שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]
חשן משפט · סימן יט
לעי"ת בן גרדאן יע"א
נשאלתי מהחה"ש הדו"מ כמה"ר ר' אבא שאול חדאד הי"ו ברו"ש שהיו הולכים בדרך וטעה ראובן ולבש גלימת חבירו ושמעון הרגיש והעירו בזה והשיבו ראובן כשנגיע למקום פ' נחליף וכשהגיעו שם בא לסטים וגזל הגלימא שלובש שמעון שהיא של ראובן ורדפו אחריו ולא השיגוהו אם חייב שמעון לשלם דמי הגלימא לחבירו והביא ראיה מדברי מרן ח"מ סי' ש"ה ס"ז דפטור דהוי שאלה בבעלים:
תשובה לכאורא נראה לחלק מנדון מרן בשני פנים דהתם שאני שזה משך וזה משך אבל בנד"ד זה היתה עליו או בידו וכן חבירו וכיון שלא יש משיכה לא הוו שומרים זה על זה וכמבואר בדברי מרן סי' רצ"א ס"ה פלוגתא בזה ונקטי' יש ויש הלכה כיש בתרא וא"כ לא הוי שמירה בבעלים והגם דלא הוי בתור שומר הו"ל שולח יד בשל חבירו דגזלן הוי ומשלם דמיה. אך זה אינו דכיון דהיתה של זה ביד זה ושל זה ביד זה הו"ל כמשיכה ותו דכיון שהלך בה זה והלך בה זה הו"ל זה משך וזה משך כמו גבי בהמה בסי' קצ"ז ס"ג דסגי במשכה והלכה או רכב עליה והלכה או כשהכישה במקל והלכה. גם מה שיש לחלק לכאורא מצד שלא הוציאו הוציאו מפיהם לשון שאלה לשאול זה מזה כנדון מרן סי' ש"ה וכמבואר בתשובת הרא"ש ג"כ ע"ש אין נראה לחלק דהמקור בגמ' בבא מציעא דף פ"א שלמד ממנו הרא"ש דין זה מורה ובא דאין קפידא באמירת לשון השאילני ע"ש ולכן הנלע"ד דיפה הורה הכו"ח ביום י"ט שבט תרצ"ה ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א: