שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]
חשן משפט · סימן טז
שאלה ראובן משכן חצרו של שמעון אצלו במשכנתא דסורא ומזה י"ב שנים מ"מ הוא דר בה ואח"כ שמעון חל"ש ובא אחד מבניו למכור חלקו לראובן ובא לוי שהוא יורש חצי חצר אחרת מאביו ואמר כי הוא קודם מצד שהחצר הנז' הוא מצד חצר זו שבא למכור בן שמעון חלקו בה ועוד אמר כי יש ביניהם מקום אחד שיש בו כותל שותפות שזה נתן עליו תקרתו מצדו וזה נתן עליו תקרתו מצדו מי קודם הממשכן או לוי הנז'. ואם קדם וקנה ראובן מבן שמעון אם לוי מוציאה מידו או לא. וכן אם קדם לוי וקנה מבן שמעון האם ראובן מוציא אותה מידו או לא:
תשובה אם קדם לוי וקנה נראה דדעת מרן ז"ל סי' קע"ה סנ"ז דאין הממשכן יכול לסלקו דלא גרע לוי הנז' מאחר שאינו בר המצר דאין המלוה יכול להוציא מידו וכמ"ש מרן ז"ל שם אלא דיש לומר דעד כאן לא כתב מרן ז"ל אלא באם לא היה דר בה הממשכן אבל אם היה דר בה הממשכן לא שייך לומר אין המלוה יכול להוציא מידו דהאחר הוא שבא להוציא מיד המלוה דהיינו הממשכן אלא דאין זה מוכרח כלל די"ל דמרן קאי על עצם הזכיה שזכה בה האחר ובא זה הממשכן לזכות במקנתה ולהיות הוא הקונה ומוציא המקנה מידו של האחר וע"ז כתב דאין המלוה יכול להוציא מידו:
גם מצד דכתב מור"ם שם וי"א דאפי' קדם המצרן וקנאה יוכל המלוה לסלקו וכן נ"ל לדון ולהורות ע"ש אין לזכות הממשכן דאנן בתר מרן ז"ל גרירין ומוציאים עפ"ד מרן ז"ל וכ"ש שיש להניח הקרקע בחזקת הקונה אותה עפ"ד מרן ז"ל והגם דכתב המשה"ר ז"ל דף נ"ה דהיכא דכותב מור"ם וכן עיקר עבדינן כדעת מור"ם ע"ש ודומה לזה כתב במע' הפ' אות ס"ז דף קע"א ע"א ומע' ח' אות ז"ך דקכ"ב ומע' ש' אות ע"ו דשל"ז ע"ש ונגרר אח"ז מהרי"ך ז"ל בדברי יעקב מע' ו' אות א' ע"ש מ"מ כבר כתבתי שם בהגהתי ובתשובה דאין כלל זה מוסכם וחו"ר עוב"י תונס פלגן בזה וא"כ הדרינן לכללין דבתריה דמרן גרירין כדין כל ספק ופלוגתא במנהג ובתקנה כיע"ש וכ"כ ה' שדי חמד ז"ל כללי הפוסקים בכללי הרמ"ה אות י"ד דכשכותב מור"ם וכן נ"ל להורות עדיף לשון זה מכולהו לישני ע"ש ועם כל זה הורה גבר גאון עזנו מהר"י בסיס ז"ל ובית דינו בתשו' אחרונה שבס"ס זרעו של יצחק צדיקא ז"ל דנקיטנן כדעת מרן ז"ל ע"ש. גם ה' מוהרמ"ז ז"ל בהגהותיו אשר קרא בשם אמר משה כתב דצריך עיון גדול לסמוך על כלל זה שזכר מהרי"ך ז"ל ע"ש. וכ"נ מדברי ה' פעמוני זהב נר"ו סי' קע"ה על דברי מרן ז"ל ס"ה אחד מן האחים וגו' וי"א וגו' דלולא שיש בידם תקנה מהראשונים היו פוסקים כמרן ז"ל דאין המלוה מוציא גם מיד האחר שאינו מצרן וכדקי"ל בעלמא דאנן בתר מרן גרירין ומשמע מזה דלא שאני לן כלל בין שאומר מור"ם וכן ראוי לדון ולהורות וכיוצא וה"ן מסתברא לע"ד ולעיקר דכל עיקר קבצתנו דברי מרן היינו משום דקרוב למאתים רבנים הסכימו לכלל זה ללכת אחרי רוב עמודי ההוראה וא"כ מאי נ"מ כשכותב מור"ם לשון זה או יותר ממנו וא"כ אין הממשכן מוציא מלוי שכבר קדם וקנה:
אך אם קדם וקנה הממשכן יש פנים לומר דזכה בה וכמ"ש מרן ז"ל סנ"ז דאין המצרן יכול לסלקו אלא די"ל לעומת זה דכיון דיש כותל שותפות ביניהם שזה נותן עליו תקרתו וזה נותן עליו תקרתו הו"ל לוי הנז' שותף עמו וכמו שכתב מוהר"ץ צרפתי בתשובתו שבס"ס זרע יצחק ח"ב ע"ש שהסכים עמו ג"כ מהר"א אבולעפיא ז"ל ע"ש וא"כ י"ל דגם דמצרן אינו מוציא מהממשכן שותף מיהא מוציא וכמ"ש ה' עה"ש אות ל' וה' שש"א ז"ל דין נ"ז בדעת מרן ושכ"כ ה' בית יהודה במנהגים ע"ש. אמנם מדברי ה' פעמוני זהב נר"ו ע"ד מרן סי' קע"ה סנ"ז משם מוהר"ש יואל ז"ל נראה דס"ל דהרבנים שדנו דיד השותף ויד הממשכן שוים הוי זה מדינא ע"ש וא"כ צ"ל דלא ס"ל כה' ב"י והשש"א ז"ל וא"כ הממשכן שהוא מוחזק יכו"ל קי"ל. ועי"ל דע"כ לא כתב השש"א כנז' רק בשותף ממש אבל בשותף בכותל אינו מוציא מהממשכן והגם דה' מוהר"ץ צרפתי ומהרח"א דעתם דהוי כשותף י"ל דהיינו דוקא לגבי שאר העם אבל לגבי הממשכן שכבר קנה אין כחו יפה ועי"ל דבנ"ד כיון דלוי משותף בחצר עם אחיו ואפשר דכשיחלקו יבוא חלקו ממקום אחר לכן הו"ל ס' שותף ואינו יכול להוציא ועי"ל דכיון דבן שמעון הוא משותף עם אחיו ואם יחלקו אפשר שיבוא החלק של אחיו מצד כותל השותפות וחלקו הוא מצד האחר א"כ אין זה נקרא אלא ס' שותף ואינו מוציא וכ"ש דבכה"ג הו"ל ס"ס. והגם דמסתברא לי טפי דכל דעדין לא חלקו נקרא משותף ממש וכן יש ללמוד מדברי מרן ז"ל סי' וא"כ אין כאן ס' כלל לא מצד זה ולא מצד זה מ"מ כיון דהא גופה דע"י הכותל יהיה שותף נראית לפו"ר סברא מחודשת דא"כ כל המצרנים הוו שותפים אם הם משותפים בבתים וחצרות לכן הבו דלא להוסיף עלה ועוד דטעמו של מהר"ץ צרפתי הנז' משום דאין ברירה וא"כ כי קדם הממשכן וקנה אדרבא יאמר לחבירו זה דאין ברירה ושמא אינך שותף כלל. ועוד דמדברי ה' פעמוני זהב נר"ו סי' קע"א ס"ה אחד מן האחים וגו' דלא מצא מצרן שאינו שותף וגו' נראה דכיון דיש חומה לחצר זה ולחצר זה הגם דמשותפים בכותל גם מצרנים לא חשיבי וכ"ש דלא הוו שותפים ע"י זה דאלת"ה הא אפשר למצוא מצרן בלתי שותף כגון שאותו כותל בנוי משל שמעון ורק סמוכים בקרקעותיהם אלא ודאי דס"ל דע"י הפסק הכותל לא חשיבי מצרנים ומינה נמי דלא הוו שותפים והגם דמסתברא לקיים דברי מהרצ"ץ ומהרח"א ולדחות דברי הפ"ז מ"מ כיון דאיכא כמה ריעותות אי"נ לע"ד להוציא מידי הממשכן אם כבר קנה אם לא בראיה ברורה ומכרעת:
ועוד דמדברי ה' בית יהודה ז"ל בדיני המצרנות שכתב דאם לא היה דר בה שותף מסלקו משמע דאם כבר דר בה גם שותף אינו מסלקו דממשכן דינו כשותף וע' לה' פע"ז נר"ו סנ"ז שכתב דדבריו דינא ושכ"כ ה' גור אריה וכן משמע מה' משה"ר מע' מ'ם אות קע"ח ע"ש אלא דלכאורה ה' בית יהודה מצד המנהג הוא דאתי עלה ע"ש. ומ"מ מתבאר מדברי ה' בית יהודה שם ד"ה נוהגים במשכונה בסופו] דבכותל בנין אינו חשוב אלא בן המצר ובקדם וקנה אין בר המצר מסלקו ע"ש ומשמע דלא ס"ל כהוראת מהר"ץ צרפתי ומהרח"א וא"כ המוחזק שהוא לוקח יכו"ל קי"ל ומדבריו שם נראה דלא כה' פעמוני זהב הנז' דלא משכח מצרן שהוא שותף דהא משכחת לה בכי האי גוונא גם מדברי ה' בית יהודה ס' א' במנהגים בענין המצרנות מתבאר דלא ס"ל דחשיבי שותפים ע"י הכותל. וכ"ן מדברי ה' משה"ר בזה מע' מ' אות קנ"א ומדברי ה' חוט המשולש ח"א שזכר ה' שם ע"ש הכו"ח ביום ד' אלול התרפ"ז ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א: