אור ברסלב
שות שואל ונשאל חלק א יורה דעה › סימן ח

שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]

יורה דעה · סימן ח

סימן ז

שאלה להאומרים דמנהג פה ג'רבה יע"א להכשיר סירכה להשוה"ל בנפיחה שחותכים הסירכא בסכין לגמרי ונופחין אותה ושמים שם מים פושרים ואם לא בצבצה מכשירים אם הרוב לשוה"ל ומיעוט למ"א שאותו מקום לכ"ע הם מטריפים בהחלט ולא מהניא בהו בדיקה אם הולכים אחר הרוב:

תשובה משנת התרנ"ז שמעתי משני שוחטי מתא שבא מעשה לפני מוהר"ן ביתאן ז"ל כמה פעמים והטריף וכן שמעתי ממוה"ר ר' סאסי הכהן שבא מעשה לידו הוא והטריף וכ"כ מוהרמ"ז ז"ל בעיני צדיק סי' פ"ה להטריף ומי כמוהם מורה וכן רגילים שאר השוחטים שבזמנינו להטריף וכן רגילים המורים להורות וכפי הנראה דפשיט"ל ז"ל דבכה"ג ליכא למ"ד דיש שום מנהג להקל בנפיחה אלא דהמנהג בזה הוא להטריף או דבזה אין מנהג שאין זה מצוי ולכן מוקמינן ליה אדינא ומטריפין כשאר סירכות דהגם דנימא כהאומרים דבסי' לשוה"ל המנהג להתירה בנפיחה מ"מ כי איכא מיעוט למ"א לא אמרינן דניזיל בתר רובא והויא כאלו כלה לשוה"ל חדא דאמרינן הבו דלא להוסיף עלה וכיון שגוף המנהג שיש אומרים כן הוא נגד דעת מרן ורוב הפוסקים ולדידן נקיטנן כמרן ורוה"פ לאסור הנפיחה וכמו שכן בכל שאר סירכות מטריפים בהחלט א"כ כשנלוה המנהג איזה צד איסור גם דהוי מיעוט אמרינן הבו דלא להוסיף וכאמור גם שמעתי מידי"ן הרמ"ה נר"ו טעם נכון לאסור ברובא לשוה"ל ומיעוט למ"א משום דכל הנהו רובי דבעה"ע דפ' מרן ז"ל סי' ט"ל להתיר אינו רק משום דכך נתפשט המנהג אבל לרוב הפוסקים ראוי לאסור וא"כ בנ"ד נמי טריפה היא לרוה"פ דלא ס"ל ללכת אחר הרוב וא"כ אמרינן הבו דלא להוסיף עלה שאין להתיר ברוב רק במקום דהרוב הוא מותר מדינא ולא בנ"ד דגם הרוב אינו מותר מדינא רק ממנהגא עכת"ד וכה"ג כ' ה' שבת אחים סי' ט"ל אות מ"ז וכ"ש וק"ו בנ"ד כיע"ש ועפ"ד נר"ו נלע"ד עוד טעם נכון לאסור והוא משום דתרי קולי לא עבדינן הקולא לסמוך על העטור להתיר ברוב והקולא להתיר סירכת השוה"ל בנפיחה כיון דלדינא בכל אחת היא טריפה לרוב הפוסקים וכה"ג כ' ה' שבת אחים סי' ט"ל אות ל"א ע"ש:

וכזאת ממש ראיתי לה' מחב"ר סי' ט"ל אות מ"א בשם הר"י בן שנגי והו"ד בסו"ס משאת משה ח"ב דף קכ"ג בנסרכה האומה לטרפש ומיעוט לצלעות בלא מכה ובדקו הטרפש בנפיחה ויצא בנקל ונמצא שהיה ריר אע"פ שהרוב ריר יש להטריף דכיון שהמיעוט לא מהני נפיחה גם הרוב לא חשיב ולא דמי לאינהו רובי דבעה"ע ע"ש וכוונתו לע"ד ברורה דבמקומם היו מתירים שאר סירכות בנפיחה כאיזה פוסקים אבל בסירכא מהאומה לדופן בלתי מכה היו מטריפים בהחלט ולא מהניא לה נפיחה דכיון דסרוכת הדופן נזכרה בש"ס להדיא לא סמכו בה על מתירי הנפיחה אבל שאר סירכות שלא נזכרו להדיא בגמ' סמכו בהם על מתיר הנפיחה ודומה לזה כתב מרן ב"י גבי נענוע דנראה מדברי מהר"ר בן יחיה דבסרוכה לדופן לא התיר לנענע ואפ' דטעמא דכיון דתלמודא איירי בסרוכה לדופן ולא הזכיר תיקון דנענוע מש' דלית ליה תיקון זה לענין דופן אבל בשאר מקומות שלא הוזכרו בתלמוד כיון שהגאונים התירו ע"י תיקון זה היו נוהגים כן ע"ש וכן כ' ה' נדיב לב ז"ל סי' דלא נהגו אצלם להגביה סירכת הדופן וסירכות דשלא כסדרן וטעמו כמ"ש מרן וכ"כ מור"ם סי' במנהגם במיעוך ומשמוש ע"ש וכן כ' בתורת הזבח סי' מ"ט אות ח' ע"ש וכן ראיתי לה' נדיב לב ז"ל סי' מ' דפ"ד ע"א דלא כתב הרשב"ץ ז"ל לאסור רק ברוב למקום שאינו מותר מדינא רק מסברא יחידאה ומנהגא דמסתיין להתיר בכלה אבל להחזיק להתיר גמור לא ע"ש ועיין להרב זבחי תרועה שכתב שלא הבין דברי המחב"ר שזכרתי וביאר בדוחק ומסתפק אם כוונתו כמו שביאר ע"ש ולענ"ד כוונתו מבוארת וכדכתיבנא ומינה נמי לנ"ד בין לדינא בין למנהגא דאם יש מהסירכא של שוה"ל מיעוט למ"א טריפה בהחלט אליבא דכ"ע ולא מהניא לה שום נפיחה וכאמור מכמה טעמים וזה ברור ופשוט הכו"ח ביום כ"ג שבט התרפ"ג ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א

תוכן העניינים

שות שואל ונשאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה