אור ברסלב
שות שואל ונשאל חלק א חשן משפט › סימן לה

שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]

חשן משפט · סימן לה

סימן לד

שאלה ראובן שמת והניח ג' בנים רו"ש ולוי ואחרי עבור כמה שנים עמדו שמעון ולוי לדין ותבע לוי לחלוק הסחורה שבחנות שמעון כי היא מעזבון אביהם כי כשנפטר אביו הוא היה קטן ולא היה מתעסק בנכסים רק רו"ש אחיו. ושמעון השיב שכל הנמצא בחנות של חמיו ואין בה כלום מנכסי אביו. והודה שמעון שאחר מות אביו היה נושא ונותן הוא ואחיו ראובן בנכסי אביהם וזה היה ברשות אחיו ראובן שהיה אפוטרופוס וכשגדל לא מצא בנכסים רק דבר קל ששלחו בו יד שלשתן ואז גם לוי היה גדול. עוד תבע לוי מה שהוציא שמעון בנישואין שלו מעזבון אביו ושמעון אומר שלא לקח רק כמאה פ'רנך' מהעזבון וכסך הזה הוא נושא באחיו לוי. עוד תבע לוי כי מלפנים שמעון לקח פרקמטיא מחמיו וכנגדה קבל משכונות כסף וזהב וקרקעות העזבון ושמעון השיב כי הנכסים שנתמשכנו רק לפרעון חובות ראובן אחיהם ובהסכמת לוי ועודם ממושכנים ועוד כמה טענות מה שורת הדין בזה:

תשובה לכאורא היה נראה דכיון דעדין לא חילקו והיה נושא ונותן בנכסי אביו ועזבונו הגם דהחנות מושכרת בשם שמעון עודנה בחזקת האחים כדין אחד מן האחים שהיה נושא ונותן בתוך הבית ושטרות על שמו ואומר שלי הם מבית אמי או מציאה מצאתי או מתנה ניתנה לי שכתב מרן בסי' ס"ב דעליו להביא ראיה בעדים. אלא דבנ"ד לפי המשוער והנר' שהם חלוקים בעיסתם וכל א' אוכל ממה שמרויח ועושה כמו שניכר מתוך טענותיהם וכן ידוע לנו דהיה האח הקטן נשכר לאחיו לעבוד אצלו בעבודתו איזה ימים וזה מורה שאין כיס אחד לכלם וחלוקים הם בעיסתם וא"כ על האחים להביא ראיה וכמ"ש מרן ז"ל שם דאם היו חלוקים בעיסתן או בשום דבר על האחים להביא ראיה משום דאימור מעיסתו קימץ ואפי' אומר מבית אבי אמא נפלו נאמן במגו והיינו דידן שאומר שנתנם לו חמיו לפרקמטיא דנאמן במגו דקימץ מעיסתו וכ"ש דחלוקין הם גם במעשה ידיהם ורווחיהם דבכי הא א"ץ כלל לקימוץ עיסה ונאמן בלא"ה במגו דמציאה או ריוח או מתנה כיון שאינם משותפים בכיס אחד:

אך נראה דישבע שבועת השותפות שהיא בנק"ח דכיון דלא חילקו כל מה שיש להם ונשאר להם איזה דבר ביד הזולת ממושכן כמבואר בדברי הצדדים וטענותיהם כבר כ' מרן ז"ל סי' צ"ג ס"ח דכ"ז שנשאר כל שהו שלא חילקו אותו ואינם יודעים משקלו או שנשאר ביניהם צד מהשותפות שלא עשו בו חשבון ולא ידע כ"א מהם כמה הוא חלקו עדיין השותפות קיימת ומשביעין זא"ז ע"ש ומבואר בבאה"ג דה"ה אם הפסידו הכל ולא באו לידי חשבון לא הוי כחלקו וצריכין לישבע זל"ז דטעמא דחילקו פטורים הוא משום מחילה ע"ש והוא כנ"ד שלפ"ד שמעון הפסידו הכל ולא נשאר להם דבר לבוא עליו לחשבון ועוד דכפי הנראה שאינם יודעים משקל ומנין הנדוניא אשר היא ממושכנת אצל הזולת. ועוד דנ"ד נראה דמלבד השותפות מתחייב מצד ההתעסקות שנשא ונתן בנכסי השותפות והגם דלפ"ד מסר הנשאר לאחיו מ"מ לא היה בזה בירור חשבון כיון שלא הזכיר זה והו"ל כההיא דכתב הבאה"ג ז"ל ועונ"ל דכיון דאחיהם הגדול שהוא אפוטרופוס עדיין לא נתן להם שום חשבון ולא נשבע ואינם יודעים מה שנשאר בידו א"כ ל"ש בזה מחילה לשבועת השותפות שעודם מצפים לחלוקת מה שביד הנז' בעין ובחוב ואין החוב ידוע להם וע' למרן ז"ל שם ס"ח שכתב והחוב שנשאר להם אצל אחרים דבר ידוע וכו' אלמא דאם אינו ידוע לא הוי כחילקו. הן אמת דהפת"ת שם סקיו"ד בשם ה' זכרון יוסף ביאר דהגם דאינו ידוע מקרי ידוע ע"ש אך בנ"ד שהוא שארית עזבון אביהם ואין ספק דנשאר ממנו בעין וגם אחיהם עצמו משותף עמהם הו"ל כנשאר דבר שלא נחלק שאין זה לא חוב ולא פרקמטיא ותו דלפ"ד כל עזבון אביהם אצלו וכ"ן ממה שאמרו שנתמנה אפוטרפא וא"כ הגע עצמך לא חילקו כלום ועוד דעדיין לא נשבע להם וא"כ מצי לומר שלא תבעת שבועתי שאני מצפה לאחינו ג"כ שהוא במד"ה ועוד דבנ"ד לא יש יום ולא שעה מיוחדת שיאמרו לו למה נעשה אותו מעשה באותו יום ולא תבעת שבועתך ומכ"ז נראה דישבע שמעון שלא נשאר בידו מעזבון אביו כלום ושלא הטמין ולא החביא אצל הזולת ושלא יש בידו ולא בידם לא הם ולא פירותיהם ולא חילופיהן ולא חילופי חילופיהן ובכלל זה שהאמת אתו בכל מה שתבעו אחיו והם וגו' ככתוב בדבריהם וטענותיהם:

והגם דלוי לא בקש שבועה רק ממון נראה ודאי דא"ץ שיתבע הוא השבועה דהוא מצפה אל הממון שהוא תובע ואם יאמרו לו הב"ד הרי הוא כופר בזה אינו יודע ששבועה הוא חייב וסתמיות דברי הפוסקים נלע"ד מורים ובאים דהב"ד פוסקים כן גם בלתי תביעתו ול"ד למ"ש מרן ז"ל סי' י"ז ס"ח דאפי' בעד אחד אומרים לו הרי זה העיד עליך וגו' דהתם כדי שיודה ולא יכחיש את העד וע"ש להפת"ת סקי"ד ומשם מתבאר ג"כ כמ"ש דא"ץ הבע"ד לתבוע השבועה וכ"ן גם מלשון הכתוב:

ולענין אם יקבל ח"ס לוי שהוא חושד לשמעון נראה ללמוד זה מדברי מרן ז"ל סי' פ"ז סכ"ב דסתמא קאמר מרן ז"ל ומשמע אף בטוען שמא ומשביעו מן הספק וכ"כ הבאה"ט סקמ"ט ע"ש:

ולענין הוצאות הנישואין אם בכלל השבועה ישבע שכדבריו שכן הוא או פטור בלא"ה כיון שהיו בתפיסת הבית שזה אוכל ושותה ולובש וכיוצא ונחשב זה נגד טרחו או דאמרינן דמוחלין הן בהוצאות כאלו ודומה לאכילתם שלא עמדו לדין ע"ז כמה הוציא זה וזה וכן הוצאות אשתו ופרנסתו שכפי הנראה שלא הקפידו בזה ולענין מ"ש יש לי בידך כנגדו ע' הפת"ת סי' צ"ג ס"ק אם נשבע ג"כ שכנגדו ע"ש). הנה [עכ"מ]:

ולענין אם יש לחייב ג"כ לוי נ"ל מסברה כיון שלא נתבע ע"ז מאחיו שמעון בעומדם לדין שחושדו שיש בידו דבר מהשותפות וגם הוא לא הודה שנתעסק ונשא ונתן בעסקי השותפות אין מקום לחייבו רק אם אח"כ יעמדו לדין וישיבו תשובותיהם ומשם יתבאר אם יתחייב או"ל:

ולענין אם יכול לעכב שמעון שבועתו עד עמדו עם לוי שנית לראות אם חייב גם הוא שבועה הגם דקי"ל נזקקין לתובע תחילה מ"מ בזה שהוא ענין של שותפות נ"ל דהדין עמו ועכ"פ לא עמדתי ע"ז כי לא באה השאלה בזה:

תוכן העניינים

שות שואל ונשאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה