שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]
יורה דעה · סימן קי
שאלה שוחט ששחט עוף אחד ובריא לו שנשחט רובו של קנה ולא נשאר רק מיעוט הניכר ובעודו שוחט אותו מיעוט אותו שהיה תופס לו את הראש הטה את הראש לצד מטה כדי להקל להשוחט שחיטת אותו המיעוט ע"י שהעצם המפרקת והסימנים יהיו לצד מעלה מידי היות הראש לצד מטה ונגמר שחיטתו של הקנה וכן גם הושט נמצא שהוא שחוט אלא שהשוחט נסתפק אולי תופס הראש בהשפילו הראש לצד מטה נקרע שארית הקנה בידו ובכח ידו שלא ע"י שחיטת סכין:
תשובה מצד עצמות הדבר מסתבר דאין אותה הטית הראש לצד מטה גורמת קרע כלל דכיון דעכ"פ בשר הוא הגם דקשה נמשך ואינו נקרע עי"ז ואף אם לא ישאר ממנו רק דבר קל נתפס ותופס ומה גם דכיון דנשחט רובו יהיה מתרחב יותר עם כי אין כחו כמלפנים. אך לא מפני שאנו מדמים נעשה מעשה ועכ"פ נ"ל להתירו מספק דהרי כיון שנשחט רובו של קנה שוב אין עיקור אוסרו מדינא ולא שהיה וכיוצא ולא נשאר רק ספק מנהג שהזכיר מור"ם ז"ל ס' כ"ג ס"ה וא"כ הו"ל ספק במנהג ויש להתירו דמסתיין לאסור בודאי וכמ"ש ה' באה"ט גבי ספק שהיה וכ"ש דפה אין לנו ידיעה אם גם בשאר דברים הפוסלים נהגו כמור"ם ויתכן דלא נהגו כן רק בשהיה כל דהו. ועוד דאיכא ס"ס ס' אם נגמר ע"י שחיטת סכין כדינו ספק ע"י ידו נקרע ואת"ל ע"י ידו נקרע שמא הלכה כהמתירים וא"כ גם את"ל דנהגו כהאוסרי' י"ל דהוי ספק וכמ"ש הפוסקים גבי ספק אם יש מרה ע"ש וכ"ש דפה יש ספק שמא לא נהגו כהאוסרים הכו"ח ביום ה' ס' שלח שנת התרע"ט לפ"ג ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א: