שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]
חשן משפט · סימן יז
שאלה מי שכתב לחבירו כ"י וזה נסחו אני החו"ל מודה על עצמי וחתימתי תעיד עלי כב' עדים כשרים באנהו חייבתי עצמי חיוב גמור באש יסכן מעאיה פב"פ פ'י צ'ארי אלדי בעיר פ' כל ימי חייו ולם נקצ'ר. נכ'רג'ו בשום טענה ובשום אופן שבעולם וג"כ עילתו תכון תשקא לנא שקא הצ'אר דהיינו תרחי ותטייב ותג,סל ותכ'ייט חואיג'נה וחייבתי עצמי בחיו"ג כנז' באש תסכן פ'י צ'ארי הנז' ולם ננזזם נטלעהא כנז' ותכון הקצ'רני האנא ועילתי ואידה יכ'ץ חאג'ה מן האד לחואיג' הנז' ננזם נכ'רג'הא [כי חייבתי עצמי חיו"ג לדור עמי פב"פ בחצירי שבעיר פ' כל ימי חייו ולא אוכל להוציאו בשו"ט ובשו"א שבעולם וג"כ אשתו תשרת אותנו שירות החצר דהיינו תטחן ותבשל ותרחץ ותתפור בגדינו וחייבתי עצמי בחיו"ג כנז' לדור בביתנו הנז' ולא אוכל להוציאה כנז' ותכבדני אני ואשתי ואם יחסר דבר מאלה הדברים אוכל להוציאה] והחיוב הנז' חיו"ג בקש"ם בדל"ב וכל אופן המועיל וחזי לפו"ד וכתיקונם ז"ל והיה זה יום ט"ו אדר התרפ"א והכל שריר ובריר וקיים ועתה המתחייב בדירה הנז' והחותם בכתב יד הנז' חל"ש ויורשיו לא רצו שישארו האיש והאשה עמהם בחצר הנז' הדין עם מי:
תשובה לכאורא לא זכו האיש והאשה הנז' כלל מצד כתב יד זה דהקנין הוי על הדירה והוי דבר שאין בו ממש וכמ"ש מרן ז"ל ח"מ סי' רי"ב דהמקנה דירת בית זה לחבירו לא קנה והגם דמור"ם שם כתב דאם כתוב שראובן נתן לדור בביתו וקנו ממנו יש לפ' שקנו ממנו באופן המועיל וגו' ע"ש הנה האחרונים ז"ל ומכללם ה' בית יהודה ז"ל ח"מ סי' [יו"ד] וה' משד"ר, וה' עה"ש אולי סי' קצ"ה סק"ד] כלהו ס"ל דמרן ז"ל לא ס"ל דברי מור"ם הנז' וכ"ש די"ל דנ"ד ל"ד לדמור"ם ואכמ"ל בזה:
אך נראה דכיון דכתוב לשון חיוב מהני גם בדבר שאין בו ממש וכמ"ש ה' שלחנו של אברהם ז"ל סי' רי"ב ע"ש והגם דה' ויקר"א ז"ל סי' ט"ל לא ס"ל כן נלע"ד דדברי השש"א עיקר אם שנראים דבריו חזקים וברורים אם דהשש"א ודעמיה הם מחו"ר עוב"י תונס יע"א ובתרייהו גרירין אם שהשש"א מוכח דהוא ובית דינו ס"ל כן וכ"ש אם היה עמהם הגאון מהר"י בסיס זלה"ה וה' ויקר"א הוא יחיד. ואי משום דהמתחייב מת הלא היורשים הבאים אין יורשים רק מה שיש למורישם ולא מה שזכה בו הזולת ממורישם בחייו ודומה זה למכר או נתן או השכיר בחייו וזה פשוט:
גם מצד אומרו באש יסכן מעאיה כדי לדור עמי] נראה דאין לדקדק הא אם אינו עמו אינו דר חדא דגם דהוי ספק בדבר אם כיון לכך או לישנא בעלמא כיון שזה המקבל מוחזק בדירה כמה שנים ויותר משלשה המוציא מחבירו עליו הראיה וכמתבאר מדברי ה' ב"ח ז"ל בתשו' סי' ועוד דיותר הדעת נוטה דלישנא בעלמא קאמר לא לדיוקא והכי משמע ג"כ כל ימי חייו דקאי על המקבל ולא אמר כל ימי חיי דקאי על הנותן וצ"ל דההקפדה בימי חיי המקבל:
גם מצד דתלה הדירה בעשיית אותם המלאכות שזכר מידי ספק מיהא לא פלט דשפיר י"ל דמה שביכלתה עושה ואם הנותן מת מה ביכולתה ועוד די"ל דיעשה ליורש העומד במקומו ובתר הנאה אזלינן ויכול להנותם באותה הנאה להעומדים במקומו ויש לומר דנחית רק לעצמו לבד וא"כ כיון דלהב"ח בתשו' סי'. האיש שדר בה יותר משני חזקה הוא המוחזק א"כ כשאנו מסופקים בהבנת זה המע"ה ובכן נלע"ד דזכה האיש ואשתו בדירה הנז' כל ימי חייהם וכאמור. הכו"ח ביום י"ג אייר התרפ"ז ע"ה כלפון משה הכהן סילט""א: