אור ברסלב
שות שואל ונשאל חלק א יורה דעה › סימן קלז

שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]

יורה דעה · סימן קלז

סימן קלו

שאלה אם מותר לטבחי ישראל לוקחי מכס בשר להצבא של הממשלה יר"ה לשחוט בהמות ע"י השוחט בכשרות ולמסור הבשר לגוים תכף בלא בדיקת הריאה:

תשובה מה שיש להסתפק בזה הוא א) מצד דבהמה זו אסורה באכילה בלי בדיקה ואסור להסתחר בדבר האסור ב) מצד דשמא הרואים יאכלו מבהמה זו [בעודה ביד הישראל] בראותם שבהמה זו נשחטה ע"י שוחט כשר או שיכשל בעל המכס עצמו ויאכל ממנה ג) מצד זה דשמא בהמה זו יש בה איזה גלגול וכשהיא א נשחטת ונבדקת ונאכלת לישראל נתקנת הנפש לא כן אם נאכלת רק לגוים. ובכלם נלע"ד דאין לחוש ויש להתיר בפשיטות דהרי פסק מרן ביו"ד סי' קי"ז דכל דבר שאין איסורו אלא מדבריהם מותר לעשות בו סחורה וא"כ בהמה זו שנשחטה כראוי ולא נבדקה דאין בה אלא איסור דרבנן דחיוב בדיקת הריאה אינו אלא דרבנן וכמ"ש הבאה"ט סי' ט"ל ס"ק ו' בשם הש"ך דלכ"ע בדיקת הריאה אינו אלא דרבנן ויכול להסתחר בה וכאמור ומינא נמי דאין לחוש לדילמא אתי למיכל מינה דאי איתא הי"ל לאסור להסתחר באיסורי דרבנן דילמא אתי למיכל מינייהו שהרי עיקר טעם איסור סחורה בדברים האסורים מדאורייתא היינו משום דילמא אתי למיכל כמ"ש ה' באה"ט סי' קי"ז ס"ב וא"כ ש"מ דבדרבנן דשרי לא חיישינן לזה [וגם לשיאכלו ממנה אחרים נראה דאין לחוש דחששה רחוקה היא וכיון דלא חשו חכמים באיסור דרבנן שמא יטעה הוא לאכול ממנה גם בזה אין לחוש] וכן מטעם הג' מלבד דזה אינו אלא ענין של חסידות לשרידים אשר ה' קורא אבל להורות לרבים מורים ובאים כפי הפשט וכפי המתבאר מהש"ס והפו' לבד עוד בה דבלא"ה אם לא היה שוחטה בכשרות היתה ננחרת ע"י עכו"ם והו"ל מקלקל טפי וא"כ אדרבא כשהוא שוחטה מתקן ג"כ לנפש המגולגלת אם יש בבהמה ההיא:

אך נראה דכיון דאינו יכול לאכול ממנה אינו מברך על השחיטה וכן יש להוכיח ממ"ש ה' זבחי תרועה סי' י"ט ס"ק ב' בשם ה' שבות יעקב ח"ב סי' ל"ו שהב"ד המחב"ר אות ב' דמי שמוכרח למסור בשר לשר בשבוע שחל ט"ב להיות בתוכה דלא יברך כיון דאסור ליה בזה השבוע לא חזיא ליה ואי מצי למיסב מניה ליומא דשבתא או למיהב מניה לחולה יברך ע"ש וא"כ בנ"ד דדעתו שלא תבדק דאסור לאכול מזה בלא בדיקה וכמ"ש הבאה"ט סי' ט"ל ס"ק ה' בשם הש"ך דאם השליכה או איבדה במזיד דינה לכ"ע כמו בביטל במזיד איסור מדבריהם שנתבאר סי' צ"ט ס"ו ושם מבואר דאסור כיעו"ש אין לברך וכאמור. וכן מתבאר מדברי ה' לבושי שרד בחידושי דינים להלכות שחיטה אות א' הב"ד ב' פתחי תשובה סי' קי"ז ס"ק ו' ושם המציא תקנה לזה לשחוט תחילה עוף או בהמה כדי לברך ומדבריו מתבאר ג"כ דדי לשחוט ע"י שוחט כשר וא"ץ לבדוק כיעו"ש באורך (וכן ד' הפר"ח בקו"א סי' י"ט וחלק על ה' ש"א ע"ש וע' להדרכ"ת סי' קי"ז סקל"ח]:

תוכן העניינים

שות שואל ונשאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה