שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]
יורה דעה · סימן קלו
לעוב"י תונס יע"א
נשאלתי במקוה שברשות הגוי והמפתח ביד ישראלית ואין המפתח כ"כ בטוח א) אם יש לחוש שהגוי מחליף מה שבמקוה בשאובין ואם יש לחלק בין יש לו הנאה מזה או לא ב) אם חוששין שמא ישפוך דרך פתח המקוה הסגור מים או שמן לתוך המקוה אם ישר אם דרך רצפת המקוה ג) כשהשומרת על המקוה אי אפשר לה שתעמוד במלאכתה רק ביום אם מותרים לטבול בקביעות ביום ח' ד) אם מותר להביא למקוה מים מן הבאר מים חיים דרך צנורות הנקראים חלאק'ם ה) אם מותר להביא מים חמין השאובין ואצורים במרחץ דרך צנורות למקוה להחם אותם המים אשר באו לו דרך צנורות מהבאר ו) אם מותר לאשה שהיא במקוה להריק על ידי זולתה מים חמין על ראשה ועל שארית גופה בעודה במקוה להפיג הקור והצינה ז) אם יש חשש לגויות לנגוע במי המקוה ח) אם יש חשש להיות המקוה במרחץ של חמין להפיג צנתו ט) אם מותר להחם המקוה ע"י יורה או כלי אחר שנותנין בהם אש והם עומדים בתוך המקוה לחממו יוד) אם מותר להביא מים חמין שאובין שלא מן המקוה ולהשליכם אל המים שבמקוה שיש בו ארבעים סאה לחממו או להפיג צינתו ואם יש הבדל בין להחם בין להפיג צנתו:
תשובה חשבתי מראשית שלא להשיב על זה כי במקום השואל עוב"י תונס יע"א שם נמצאים רבנים מובהקים אשר קטנם עבה ממתני. מוה"ר הרה"ג הראב"ד מקודש מוהרי"ז נר"ו וסגנו הרב המורה איש הבינים הרה"ג מהר"ם שתרוג נר"ו ואולם הנני מודיע להחכם השואל הי"ו כי דברי אלה לא יסמוך עליהם כלל לא להלכה ולא למעשה רק יהיו לו לעזרה למען דעת מה שצריך לו בנדונו להקל לו איך לסדר דבריו ושאלתו לפני הרבנים המובהקים הנז' נר"ו:
והנה לשאלה א) ע' מרן יורה דעה סי' קי"ט ס' יו"ד דכל שאינו נהנה בחליפין מותר בכל ענין דלא חיישינן שמא החליף להכשילו ומינה ג"כ לשאלה ב) שלא יטרח ולא יפסיד לא מים ולא שמן להכשילו בלתי הנאה. ובלא"ה מצד השאובין כל שיש במקוה מ' סאה יכול לשאוב כל מה שירצה ולתת בתוכו עי' מרן יורה דעה סי' כ"א סט"ו וכן מצד השמן אין לחוש כל שלא נשתנה מראית המים שבמקוה כמ"ש מרן יו"ד סי' ר"א סכ"א. ולשאלה ג) נראה דשרי כיון שהמקוה ברשות הגוי הוא ודומה זה לפחד גנבים וסגירת שערי העיר שכתב מרן ביו"ד סימן קצ"ז ס"ד להתיר לטבול בשמיני ע"ש ולשאלה ד) צריך לזה תנאים רבים ואין המקום להאריך בהם כעת וצריך לברר מהחכם או החכמים שנעשה המקוה על ידם להביא אליו מים מהבאר אם היו באופן המועיל או לא ולשאלה ה) אם כבר יש במקוה מ' סאה מבואר מדברי מור"ם סי' ר"א סע"ה דיש מקילין ומתירין וכל שנהגו להקל אין למחות בידם ובזה"ז גם פה אי ג'רבה נתפשט המנהג להקל להחם המקוה ועי' לה' רב פעלים גאון בבל ז"ל ביו"ד ח"ב סי' וח"ד סי' ט"ו שכתב דמרן חזר בו ועשה מעשה לחמם המקוה ע"ש ולשלשה ו) אם מצד השאובין כבר כתב מרן דכל שיש במקוה מ' סאה אין לחוש תו לשאובין וכמש"ל ואם מצד המים חמין לפי המתבאר מדברי מור"ם סי' ר"א בס' ע"ה נראה דשרי כל שעושה כן בתוך המקוה וליכא למיחש רק אם תרחוץ אח"כ במרחץ ועדיף נ"ד מנכנסת ומתחממת במקוה בלא רחיצה דמתיר שם ולא חשש לגזרת מרחצאות ע"ש ולשאלה ז) הא ודאי דאין שום מיחוש דאין לנו דין טומאה וטהרה דמגע טמאים בזה"ז. ואיסור מגע נדה אינו כלל מדין טומאה וטהרה רק מדין איסור קריבה לנדה וכן מה שרוחצין הבגדים דנדה אינו אלא משום גדר ונקיון ולשאלה ח) נראה דאין לנו לחדש גזירות מדעתינו כ"ש במקום שכבר נהגו להתיר וכ"ש בדלא אפשר בלא"ה. ומדברי מור"ם ז"ל הנז' נראה דלא אסרו אלא אם תרחץ אך להכנס שפי"ד וה"ה למקוה במרחץ ולשאלה ט) עי' בתשו' לשאלה ה' ומשם בארה וכ"ש בזה"ז דהגופות נחלשו מאד וכמעט שיש סכנה או מחלה בדבר ולכן לע"ד גם במקום שאין מנהג להתיר יש לסמוך על המתירים וכמו שנתפשט המנהג פה אצל רבים ולפי הנראה שכן נהגו גם בדורות שלפנינו (ועמ"ש מהר"ם מאזוז זצ"ל בשערי משה בחלק ויאמר משה יו"ד סי' כ"א) ולשאלה יו"ד) עי' בתשו' לשאלה הקודמת ולהפיג צנתו לעד"ן לומר דגם היש מי שאוסר מודה דאפושי פלוגתא לא מפשינן זהו הנלע"ד כעת לפי העת והזמן לא להלכה ולא למעשה עד אשר יציע דבריו לפני מי שגדול וכאמור מעלה ולהיות כי אין עתותי בידי לא יכולתי להאריך יותר בזה נאם הכו"ח ביום כ"ד כסליו התרפ"א ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א: