אור ברסלב
שות שואל ונשאל חלק א חשן משפט › סימן לג

שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]

חשן משפט · סימן לג

סימן לב

שאלה חצר שיש בה איזה בתים מהם ביד יורשים דרים בהם מחיי מורישיהם ומהם ביד יורשים שאינם דרים בהם אבל משתמשים בהם ונפלו בחצר איזה כותלים ואיזה מרזבות הבור המקבל מי גשמים וכיוצא ותבע א' מהדרים לחבירו הדר שיתקנו אותם חלק כחלק וחברו אומר כי לא ישלם כלום כי הוא תובע שתהיה חלוקה בחצר גופה או חלוקת בתים או גוד או איגוד באופן שיהיה כל א' חלקו ניכר ואם זה אי אפשר מצד שאר יורשים שהם במדינת הים וכיוצא אינו משלם רק חלקו לבד ולא חלק שאר היורשים וחלק שאר יורשים ישלם התובע התקונים מכיסו כי לגבי דידיה הוא רוצה רק שתשאר כך. וחברו השיבו כי חצר זו אין בה דין חלוקה לחצרות שאין בכל חלק ארבע אמות של תורה מלבד ארבע אמות של פתחים ועוד דאין בכל חלק צרכי החצר כמו בור ובאר ומקוה ובהכ"ס ובית התבשיל וכיוצא כי אין בה רק א' מהנ"ל. ועוד דכל א' בא מצד ירושה ואי אפשר לכופו לצאת מהבתים המוחזקים בידו ממורישו וכן אין בה דין גוד או איגוד מאחר שאין חלקי היורשים שוים ועוד דכל א' מוחזק בבית או בתים ואין לכופו למכור את שלו או לקנות את של חברו. ועוד דאפי' אם המורישים לפנינו ומודים שלא חילקו ולא הסכימו על חלוקת דירותיהם לא שייך גוד או איגוד דכיון דיש חלוקה לבתים ל"ש גוד או איגוד ומזה אומר כי הדרים יתקנו ממה שצריך חלק כחלק וכל א' יתבע את שאר היורשים במה ששלם בעדם הדין עם מי:

תשובה מראשית לנו לדעת אם היו מורישיהם קיימים ותבעו זא"ז לחלוק לכל א' חלק בבתים ובחצר נפרד מחברו או לעשות גוד או איגוד ושכנגדו אינו רוצה לא לחלוק ולא למכור או לקנות בדינא דגוד או איגוד הדין עם מי. ונר' פשוט דכיון דאין בכל חלק מחלקי החצר ארבע אמות מרובעות מלבד ארבע אמות מרובעות שלפני פתחי הבתים אין:

לחצר זו דין חלוקה כמ"ש מרן ז"ל סי' קע"א ס"ג ומבואר בכ"מ פ"ב מה' שכנים דגם אם היה הפתח רק ב' אמות נוטל ארבע על ארבע ואמה זו היא של תורה וכמ"ש הד"מ אות ב' בשם המרדכי דהיינו כ"ד גודלים ע"ש ועוד דכיון דאין בכל חלק וחלק שאר צרכי החצר בור ובאר ובהכ"ס וכיוצא אין בה דין חלוקה וכמ"ש מור"ם ז"ל סי' קע"א ס"ה וכ"ה בב"י וכ"כ ה' ערך לחם וע' לה' צדק ומשפט שכ"ד מרן וכן נטו כל האחרונים שראיתי עי' לה' בני חיי ולה' בני בנימין וקרב איש סי' ח' ט' גם דינא דגוד או איגוד נר' דאין המוריש יכול לתבוע בזה את חברו דכיון דיש בה דין חלוקה לגבי בתים בית נגד בית וכמ"ש מרן ז"ל סי"ג י"ד תשאר החצר לאמצע כמ"ש מור"ם ז"ל ס"ח וכ"כ ה' בני חיי וה' בני בנימין וקרב איש ע"ש והמשד"ר למהרש"א ע"ש ומעתה כ"ש דלגבי היורשים שאחריהם ל"ש דין חלוקה כיון דאותם חלקים שוב היו לחלקים ול"ש כלל דין חלוקה בזה. גם דינא דגוד או איגוד ל"ש דהחלקים עתה אינם שוים וכמ"ש המשה"ר מע' ג' אות ט"ז תקנת חו"ר תונס הראשונים. והגם דכתוב אצלי ששמעתי מהרה"ג מוהרמ"ז ז"ל דבעירנו אומרים גואא"ג גם באין החלקים שוים. כיון דמדברי הרב משה"ר נראה דתקנה חדשה היא והגם דהוכיח הפך זה מהגמ' עכ"פ תיקנו תקנה זו לצורך הדור ראוי שתחול תקנתם גם על כל עיירות תונס ובכללם עירנו ובפרט בזה"ז דהיוקר יאמיר וקשה למצוא דירה והעשירים יתנו עיניהם בחלק העני ונמצא נע ונד ממקומו. וע' לה' ישא ברכה בהגהות לס' בני בנימין וקרב איש שם שהוכיח דגם דעת מרן כן ע"ש. ועוד נראה דל"ש עתה לא חלוקה ולא גוד או איגוד מצד הדין אם לא ברצון והסכמת כלם. שהרי קי"ל הבא מחמת ירושה א"ץ טענה וכמ"ש מרן ז"ל סי' קמ"ו סיו"ד וא"ץ שיאמר כך אמר לי אבא וכמו שכ' הכנה"ג שם הגה"ט אות כ"ה והמשה"ר מע' ח' אות ל"ז ושכן מורים ובאים כל רבני תונס ראשונים ואחרונים ע"ש וא"כ הגם שאינם אומרים שכבר חילקו המורישים הדירות לבתים כיון שהחזיקו מורישיהם כמה עשיריות שנים וכן הם אחריהם יכול כל א' לומר מצאתי ירשתי וא"כ גם החלוקה לדירות לא יש לה מקום וכ"ש חלוקה לחצירות או גוד או איגוד דאין מכריחין את האדם למכור את שלו או לקנות את של זולתו או לעכב ולחלוק וכאמור וכ"ש למ"ש הכנה"ג ז"ל סי' קע"ג הגה"ט אות ד' וה"ה אם לא חלקו ממש אלא שהתנו שזה ידור בבית וזה בעליה והלך כל א' והחזיק בשלו אינם יכולים לחזור בהם וציין למהר"ש יונה סי"ג ע"ש וכ"ש אי איכא הוכחות ואומדנות שכל א' היה מתקן בביתו ובונה כחפצו ורצונו ואין מוחה בזה. וגם אין זה תובע מזה חלקו בהוצאות הנז' אם מעט ואם הרבה וכן זה כמה וכמה עשיריות שנים לא החליפו דירות ולא שלמו ההפרשים וכידוע עם כי לא נתבאר זה בשאלה והגם דהחצר עצמה אין בה דין חלוקה וא"כ אין בה דין חזקה וכמ"ש מרן סי' קמ"ט ס"כ בשדה שאין בה דין חלוקה מ"מ כיון דבבתים יש דין חלוקה מהניא חזקה דבדבר שיש בו חלוקה מהניא חזקה וכמ"ש מרן ז"ל בשדה שיש בו דין חלוקה ושו"ר שכ"כ הכנה"ג בבעי חיי ח"א ח"מ סי' צ"ו דאם יש בבתים דין חלוקה מצי המוחזק לומר חלקנו ע"ש ומינה נמי דלגבי היורש טענינן כל מאי דאבוהון מצי למטען וכמ"ש הפוסקים ז"ל ולא אמרי' שיהיו נתלים זב"ז שארי אינם גוף א' והאי לחודיה והאי לחודיה קאי ועוד דאדרבה מסתברא דהחצר נגררת אחרי הבתים וכ"כ מהרח"ש סי' כ"ה והב"ד העה"ש ז"ל סי' קמ"ט אות ג' דאם יש בבתים חלוקה אע"פ שאין בחצר דין חלוקה והחזיק א' בכלם מהניא לו חזקה ומעתה נראה דאין חבירו יכול להשמט מלשלם עד שתהיה חלוקה או גיד או איגוד וכאמור שזה תלוי ברצון והסכמה ואין הכרח מצד הדין לזה כלל מכמה טעמים הנ"ל ועוד היה מקום להזכיר טעמים זולת זה ואין צורך דיש בזה כדי די וכאמור וא"כ נראה דהדרים בחצר וכן המשתמשים בבתיהם ע"י עצמם או ע"י באי כחם צריכים לשלם חלקם בתקוני החצר הצריכים ואין לך תקונים הנצרכים כאלו הנזכרים בשאלה וכמ"ש מרן ז"ל סי' קס"א ס"א וס"ד וכמבואר בהרמ"ה מקור ד"ז דהדרים או המשתמשים חייבים בכל וממשכנים אותם ואין פטור רק להאומר לא מאגרייכו ולא מצערייכו דאז אין כופין אותו לשלם אבל משכירים ביתו ומנכין מעט מעט כמתבאר מלשון מרן ומדברי הרמ"ה ומ"ש המשה"ר מע' ש' אות ע"ט וה' ודבר שלום דמשלם מושלם ואין מנכין נראה דלא היה בידם דברי הרמ"ה ז"ל ואם אינה עשויה למיגר נראה דדרים ומשתמשים בביתו עד שישלם כדין הבית והעליה וכמ"ש מרן ז"ל סי' תס"ד ס"ה וכמו שדימה אותם הרמ"ה ע"ש ואין א' מהם יכול לומר לא אשלם רק חלקי דמדברי מרן והרמ"ה הנז' מתבאר דחוב זה מוטל על הדרים ע"ש זהו הנלע"ד בזה ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א:

תוכן העניינים

שות שואל ונשאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה