אור ברסלב
שות שואל ונשאל חלק א יורה דעה › סימן ט

שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]

יורה דעה · סימן ט

סימן ח

שאלה כששוחטים העזים לפעמים נחתכים כמה שערות ואח"ך בשחיטת הסימנים נחתך שערה אחת או שנים או יותר מהם עם שחיטת הסימנים אם יש לחוש לשהיה בזה כדין נמצא גמי וכיוצא ונחתכו בשעת שחיטת הסימנים שכתב מור"ם סי' כ"ג ס"ב או לא:

תשובה מור"ם ז"ל סי' כ"ג ס"ב כ' דאם נמצא לאחר שחיטה גמי או כיוצא בו מונח בושט או בקנה ונשחט עמו טריפה דודאי הוצרך להשהות מעט בחתיכת הדבר ההוא לאחר ששחט הסימן והוי שיהוי במשהו וטריפה ומשמע דלא שנא בהמה ולא שנא עוף יש להטריף בזה מדסתם ולא חילק בין עוף לבהמה וכן כתב מור"ם להדיא טרם זה והמנהג הפשוט במדינות אלו להטריף כל שהיה אפי' משהו בין בעוף בין בבהמה ואין לשנות ובתר הכי כתב ואם נמצא וגו' ומשמע דקאי לכלהו בעוף ובבהמה הנזכרים טרם זה וכ"ה לפי טעמו של דבר כיון דלדידהו לא שנא להו בין בעוף לבהמה גם מצד המציאות על הרוב דגמי וכיוצא בו נמצאים בבהמה טפי שזהו מאכלם וא"כ לדידן פה אי ג'רבה יע"א דהמנהג פשוט בין השוחטים להטריף בשהיה כ"ד בין בעוף בין בבהמה וכן נמצא כתוב בכתבי הראשונים מפה דנהגו פה בשהיה כ"ד כמור"ם א"כ יש להטריף ג'"כ בכה"ג דכתב מור"ם ז"ל בין בעוף בין בבהמה וכן כתב לי ה' מהרח"ך ז"ל ה"ה כה לחי וז"ל זכורני שנעשה מעשה בזמן מאריה דאתרין סבא דמשפטים מהר"ם חדאד ז"ל זיע"א בבהמה דקה שנמצא בושט עשב רך ואינו מעכב השחיטה והטריף כסברת מור"ם ז"ל ועי' לה' לחם הפנים ז"ל שכ' אפי' חוט השערה וגו' ועי' גם לה' תורת הזבח ז"ל סי' צ' ס"ו וז' ועי' להמחב"ר ז"ל שם אות ז' וכ"מ מדברי מוהרס"ך ז"ל בתשו' כי באה בס' ה' עולת איש יו"ד סי' א' ומדברי ה' ישיב משה נר"ו סי' כ' בשאלה שרבני העיר הטריפו ע"ש:

אמנם בנ"ד הסברא מכרעת שאין השערות נחתכים רק קודם השחיטה ולא בעת שחיטת הסימנים שכיון שאין השערה או השערות כ"ך מתוחים הסכין עושה דרך לעצמה ושוחטת כל הסימנים טרם שתגע בשערות ומה שאנו רואים השערות חתוכות אינו רק מה שנחתכו קודם השחיטה לגמרי וא"כ אם השוחט מסופק בדבר מתי נחתכו הו"ל ס' שהיה כ"ד וספיקו להקל וכ"ש דמסתברא דנחתכו באופן שאין כל שהיה וכאמור. אלא דלפי"ז קשה למה לא התיר מור"ם בנדונו מט' זה ואולי דמפני זה כ' מור"ם תיבת ונשחט עמו ולא נחתך לומר דהשוחט הרגיש בהיות הגמי בושט או בקנה ונשחט כאחת עם הסימנים ולזה קרי ליה בלשון שחיטה וכאמור. (ומ"ש או בקנה נ"ל דכששחט הושט ירד למטה אל הקנה וכששחט הקנה נשחט עמו דבלא"ה גמי בקנה אינו נמצא ואולי דהוי כפשוטו דאירע כזה שנכנס גמי דרך פיה אל הקנה וע"ד מה שנמצא ג"כ לפעמים מחט בריאה וכמ"ש בפוסקים) וא"כ מ"ש ה' לחם הפנים ז"ל בשם הע"י ז"ל דאפי' חוט השערה כשנמצא הן בושט הן בקנה אסור ע"ש בהכי מיירי שנחתכה השערה בחתיכת הושט או בשחיטת הקנה באופן שאין להסתפק שמא אחר שחיטת כל הסימנים נחתכה דאז יש להתיר מכח ס' שהיה כ"ד וכאמור:

תוכן העניינים

שות שואל ונשאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה