושבת יש סופר שיכול לכתוב הגט. אך אין באפשר שילך עם האשה שיכתוב הגט. ובא איש אחד ואמר שהסופר יכתוב תורף הגט והוא יקח את האשה עמו ויקח עוד איש אחד עמו ויסעו עם האשה והוא יכתוב טופס הגט וגם יהיה הוא מסדר את הגט והוא יהיה עד אחד והאיש השני אשר עמו יהיה עד שני. ובעל האשה רצונו ליתן לה גט. אך אינו מקבל עליו שיבא אצלה וליתן לה את הגט כדת מו"י. ובאם כשהאשה לא תסע אצלו לקבל גט ממנו הוא יעזוב אותה ותשאר אלמנות חיות. ע"כ ילמדנו רבינו בטובו להשיב להמוכ"ז בכתב ידם הטהורים אם הגט כשר או לאו ושכמ"ה: תשובה זה הסדר הכתוב בשאלה חלילה להתיר מעשה כזה לעשות מעשה כזה דתבר גזיזי מכמה טעמי תריצי. א) איך יכתוב הסופר תורף הגע שבכלל התורף הוא זמן הגט ואיך יכתוב זמן הגע כשאינו יודע מתי ינתן הגט. ב) איך נעשה מעשה לחתום הסופר בגט לעד דהוי חתם סופר ועד וידוע כמה גדלה המבוכה בין ר"י והרמב"ם ז"ל. ג) איך המסדר הגט יכתוב הגט ויהיה מסדר ויחתום לעד כי גם זה מבוכה גדולה ועי' להרב העיטור וה' דב"מ בסי' ס"ו. ד) דלדעת הא"ז והרא"ם ז"ל צריך ב"ד כמשי"ר הרואה בתשו' הרא"ם ז"ל ח"א סי' פ"ב וח"ב סי' ל"ה שכת' משם הא"ז ז"ל דאפי' בנתינת הגט מיד הבעל צריך לפני ב"ד [והאמת אגיד שחפשתי בס' הא"ז ז"ל ולא מצאתי דברים אלו] וה' נודע ביהודה מה"ת סי' קי"ד חיזק סברת הרא"ם ז"ל הנז' במסמרות נטועים ותירץ מכמה מקומות דמוכחי מהש"ס דאין צריך ב"ד לגירושין ויצא לחלק בין ארוסה לנשואה יע"ש [רק דלא זכר שר לההיא דאמרו בש"ס גיטין ד"ה ע"א שנים שהביאו גט אינן צריכין לו' בפ"נ ובפ"נ כיון דאי הוו אמרי בפנינו נתגרשה מהימני ואם איתא דצריך ב"ד איך נאמנים לו' לפנינו נתגרשה] גם הקשה לרמ"א ז"ל דידיה אדידיה ותירץ דכל סידור הגט והנהגותיו אין צריך ב"ד כי הוא לימוד בעלמא ואמטו"ל יכול ליקח שכר המסדר לפי רצונו. ואולם בעת נתינת הגט מיד הבעל ליד האשה צריך ב"ד וכמ"ש הרא"ם ז"ל משם הא"ז ז"ל דאף בשעת נתינת הגט מיד הבעל ליד האשה צריך ב"ד:

ועינא דשפיר חזי להרב חתם סופר ז"ל בח' א"ח סי' נ"א שהביא דברי הרב נודב"י ז"ל וכתב כי במקום אחר דחה כל ראיותיו של ה' נודב"י ז"ל והעלה דסידור הגט כולו יעשו אותם שלא בב"ד אך בעת נתינת הגט ליד האשה שצריך לחקור את העדים והשאלות ששואל אותם דהוי קבלת עדות ודאי צריך ב"ד יעי"ש [ולא ידעתי מאי חדית לן מר הלא גם הרב נודב"י ז"ל אסיק הכי דבעת נתינת הגט לידה צריך ב"ד אלא שלא פי' בדבריו הטעם משום דהוי קבלת עדות דצריך שלשה ובודאי דזהו טעמו ונימוקו] באופן דאי אפשר לעשות סדר הגט כאשר כתוב בשאלה בשום אופן:

כי אם בזאת יכולים לעשות להציל את האשה מכבלי העיגון אם הוא באפשר שילך סופר בקי לכתוב הגט עם שני עדים כשרים למקום הבעל. וכאשר יראו שמרצונו הטוב רוצה לגרש את אשתו שלא תתעגן יקנה הבעל כלי הכתיבה להסופר ויצוה אותו שיכתוב את הגט לשמו ולשם אשתו פ' בת פ' וגם יצוה להעדים שיחתמו בגט שיכתוב הסופר אחר שיעשו לו ההתרות וביטול מודעות. ואחר שיכתוב הגט ויחתמו העדים ימנה הבעל את הסופר שליח להוליך הגט לאשתו. ויכתוב הסופר ההרשאה ויחתמו העדים גם בהרשאה. ויקבל הבעל עליו בשבועה שלא לבטל לא את הגע ולא את ההרשאה. וגם השליח יקבל עליו שלא לבטל את השליחות [וזהו מנהג קושטא יע"א שעידי הגט הם עידי ההרשאה כסברת הריב"ש סי' שי"ח והתשב"ץ ח"ב סי' כ"ה והרשב"ש בנו סי' שכ"ג] ויזהר שלא יכתוב בגט העומדת במתא פ' רק יכתוב בכל מקום שאת עומדת גם ידלג תיבת ולאחריכי [וידעתי שיש מפקפקים שלא יהיה שליח הסופר וכמ"ש ה' פ"ת ז"ל באה"ע סי' ק"ך ס"ק א"ך שהביא מחלוקת בין הגאונים מהר"ד אפנאהיים ומהר"י מרגליות ז"ל ומהר"מ מקראקא ז"ל וה' ישועות יעקב ז"ל הסכים להתיר בשעת הדחק והך דנ"ד הוי שעת הדחק ועיגון ודאי] ולדעת הרדב"ז ז"ל בחדשות סי' שנ"ט וסי' ת"ו הסכים להתיר לכתחילה רק שלא יאמר הסופר אני כתבתיו רק שיאמר כמו שליח סתם בפ"נ ובפ"נ יעי"ש ואח"ך יחזור הסופר שהוא השליח עם העדים למקום האשה ויעמדו לפני ב"ד הצדק ויוציא ההרשאה והגט ויעידו העדים על מינוי השליחות ועל הגט לפניהם ובאופן זה שהעדים עצמם באים לב"ד הם יעידו על חתימתם וכמעט שאין צריך השליח לומר בפ"נ ובפ"נ וימסור השליח הגע ליד האשה לפני ב"ד הצדק ותהיה מגורשת כדת מו"י: ואם אין באפשרות בשום אופן שילך הסופר הבקי לכתוב הגט למקום הבעל. יש אופן אחר לעשות להציל האשה מכבלי העיגון אם מכירין כתב יד הבעל וחתימתו שיכולים לקיימה לפני ב"ד הצדק ויעשו במקום האשה ב"ד נוסח הרשאה וישלחוהו להבעל והבעל יכתוב אותה בכתב ידו וחתימת ידו למי שירצה למנותו שליח וגם יכתוב כתב להעדים שיחתמו בגט וגם יכתוב כתב להסופר שיכתוב הגט בציוויו לשמו ולשם אשתו ויקיימו כל הכתבים הנז' לפני ב"ד הצדק ואחר שיקיימו החתימות יכולים הסופר לכתוב הגט והעדים לחתום והשליח ליתן הגט ביד האשה והכל יעשו לפני ב"ד הצדק שבמקום האשה רק ידלג תיבת היום שכותבין בגט העומד היום ידלג תיבת היום ויכתוב העומד במתא פ'. וכן עשה מעשה ה' מהרד"ך ז"ל סי' כ"ג וכתב דבעינון כי האי מודו כל הפוס' ונדונו היה כישראל מומר שהלך למקום שאין שם יהודים כי הך דנ"ד יע"ש. וכ"כ ה' גט פשוט ז"ל בסי' ק"כ ס"ק כ"ו. ועי' להרב פ"ת בסי' ק"ך ס"ק י"ח הביא משם מהרי"מ מבריסק ז"ל בסי' ל"ב שהתיר להלכה ולמעשה במקוה עיגון ועיקר יסודו על ה' ג"פ ז"ל הנז"ל דאף שהמגרש כתב שלא בפניהם מ"מ כיון שמכירים כתב ידו מהני כאלו שמעו קולו מפיו שצוה להם. ונ"ד הוי יותר נכון שהמגרש הוא ישראל ביהדותו וציית לדינא. ועי' להרב מהר"י קצבי ז"ל סי' יו"ד שהסכים לעשות כס' ה' מהרד"ך ז"ל. ועי' להרב בית אפרים ז"ל בתשו' לאה"ע סי' ק"ו שהסכים להתיר עפ"י כתב ידו אם יכולה להתקיים בב"ד והביא דברי הרב מהר"י קצבי ז"ל יעי"ש. ומעשה רב עשו פעיה"ק ירוש' ת"ו בשנים שהביאו הרשאה לב"ד מקויימת ממקום רחוק כמ"ש בס' פרי האדמה ח"ד ד' י"ב יע"ש סדר הגט כולו מראש ועד סוף מבואר שם באורך וניתן הגט בעידי מסירה לבד בלא עידי חתימה בהסכמת כל הרבנים זלה"ה:

את זה כתבתי בקיצור נמרץ כחותה על הגחלים שאין לי פנאי להאריך מרוב טרדותי שגבו תלאותי מעול הצבור והיחיד והשואל נחץ ינחץ לאמר כלה מלאכתך ובכן הסכימה דעתי להתיר להלכה ולמעשה להציל את האשה מכבלי העיגון וצור ישראל י"מ וימ"ן שלא אכשל בדבר הלכה. כ"ד הצעיר וזעיר יעקב שאול אלישר ס"ט בא סי' יש"א ברכה הי"ו. תם ונשלם חלק אה"ע שבח לאל בורא עולם:

תוכן העניינים

שות שמחה לאיש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה