אור ברסלב
שות שואל ונשאל חלק א יורה דעה › סימן פה

שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]

יורה דעה · סימן פה

סימן פד

לעי"ת מדנין יע"א

נשאלתי מהחה"ש הדה"מ כמה"ר ר' מרדכי סג,רון הי"ו על חבית של עץ מלאה יין הבאה ע"י ישמעאלים וחתומה חותם בתוך חותם ובה מקום נובע ונסתם בריקועי בדיל ונתאחרה בבית הישמעאלי כשמונה ימים ומצא כי אותו מקום עדיין נובט וביין חסרון גדול בענין שאין יכולים לתלות בנביעה ולדעתו הישמעאלי הוציא יין מאיזה מקום בה וכן מצא במקום הנובע כעין קוץ תחוב שם ומזה חושש לפתיחת הנכרי ואם מותר יין זה גם בשתיה:

תשובה, ראשית דברי השאלה מורים שהדבר ברור לו כ"כ שא"א דחסרון זה להיות מצד הנביעה וסוף דבריו מורים שהוא רק חושש. ובאמת אנכי לא ידעתי איך יוכל לשער כמה נבעה חבית זו בזמן של שמונה ימים ולכן לענ"ד אם הדבר מסופק הוא אם נגע הגוי הישמעאלי בה או לא נגע בה כלל אזי מותרת גם בשתיה וכמ"ש הריב"ש סי' תכ"ד וז"ל וכ"ש בנדון זה שרוב גנבי העיר ישמעאלים שאין לחוש לספק מגען. וכן יש לדקדק מדברי מרן סי' קפ"ט סעיף י"א שכ' ופתחו חביות יין ולא כ' והיו שם חביות פתוחות דנר' דדוקא בראינו ששלחו ידם ופתחו החביות דאז מסתמא נגעו אבל אם היו פתוחות ולא ראינו ריעותא הו"ל ס' מגע ישמעאלי. ומותר וכמ"ש הריב"ש להדיא אשר משם שאב מרן ז"ל את דבריו:

אך אם הדבר ברור שהוציא הגוי יין מבין הנסרים וכיוצא נלע"ד לאסור אותו יין בשתיה דזה דומה לחבית סתומה ונמצאת פתוחה דאסר הריב"ש ומרן ז"ל הגם דאפ' שלא נגעו בו רק הריחו ריחו וכשמצאוהו יין לא נגעו בו והיינו משום דמסתמא ועל הרוב כיון שמסור בידם עושים כמו שעושים כל האנשים ליגע בו ואין זה נחשב בתור ס' מגע ומינה נמי להוציא יין מבין הנסרים דמסתמא ועל הרוב נגע בו. וכן יש להוכיח מדברי מרן ז"ל סי' ק"ל ס"א שאסר לשלוח בחביות של עץ בלתי שק שאין בו תפירה וחתום כיע"ש שאם היה מותר גם אם הוציא יין מבין הנסרים לא היה גוזר שלא לשלוח כיון שאם הוציא מותר. וכן דקדק הט"ז ז"ל ס"ק א' מדברי מור"ם כיע"ש. וכ"כ הכנה"ג הגב"י אות ט"ו דאם היה ברור שהוציא אסור וציין לעיין בהט"ז ולא זכר חולקים ע"ז. והגם דהש"ך בנקודות הכסף לפי תירוצו האחרון שהוא העיקר כנז' שם יראה דבזה"ז לדעת מור"ם מותר וכההיא דסי' קכ"ד סעיף כ"ד בהגה דדקרו שם בסכין להוציא יין וכו' וא"כ לדידן הגם דמרן אוסר גם בעכו"ם בזה"ז דלא כמור"ם הא מינה הישמעאלי הוי כשי' מור"ם גם לדעת מרן דמותר בהנאה. מ"מ כיון דהש"ך בעצמו תי' ב' תירוצים ולתי' הא' אין שום הכרח שחולק על הט"ז בזה שבודאי הוציא יין די"ל דדעת מור"ם דאין חוששין לשלוח משום די"ל דהוי כעין ס"ס שמא לא יוציא יין ושמא יוציא באופן דהוי מגע שלא בכונה ע"י דבר אחר. ל"כ בודאי הוציא דליכא רק ס' אחד א"כ הוי דעת הש"ך כמסופק' ודעת הט"ז מבוררת ואין ס' מוציא מידי ודאי ועוד דהכנה"ג מסייע להט"ז והו"ל יחיד ורבים ועוד דלענד"ן בעיקר קו' הט"ז דלא התיר מור"ם סי' קכ"ד רק באם ראינו כ"ז. שדקרו שם סכין להוציא יין ולא נגעו רק בסכין דהו"ל מגע גוי ע"י דבר אחר שלא בכונה אבל בסי' ק"ל כ' דאין חוששין אך אם ראינו שהוציא גם מור"ם מודה לאסור דאמרי' דמסתמא נגע בידו וכאמו':

תוכן העניינים

שות שואל ונשאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה