אור ברסלב
שות שואל ונשאל חלק א חשן משפט › סימן ז

שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]

חשן משפט · סימן ז

סימן ו

שאלה אם נראה להדיין שיש רמאות בדברי התובע או הנתבע האם יכול להטיל ע"ז או ע"ז שבועה דאורייתא כדי לברר האמת מאימת השבועה עליהם:

תשובה מרן ז"ל בסי' ט"ו ס"ד כתב דאם נראה לדיין כאומדנא דמוכח שהוא חייב יחייבו אם הוא דיין מומחה ויחיד בדורו וכתב מור"ם ע"ז ובדרך זה יוכל הדיין לומר לנתבע וגו' ויכול אפי' להשביע במקום שאינו חייב שבועה מצד הדין אם עושה כן לברר האמת ומזה נראה דקאי לאם הדיין מומחה ויחיד בדורו שכתב מרן ולזה כתב ובדרך זה וגו' אבל מדבריו בסי' פ"ז ס"ב וכן יש רשות לדיין לומר לו לפרש בשבועתו וגו' וכן יש רשות לדיין להשביע בנקיטת חפץ במקום שאינו צריך וגו' ולא כתב אם הוא מומחה ויחיד בדורו נראה דאפילו בסתם דיין דעלמא רשאי ונראה דמ"ש בסי' ט"ו ובדרך זה וגו' ר"ל שכונתו לברר האמת ומה שהוצרך מרן למומחה ויחיד בדורו אינו רק להוציא ממון אבל להשביע אפי' שאר דיין ש"ד:

אבל קשה למה הוצרך מור"ם ז"ל לכפול דבריו ואם משום דב' המקומות שדיבר מהם מיירי בדומה לזה מ"מ הי"ל למור"ם לציין ג"כ מסי' ט"ו לסי' פ"ז וכן להפך ועוד דהמראה מקומות אינם אחד דבסי' ט"ו מצויין למהריק"ו ובסי' פ"ז מצויין למהרי"ו והי"ל לציין בזה ובזה לשניהם. וראיתי לה' משכנות הרועים ז"ל מע' ש' אות ל"ז שיישב דמר אמר חדא בסי' ט"ו להשביעו היסת במקום שא"ץ שבועה כלל ומר אמר חדא בסי' פ"ז להשביע למחוייב היסת שבועה בנקיטת חפץ ושוב כתב איברא דהמדקדק בדברי מהריק"ו יראה דלא אמרה אלא בדיין הנברר לדון אפילו נגד הדין ומדברי מהרי"ו לפי הבנת הסמ"ע נראה דבכל דיין קאמר ע"ש ונלע"ד דגם מור"ם בסי' ט"ו בהכי מיירי וס"ל דהדיין הנברר לדון אפי' נגד הדין ומומחה ויחיד בדורו הכל אחד הוא ולזה אפי' במקום שאין צורך שבועה יכול להשביע הן שבועה דאורייתא הן דרבנן וכסתמיות דברי מור"ם בשם מהריק"ו אבל בסי' פ"ז מיירי בסתם דיין דעלמא וזה לא הורשה רק להוסיף דמשבועה דרבנן עושה כעין דאורייתא בנקיטת חפץ אבל אם אינו חייב שבועה כלל אינו רשאי להשביע אפילו בלתי נקיטת חפץ כיון שהוא דיין פשוט ולא נבחר לדון אפילו נגד הדין. וע' להפת"ת סי' ט"ו ס"ק ח' שכתב דהעו"ג סי' צ"א כתב לפקפק בדברי מור"ם דבמהרי"ק משמע דדוקא משום דהדיין ההוא נבחר הן לדין הן לפשרה ע"ש ולפמ"ש א"ש וכאמור:

אך לדינא נראה דכיון דקי"ל דדברי הסמ"ע בהבנת דברי מרן עיקר והטעם לזה דהסמ"ע ז"ל חיבר ביאור על הש"ע והוי בקי בדבריו טובא והוא כעין מ"ש הק"פ. מינה דה"ה להבנתו בדברי מור"ם שהיא עיקר ואפשר דאתי בק"ו א"נ כשאמרו בדברי מרן ומור"ם בכלל דברי מרן אמרו. ולהסמ"ע דברי מור"ם הם כפולים וכמ"ש המשה"ר בשמו ע"ש א"כ מינה נמי דהדיין יכול להשביע בנק"ח אפילו במקום שא"ץ שבועה כלל. ולזה מטין דברי מור"ם סי' פ"ז ומינה נמי דאפילו אינו נבחר לדון בין לדין בין לפשרה או לדון אפי' נגד הדין. וגם אם אינו מומחה ויחיד בדורו והכי נקיטנן וכאמור. וכן זכורני שבא מעשה לידי וחייבתי למי שאינו חייב שבועה כלל להשבע בס"ת שזהו הנהוג בשבועה דאורייתא וכמ"ש המשה"ר וסמכתי ע"ד מור"ם הנז' וכן יש ללמוד מדברי מור"ם סי' כ"ח ס"ב מיהו אם נראה לב"ד צורך שעה להשביען וגו' ע"ש וה"נ מסתברא דלא כתב מרן ז"ל רק להוציא ממון דאז צריך מומחה ויחיד בדורו אבל להשביע לברר האמת רשאי. הכו"ח ביום כ"ט אב התרפ"ו ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א:

תוכן העניינים

שות שואל ונשאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה