אור ברסלב
שות שואל ונשאל חלק א חשן משפט › סימן כ

שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]

חשן משפט · סימן כ

סימן יט

שאלה מצרן או אח ושותף אם יכול לתת זכותו לאיש אחר רחוק או קרוב כגון לבנו ואשתו או לא:

תשובה כל עיקר דין מצרנות הוא משום ועשית הישר והטוב כדאיתא במציעא דף ק"ח והיינו כדי שלא יהיו קרקעות המצרן חלוקים כמ"ש רש"י שם והרמב"ם בפי"ב מה' שכנים ה"ה ע"ש וא"כ נראה פשוט דאם בא ליתנו לזולתו במתנה או במכר הלוקח קודם שמן הדין הוא ראוי רק ללוקח ולא למצרן. וכן ראיתי מבואר בשלטי הגבורים משם גאון והרא"ש וז"ל שאם היו המצרנים רבים ומכר אחד מהם זכותו ללוקח אפי' בקנין יכולים האחרים לסלקו ולא אמרינן שהלוקח במקום המצרן ויהיה כאחד מן המצרנים שקדם וקנה שזכה בו ע"ש גם דברי מרן ז"ל בש"ע סי' קע"ה סכ"ב לע"ד בהכי ממש מיירי וכמו שפירש הב"ח בכונת הרמ"ה שהזכיר הטור ע"ש אך מה שפירשו הסמ"ע והש"ך ז"ל דברי הרמ"ה לענין ההרשאה הוא קשה לע"ד אם מצד הלשון אם מצד הרעיון אם מצד הדין. מצד הלשון דאי מיירי בבא להרשות היל"ל כן להדיא ואם מצד הרעיון דא"כ הי"ל להרמ"ה או להטור או למרן הב"י להראות מקור או סברא לזה ולא לעבור ע"ז בשתיקה מה שהוא דין מחודש וצריך סמיכות ויסודות ואם מצד הדין דאי"ן לע"ד כל סברא לומר שלא תועיל ההרשאה ומ"ש בזה הש"ך לע"ד אין זה רק אם נבוא לישב בעד הרמ"ה אך אם הרמ"ה לא כיוון לזה לא היינו דנין כן מדעתינו ועכ"פ לדינא נראה דגם הסמ"ע והש"ך מודים דאין המצרן יכול לתת זכותו לזולת שהרי הם עצמם לא דחו מלבאר זה בכוונת הרמ"ה רק מצד הלשון ולא מצד דבלא"ה גוף הדין אינו מוסבר ומוסכם להם. וכן מתבאר מדברי הט"ז דנראה דפשיט"ל דאין המצרן יכול למכור זכותו וכן מדברי הלבוש ולשונו נראה שמבין בדברי הרמ"ה כדכתיבנא וכ"ן שהבין הט"ז וה' באה"ג ע"ש וא"כ הדבר ברור דהכי נקיטנן וה"ה נמי לבא למכור לבנו או לאשתו זכותו דאינו יכול כיון שאין זה הזכות רק למצרן לבדו להוסיף על שדהו וכיוצא וכן יש ללמוד בק"ו מהמוכר לבנו דהניח זה הש"ך ז"ל ס"ק ל' בצ"ע והגם דנימא דאין מצרן מוציאו מ"מ נ"ד אינו בעל קרקע ונראה דאין לו כל זכות. הכו"ח ביום י"ד אב יה"ל התרפ"א ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א:

תוכן העניינים

שות שואל ונשאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה