שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]
חשן משפט · סימן יא
לעי"ת מדנין יע"א
נשאלתי מהחו"ש הדה"מ כמה"ר ר' מרדכי סג'רון הי"ו בראובן ושמעון שיש כותל שותפות ביניהם וקירה ראובן ע"ג עובי כל הכותל והניח אויר אחר בין קורת עץ לקורת עץ באופן שחבירו ג"כ יכול להניח תקרתו שם ושמעון מעכבו שלא יגעו תקרותיו רק עד חצי עובי הכותל:
תשובה נלע"ד דהדין עם שמעון המעכבו וצריך ראובן לפייסו או להעמיד תקרותיו רק בחצי עובי הכותל ע"י שיעביר מגירה קוצצת באמצע על התקרה ע"י חוט משיחה אשר יוטל באמצע ומשם לא יוסיף לפשט תקרותיו כלל דהגם דלענין האבנים פסק מרן ז"ל בח"מ ס' קנ"ז ס"ו דהכל לאמצע היינו לענין האבנים אבל לענין עצמות הקרקע שעליה עומד הכותל אם באו לחלקה ודאי דזה נוטל מחצית שסמוך לקרקעו וזה כמוהו (כל שלא ישתוו באופן אחר) וכמבו' מדברי מרן ז"ל בח"מ סי' קע"ד ס"א דאם אמר אחד תנו לי חלקי מצד זה כדי שיהיה סמוך לשדה אחר שלי וגו' שומעין לו ע"ש ומאחר שכן אין לו לזה להכנס בתחום של חבירו אפי' בלתי טעם וכ"ש דאיכא טעמא דמסתמא שאין בעל דינו מעכב רק שיש לו סיבה מה ועוד דמסתברא דזה גורם לו לעכבו שלא יקרה רק באופן מה ולא בשאר אופנים שירצה הוא לקרות אם היה מניח לו חצי העובי ועוד דמדברי מרן סי' קנ"ז ס"ז מתבאר דע"י היות המעזיבה והתקרה הוי אות וסימן שבנאו משלו לבד ע"ש ובפת"ת שם ואין לך נזק גדול מזה שיחזיק הוא או יורשיו בכל הכותל לאמר שלנו הוא ואין הנחת אויר שבנתים ראיה לבטל חזקה זו כי לא הונח רק מצד עצם מלאכת הקירוי דדורשת כן שמניחים אויר בין תקרת עץ לשנית ועוד דהלוחות המרוקעים על תקרות העץ הם משתרעים ע"פ כל עובי הכותל ולמחר יאמרו כי הכל שלהם זהו הנלע"ד לדינא גם ממנהגא לפי הרגיל בין אומני הבנין לפי זכרוני הוא שכל א' אין לו רק חצי עובי הכותל ולא עוד הכו"ח ביום כ"ה אייר התרפ"ו ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א: