אור ברסלב
שות שמחה לאיש אה"ע › סימן כ

שות שמחה לאיש· רבי יעקב שאול אלישר

אה"ע · סימן כ

סימן יט

תשו' שסדרתי למעלת הקונסיסטוואר של עי"ת תלמיסאן יע"א שבקשו מרבני עיקו"ת להסכים עם הפסק דין שעשה החכם דהתם ד' חיים אלבאייח הי"ו: רוב שלום עד בלי ירח לכבוד מע' הרב הכולל אור גולל חיים עד העולם בהלו נר"ו יאיר כאור זורח כיר"א:

כן לנכון קבלנו כתב יה"ק ובתוכו רצוף אהבה קונטריס ארוך כאן בד"ת שואל ומשיב על אודות תקנת בנות ישראל אשר בקשו מע' השרים והסגנים לעשות אופן נאות להרים המכשלה הזאת שלא יהיו חלין הקדושין כלל ולהפקיר את כסף הקדושין בכח הפקר ב"ד וכמו שנשאל הריב"ש בסי' שצ"ט. ונדרשת לשאלתם ונמצאת לבקשתם לעשות הסכמה בכל תקף ועז ופלפלת בחכמה נשאת ונתת באמונה עט'ך ע"ט מרפא ונמצאת תרופה למכה להפקיר הקדושין בעודן ביד האיש קודם שיגיעו ליד האשה המתקדשת כמבואר בקונטריסך הנחמד אשר ביררת כל תפונה להוציא לאור תעלומה. ושאול שאלת מאתנו גם מע' השרים הנכבדים מזהב נחמדים שאלו להסכי' עמהם על הדין ועל האמ' לזאת נשיב תשו' ניצחת והיא כפורחת:

הנה כבר ראו עיניך להרב הגאון מופת הדור הרב החבי"ף זלה"ה בס' חיים ושלום ח"ב סימן כ"ו שהביא נוסח ההסכמה מאושרת ומקויימת כדת וכהלכה וכבר נעשית הסכמה כזאת בזמן הרב הגדול מהר"ם גאלאנטי ז"ל הובאה בס' בירך משה סי' ג"ל ובאו עה"ח חכמי וגבירי ויחידי עוב"י דמשק יע"א רוב בנין ורוב מנין ומלכם בראשם מר אביו ז"ל שהיה רב מפורסם לגאון בכל קצוי תבל ועכ"ז בסוף התשו' הכי אמר מר וז"ל ויש לנו מצד ההסכמה הבא בשאלה שלא לקדש והפקיעו הקדושין והפקירו כספו כבר נודע מאי דשקלו וטרו בהאי מילתא רבני הראשונים ז"ל וכו' כאשר כתבו הכנה"ג וה' יד אהרן בסי' כ"ח הגהב"י ורובא דרבוואתא בהסכמה עלו דמידי ספיקא לא נפקא משום חומר דא"א ספק הוא אם יש כח בהסכמה לעקור הקדושין לגמרי אם לאו עכ"ל יע"ש:

הראת לדעת דהגם דהפקיעו הקדושין והפקירו הכסף והחרימו את המקדש ואת העדים בגזרת נח"ש וכל אלות התורה רח"ל. ועכ"ז העלה בספק אם כח ההסכמה עוקר הקידושין לגמרי. ואל יעלה על דעת שום אדם לו' שהרב הגאון המפורסם ה' החבי"ף ז"ל דכל רז לא אניס ליה שלא ראה דברי ה' בירך משה הללו. הס כי לא להזכיר כי אם בזאת מוכרחים אנו לומר בהכרח דבנדון הרב בירך משה ז"ל עשו ההסכמה רק למיגדר מילתא דוקא שלא יעגנו בנות ישר' או יתנו עיניהם בממון אביהם יען ראו שהדור פרוץ הסכימו הסכמה זאת יחידי העיר וגביריה וחכמיה ודייניה והר' המו"ץ שהיה באותו פרק באותו מקום בכי הא דאמרו רבנן דאיכא ספיקא אם כח ההסכמה עוקר הקדושין לגמרי או נא:

ברם היכא שהמלכות גזרה גזירה בכל מדינות מלכותו שכל קדושין שיעשו שלא לפני הממשלה יר"ה ויכתב ויחתם בפנקס הממשלה אינם קדושין ואפי' אם יעשו אותם לפני מאתן רבנן לא יועילו לכלום ואינה אשתו ואם היא תתן עיניה באחר הלך לפני הממשלה ותנשא לאחר ותניח בעלה הנשוי עמה בחופה וקדושין ובניה שילדה עזובים ונטושים ולא יוכל לומר אביהם שהם בניו להנחילם נכסיו כיון שלא נשא עם אמם לפני הממשל' יר"ה. ואחר שיצאה דינא דמלכות' חייבים כל ישר' לקבל דינא דמלכותא מאחר דגזירה זאת היא אף על הנוצרי' שעיקר נשואים שלהם הוא לפני כהניהם שמקדשין ומברכין כפי דתם ע"כ זה גזרו עליהם שכל שלא באו איש ואשה טרם כל לפני הממשלה וכרתו ברית שמה וחתמו שהסכימו לינשא זה עם זה אף שהלכו לפני כהניהם ונשאו אינו מועיל:

ומידי הוא טעמא שלא חש הרב הגאון החבי"ף ז"ל לסברת האומרים דאין כח ביד ההסכמה לעקור קדושי תורה יען מה? יען איכא איסור מוסיף דינא דמלכותא אשר הוא מוסכם מכל הפוס' דהוי דינא דמלכותא יען גזרתו זאת היא ע"כ בני מלכותו וגם היא מחוקי המלכות ולתועלתו וגם היא לתקנת אנשי המדינה והכי דייק מר הרב החבי"ף ז"ל בנוסח ההסכמה להקים דגל התורה ולגדור פרצותיה וגם לאשר ולקיים גזירת השררה והנימוס אשר חקק חק וגם בסוף כתב ותמשך הסכמתינו זאת לגדר וסייג לתורה ולקיים דינא דמלכותא וכו':

ובדרך זו תנוח דעתך כאשר תחזנה עיניך להרב הגאון ראש"ל גדול הנאמר באברהם זצוק"ל ויבדל לחיים הרב הגדול רב משרשיא כמוהר"ם פאדרו הי"ו ר"מ ור"מ דעי"ת נא אמון יע"א שכתבו בס' נדיב לב ח"ב בתשו' אה"ע סי' ח' האריכו למעניתם ברוב בקיאותם ורוחב מבינתם ועוצם פלפולם בדין ההסכמה הלזו אם כחו תעקור קדושי תורה ובסו"ד כתבו וז"ל ועכ"פ אם נרצה לחוש לס' הריב"ש ז"ל חששא הוי וצריכה גט לחומרא בדליכא שום ריעותא אחריתי זולת ההסכמה עכ"ל:

ואילו בהסכמתו ז"ל המובאה בס' תעלומות לב למע' רב משרשיי' ר"מ ור"מ דעי"ת טראבלוס המערבי יע"א איש ירושלם הא"ח נפשנו נר"ו פסיק ותני דההסכמה הנז' יפה כחה לעקור קדושין דאורייתא בלי שום חשש לא לס' הריב"ש ז"ל ולא לזולתו ולא עוד אלא שאחר שכתב יפה דן יפה הורה כתב וז"ל כאשר גם אנכי הארכתי בפס"ד אשר בס' נדיב לב בח"ב בחלק אה"ע סי' ח' עכ"ל. וחלילה לומר דשכח מה שכתב שם דאם נרצה לחוש לס' הריב"ש ז"ל צריכה גט וכו' אלא ודאי מוכרחים אנו לומר דאין נסתר מחמתו חלילה כי אם בזאת מאחר דכבר פירש שיחותיו בדליכא שום ריעות' אחריתי זולת ההסכמה עכ"ל. מכלל דאם איכא ריעותא אחריתי בקדושין מצטרפת ההסכמה לבטלם:

אמור מעתה כ"ש וק"ו ריעותא גדולה כזאת דדינא דמלכותא שהיא עיקר ויסוד ביטול הקדושין עם ההסכמה הנ"ל עשויה כהלכתה ברוב בנין ורו"מ גביריה וחכמיה ומנהליה ומנהיגיה וגם שיכריזו אותה בציבור ויקבלו עליהם לאשרה ולקיימה פשיטא דפקעי הקדושין ובטילי כעפרא דארעא ואפשר דגם מרן ז"ל שקבלנו הוראותיו בכל גלילותינו ואף בגלילותיכם והוא ז"ל מחמיר בענין הפקר כסף הקדושין כמבואר בתשו' אה"ע סי' ח' וגם בש"ע בח"מ סי' ב' וסי' רל"א. ועי' בתשו' אבקת רוכל סי' קפ"ה וקפ"ז וגם בכנה"ג ז"ל בח"מ ח"א סי' ב' הגה"ט אות י"ט עכ"ז בהך מילתא דאיכא טעמא דדינא דמלכותא ומגדר מלתא יודה דראוי ונכון לעשות כן בדור הרע הזה בעוה"ר דשכיחי פריצי הדור נותנים עיניהם בבנות הארץ ובפרט דבפירושא יאמרו בהסכמה דהיא עשויה כל עוד דגזרת הממשלה וחוקותיה קיומים בודאי דכ"ע יודו בזה באין תפונה וגם בזה אנו יוצאים י"ח הלבוש ז"ל שגם הוא מן המחמירין שכתב לאסור אף בנדרו הנאה יע"ש. ואל תתמה קורא נעים על היסוד החזק אשר אנחנו בונים עליו הבנין הגדול הזה דתבר גזיזי ומסכימים בהפקע הקדושין ובהפקר את כסף הקדושין בעודם ביד המקדש וכו' הוא מטעם דינא דמלכותא וכי תאמר בלבבך הלא תדעו כי יסוד זה הוא מקצוע גדול וכמה דיות נשתפכו וכמה חילוקים נאמרו בדין זה עד למכביר. ובפרט דינא דמלכותא כגון דא שמבטל דין תורתינו הקדושה והטהורה כי לפי דין תוה"ק כי יקדש איש אשה בפני ב' עדים כשרים הרי היא אשת איש גמורה וצריכה הימנו גט כריתות אם יסכימו שניהם להתגרש וכל שלא גירשה בגט כריתות כד"ת שתתעלה קשורה עמו ואגידא ביה בכל מה שחייבתו התוה"ק כמו שהאריך למעניתו הרב הגאון המשי"ח ז"ל בספרו הבהיר כרך של רומי סי' טו"ב בקדושי פאלומבה יעש"ב. ונמצא דהך דינא דמלכו' דנ"ד מבטל דין תוה"ק. וידענו גם ידענו דאיכא כמה רבנים פוס' ז"ל דס"ל דבכיוצא בזה לח נאמר דינא דמלכותא כל קבל דנא מצוה לאודועי באתר דמתבעי כי כבר שקלנו בפלס כל המקצועות וכל הסעיפים וכל פרטי דינים וכל החילוקים שנאמרו בדין זה אשר מחזה שדי יחזה אשר אורך היריעה קטן מהכיל ככתוב אצלינו באורך. אך יען מעלתכם אצים לאמר כלו מעשיכם יפשא"ק הרהבנו עז בנפשינו והסכמנו לפי דעתינו שאף שדינא דמלכותא מנגד לדין ישראל מ"מ הרי שאפשר לקיים שתיהם דהיינו כל מי שרוצה לישא אשה טרם כל שיקח רשות מהממשלה יר"ה ואח"ך ליכול וליחדי ויקדשנה בשבע ברכות וחופה ושמח את אשתו איש אשר כברכתו הא ודאי בכגו"ד חייב לאשר ולקיים מטעם המלך וחקיו ומשפטיו אליבא דכ"ע וז"פ והאיש אשר יעשה בזדון שישא אשה מבלי שיטול רשות מהממשל' יר"ה נמצ' הוא רוצה לנגד ולבטל חק הממשלה אשר הוחקה מזמן רב ומשנים קדמוניות מטעם המלך ודתו ונמוסיו ומשפטיו וחקיו להמרות חק המלכות ולבטל הדת הנימוסית אשר חקק על כל אנשי מלכותו ולאיש אשר אלה לו מחוייבים אנחנו לבקש לו מנוח שלא יאסר בקרובותיה וכיוצא ולאשתו שלא תפול ברשותו אשר טמן להפקיע הקדושין ולהפקיר את הכסף בעודו ביד האיש הפקר גמור ולא תעשנה ידיו תושיה ולא תצא מחשבתו לפועל ולא תעגן בת ישראל ותהי' כאלמנות חיות ולא יתרבו ממזרים ב"מ בקהל עדת ישראל ועוד ועוד כמה איסורים לאלפים ולמאות ולמנותם לא יכילון מגילות:

והנה עינינו הרואות בס' תעלומות לב באה"ע סי' י"ד שכבר הסכימו הסכמה בעי"ת קוצמינטינה יע"א בהסכמת המאוה"ג ראש"ל אחד היה אברהם זצוק"ל וגם רבני תוניס יע"א הסכימו לעשות הסכמה זאת עם רבני קוצמינטינא ואף הרב כמוהר"ש זרקא הי"ו הסכים עמהם גם הרבן של כל ערי צרפת וארג'יל הוא ניהו מע' הרב הגדול כמהר"א איזידור הי"ו הסכים עמהם וכולם בהסכמתם פירשו שיחתם שהם מסכימים שיעשו ההסכמה כפי נוסח המובא בס' חיים ושלום להרה"ג החבי"פ ז"ל והאמת כן הוא שזהו נוסח ההסכמה שחייבים לעשותה לגדור פרצות בנות ישר' רק שיעשו ההסכמה הנז' בכל ערי ממשלת צרפת האדירה יר"ה וגם בעיר הבירה והראן יע"א ואחריה ריעותיה כל העירות והכפרים הסמוכים לה ויהיה בהסכמת כולם ועי' תשו' הרשב"א ח"ד סי' קפ"ה שכתב דלעשות הצבור הסכמה לקנוס ולענוש שלא מדין התורה צריך שיסכימו כל הצבור באין מעכב עש"ב. ותקותינו חזקה שיקבלוה בשמחה והיתה הרוחה לבל יכשלו בנות ישר' באנשים פריצים הנהו בריוני דניחא להו בהפקרא:

ועין רואה להרב סם חיי סי' י' שכתב בתחי"ד וז"ל שאין ספק שרצון השי"ת לבטל עצת עדת פריצים הנועדים להתעולל עלילות ברשע לעשות בנות ישר' כשבויות חרב וחייבי' כל חכמי ישר' לסכל עצתם הנבער' ולבעל מחשבותם ולשבר מתלעות עול ועיניהם תכהינה ושפתותיהם תכוונה ולא יפיקו זממם בל ידומו סלה ובזה לא יהיו בנות ישראל הפקר וכו' יעש"ב. ולפי דעתינו שקודם כל שיכריזו ההסכמה הנז"ל בכל הבתי כנסיות ותהיה כתובה הסכמה הנז' חתומה בחתי' הרבנים והחכמים והדיינים והשרים ונכבדים מנהיגי ומנהלי העיר העומדים בפרץ ותהיה קבועה בכתלי בהכנ"ס חקוקה בעט ברזל. אך בזאת זאת היא העצה היעוצה מאתנו לסקל כל המסילות מכל מכשול ואבן נגף שאחר ההכרזה יקבלו כל הקהל כאיש אחד חברים בכל עיר ועי' מדינה ומדינה קבלה גו"ש באלה ובשבועה ובחר' חמור שהחרים יאושע את יריחו עליהם ועל זרעם ועל ז"ז שלא ימצא שום בר ישר' וכ"ש שום רב ודיין וחכם וסופר וחזן הכנסת ואפי' שמש הכנסת בשום קדושין שינתנו לאשה מבלי רשות הממשלה יר"ה כל עוד וזמן שגזר' הממשלה קיימת לא בעיר מושבותם ולא בעי' אחרת ממדינת ממשלת צרפת האדירה יר"ה כי על ידי זה יופסלו כולם מלהעיד שום עדות של קדושין שינתנו שלא ברשות הממשלה יר"ה שאם יעידו על איזה קדושין משימים עצמם רשעים שעברו על החרם והרי הם פסולים לעדות ותקון זה הוא לא לבד לתושבי העיר כי גם להבאים מחדש ועוברי אורח הצלה מיהא הויא מאחר שכבר קבלו בעירם החרם הנז"ל. באופן זה ראתה עינינו והסכימה דעתינו לאשר ולקיים ההסכמה הנז"ל בכל תקף ועז כהלכה למשה מפי הגבורה ואנחנו מפרשים שיחותינו כי תקון ההסכמה הנז"ל היא דוקא למי שקדש בכסף לבד. ברם אם ח"ו קדש ובעל שקנאה גם בביאה אין אנו רשאים להפקיר זרעו והחיוב מועל על כל אשר בשם ישראל יכונה לקיימה ולא להפיל דבר ארצה ולמכתב לחזקיהו ח"ש פעה"ק ירושלם ת"ו בש"א לח' טבת משנת התרמ"ד בא סי' כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלם לפ"ק וקיים:

הצעיר הצעיר הצעיר הצעיר המרפ"א חיים נסים ברוך יוסף רפאל עוזיאל ברוך פינטו ס"ט ס"ט ס"ט ס"ט הצעיר הצעיר הצעיר הצעיר משה ן' וינישטי יש"א ברכ"ה יוסף נסים בורלא מורינו יחיאל בר אדון ס"ט ס"ט ס"ט ס"ט הצעיר הצעיר הצעיר וידאל אנג'יל אשר אברהם הלוי שלמה משה סוזין ס"ט ס"ט ס"ט:

תוכן העניינים

שות שמחה לאיש

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה