שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]
חשן משפט · סימן יח
שאלה איש אחד מעיר ספאקץ נלב"ע וסופרי מתא בעירנו עשו שטר עדות גויעה על פי עדות שקיבלו משני עדים שאחד מהם קרוב שנשוי בת בנו של הנלב"ע אם שטר זה כשר:
תשובה נדון זה הוא מילתא דעבידא לאגלויי תיכף ומיד כי מעירנו לעיר ספאקץ בכל יום ויום הולכים ושבים מהכא להתם ומהתם להכא ומאחר שכן הגם דפליגי הריב"ש סי' קנ"ד וקפ"א וקפ"ב וקפ"ג והרשב"ץ ח"א ביו"ד סימנים מסי' ע"ד עד פ"ד בנדונם. בנדון זה דעד אחד מהם כשר ומילתא דעבידא לאגלויי בקרוב גם הריב'"ש ז"ל מודה כמבואר מדבריו בסו"ס קנ"ה ע"ש. ועוד דבנדון זה האיש הזה כבר הוחזק בעירנו שנלב"ע באותו יום שני חדשים קודם שנכתב שטר זה על פי מכתבים ועל פי הבאים משם וכבר כתב מרן באה"ע סי' י"ט ס"א וס"ב דסוקלין על החזקות וכי איכא חזקת שלשים יום בעיר הוי חזקה ע"ש וכן מתבאר מדברי מרן ביו"ד סי' קפ"ה ס"ב ע"ש וכ"כ מרן ז"ל חו"מ סי' ר"ף ס"א כל היורשין יורשין בחזקתן וגו' ע"ש וכן מתבאר מדברי ה' שמחת יו"ט דף ק' ע"ד סי' כ"ו ע"ש וא"כ נראה ברור דמ"ש מרן ז"ל סי' רפ"ד ס"א אין היורשין נוחלין עד שיביאו ראיה שמת מורישן אינו ר"ל דוקא עדות אלא ה"ה דחזקת מהניא והגם דהטור ז"ל חו"מ סי' רפ"ד כתב כל היורשין יורשין בחזקה וגו' אבל אין יורדין לנכסי המת לירש עד שידעו בעדות ברורה שמת וגו' היינו לאפוקי אם עדות החזקה עיקרה ויסודה על פי שמועה או מגוים משיחים לפי תומם וכמו שסיים שם אבל אם שמעו וגו' אמנם כי איכא פרסום וחזקה כנדון דידן מהני ומהני דאלת"ה קשה טובא איך סיקלין על החזקות ואיך יורשים בחזקות ועוד דהי"ל להטור לסיים דבר והפכו ולומר דחזקה לא מהניא לענין זה אלא בעינן שני עדים ולא הי"ל לסיים אבל אם שמעו וגו'. גם הדבר מוכרח ומוכרע ממקומו דאל"ך צריך לבטל כמעט כל שטרי הגויעה שהרי כמעט אין באחד מהם עדים מעידים שהם עצמם ראו את פלוני שמת אלא כולם מעידים מה שיודעים כי פלוני מת והיינו מצד חזקתו בעיר גם שלא ראוהו ממש ואם חזקה זו מהניא מה לי בעיר ממש או בעיר קרובה ושכיחי באים ושבים דהו"ל כמו עיר גדולה ועוד נראה דאפי' נימא דהטור שכתב בלשון זה אבל וגו' פוסל החזקה מרן ז"ל שחילק שני המאמרים בסי' ר"ף ובסי' רפ"ד ולא תפס לשון הטור נראה דלא ס"ל כדעת הטור בזה וכן נראה דעת הרמב"ם כיעו"ש וכן נראה דעת הרבנים הראשונים פה אשר מעולם לא שמענו ולא ראינו שהצריכו שטר לגויעה כלל אף אם הנלב"ע בעיר אחרת וכל עיקר שטרי הגויעה אינו אלא חדש ממש מזה עשיריות שנים אולי מצד נימוסיהם וכן נראה ממה שעושין הסופרים שטר כזה במה שמעידין לפניהם והם בשנים ולא בשלושה כדין קבלת עדות. ועוד דאפי' בעלמא בפלוגתא דהריב"ש והרשב"ץ היה נראה דיש ללכת אחר דברי הרשב"ץ ע"פ מ"ש ה' יד מלאכי בכללי שאר הפוסקים אות כ"ט דפוסקים כהרשב"ץ נגד הרשב"א דבתראה הוי ע"ש וכ"ש נגד הריב"ש ז"ל וכן כתב השד"ח להדיא בכללי הפוסקים בשם הכנה"ג חו"מ סי' כ"ו אות כ' דאין נראה בעיניו לפסוק כהריב"ש במקום שהרשב"ץ חולק עליו וביאר שם דמה שסיים הכנה"ג הא דהרשב"א ס"ל כוותיה ל"ד וה"ה אם היה הרשב"ץ לחודיה אלא דקושטא קאמר ע"ש וכן נראה מדברי רבני אג'יר בהקדמתם לספר הרשב"ץ ע"ש והגם דהכנה"ג גופיה סי' רפ"ד הגה"ט כתב בשם רבו דדברי הריב"ש סולת נקייה ובשם ה' משפט צדק ח"א סי' מ' דמי יוציא ממון נגד הריב"ש ע"ש י"ל דלא כתבו כן רק משום דלא היה בידם אז תשובות הרשב"ץ כי עדיין לא נדפסו אז אבל בל"ז היו פוסקים כהרשב"ץ. וכן נראה קצת דעת מרן ז"ל בב"י סי' רפ"ד שהזכיר דברי הריב"ש וציין לעיין בסימני הרשב"ץ ע"ש דנראה דדעתו נוטה להרשב"ץ וצ"ע עוד בזה. ומ"מ כה"ג דאיכא תרי ספיקי דשמא הלכה כהרשב"ץ ואת"ל כהריב"ש שמא הלכה כהרמב"ם ז"ל בפרק י"ג מהלכות עדות הלכה א' דפסולי עדות מצד האישות אינו אלא דרבנן א"כ מדאורייתא יורש גמור הוא דס"ס הוא מדין רובא ורובא דאורייתא ולכן משלשה טעמים הנז' נלע"ד דאין לבטל שטר זה:
והרה"ג הראב"ד מקודש בעוב"י תונס יע"א כמה"ר ר' דוד כטורזה הי"ו כתב להעיר על זה מדברי מור"ם ח"מ סי' רפ"ד ס"א והש"ך סק"ב והכנה"ג הגה"ט אות י"ד דמבואר דתפסו במושלם דלא כהרשב"ץ. ולא זכיתי להבין ד"ק דמור"ם ז"ל לא מיירי כלל מנדון הריב"ש והרשב"ץ ז"ל בעדות הגויעה רק בעדות עד אחד שראובן קרובו של פ' וליכא מילתא דעבידא לאגלויי כיעו"ש בהריב"ש סי' מ"ו שציין מור"ם למקור דין זה ובכה"ג מיירי הש"ך ז"ל ולזה גם הרשב"ץ מודה כמבואר מדבריו סי' ע"ה שהוא ז"ל עצמו שם ציין להא דכתובות דף ק"ז שהביא הש"ך. אך הפלוגתא דהריב"ש והרשב"ץ היא עדות גויעה ובמילתא דעבידא לאגלויי ואיכא עד אחד שמת מזה לא מיירי הכנה"ג וכבר הזכרתי דבריו למעלה וכתבתי מה שנלע"ד בזה ולא סמכתי להכשיר השטר הנז' והצ"ע בזה:
אמנם מצד זה דהויא מילתא דעבידא לאגלויי בקרוב שמתבאר מדברי הריב"ש עצמו סו"ס קנ"ה דמודה וכן מצד החזקה וכ"נ מדברי הריב"ש עצמו סי' מ"ו הנז"ל וכן מצד הס"ס נלע"ד להכשיר שטר זה אם יסכים הרה"ג הנז'. הכו"ח ביום כ"ז תשרי תרצ"ג ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א: