אור ברסלב
שות שואל ונשאל חלק א חשן משפט › סימן ו

שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]

חשן משפט · סימן ו

סימן ה

שאלה מי שפסקו עליו הקהל איזה סך לצדקה וסירב לשלם באמרו שהוא עני ונפטר אביו ונפלה לו ירושה והקהל עיכבו מלקוברו עד שישלם וטען שיברר להם שבאמת היה עני אז ואין לו לשלם האם כשיתברר שכן היה יפטר מלשלם הגם שעתה הוא במצב טוב ואם לא נתברר מהו הדין בזה. וכן בנדון זה שאחיו טענו שהם פרועים עם הקהל ולמה יתבזה אביהם בשביל אחיהם אם שומעים להם. וכן אם האחים יש להם שותפות מצד עסקיהם או מצד ירושת אביהם אם שומעים להם. וכן מה שטענו שהקהל הטילו עליהם מחיר הקבורה יותר מהערך הנהוג מהו הדין בזה:

תשובה מרן ז"ל בש"ע יו"ד סי' של"ד ס' יו"ד כ' דאם ראו ב"ד לנדות וגו' ולא יקברו לו מת ולא ימולו לו בן רשאים הם ומזה נלמוד דגם דיש מצוה בקבורת המת ובמילת הבן כיון שהוא מובדל ואינו רוצה לפרוש ממה שראוי לו לפרוש יכולים למנוע ממנו את הנז' גם כי מצוה. ועוד כתב מרן ז"ל ביו"ד סי' רמ"ח ס"א דאפי' עני המתפרנס מן הצדקה חייב ליתן ממה שיתנו לו ומי שנותן פחות ממה שראוי ליתן ב"ד כופין אותו ומכין אותו מכת מרדות עד שיתן מה שאמדוהו ליתן ויורדים לנכסיו בפניו ולוקחין ממנו מה שראוי לו ליתן ע"ש וא"כ מינה נמי דהגם דבזה"ז אין כח ב"ד יפה מצד הממשלה יר"ה בזה מ"מ הממונים על הצבור ועל החברה שהרשות בידם בשב ואל תעשה שלא יקברו לו עד שישלם מה שעליו וזה פשוט דמ"ש דיינים מ"ש ממונים שהרי הם כמו ב"ד לענין זה וכן זכורני שיש ללמוד כן מדברי מרן בח"מ סי' ב' ס"א ע"ש. ומה שטען דאין הוא חייב כי לפנים עני היה והגם שהעשיר עתה לא ישלם רק מן הוא והלאה לכאורא טענתו טענה וכמ"ש מרן ביו"ד סי' רנ"ג ס"ד דבעה"ב שהולך בדרך וכלו מעותיו יטול צדקה וכשיחזור לביתו אינו חייב לשלם וביאר שם מור"ם דהו"ל כהעני והעשיר ומינה נמי לנ"ד וא"כ אם יתברר דעני היה ואינו חייב לשלם אין לכופו בשביל מה שהעשיר עתה והגם דבנ"ד אינו כפיה ושוא"ת הוא שלא יעשו לו מה שצריך כיון דאינו מן הדין אינם יכולים וכן מתבאר מדברי הרשב"ץ ח"ג סי' מ"ו וכ"ד חו"ר תונס וכמ"ש בישיב משה ח"א סי' ע"ז וע"ש הטעם:

אך אם לא אפשר לברר זה ויחידי הק"ק המוכשרים לזה מחולקים בדיעות או שמסופקים נלע"ד דלהוציא ממנו אמרינן המע"ה ולשיכריחם הוא להתעסק בצרכיו אמרינן ג"כ המוציא מחבירו עליו הראיה דדבר זה שדורש שיתעסקו עמו ואולי אינם מחוייבים להתעסק הוי כמו הוצאה והכלל שוא"ת עדיף ויעמוד הדבר המסופק כמו שהוא בלא מעשה:

ומה שטענו שאר אחים דמה לנו ולאחינו אם יש דבר משותף ביניהם או ירושה ויכולים לשלם הדבר פשוט דכיון דיורדין לנכסיו ה"נ מעקלין נכסיו ומוציאין מזה ונותנים לזה מדר"ן כמ"ש מרן בח"מ סי' [פ"ו[ ואם לא רצו לשלם בעדו כיון שחייבים הם בעצמם מעכבים עליהם צרכי צבור וכאמור:

אם אין להם דבר משותף וירושה משותפים והם מחולקים לגמרי הדבר צ"ט דמצד הנותני' שאין עליהם כלום אין ראוי לעכב את האב מצרכיו הצבוריים ומצד האח שלא רצה לשלם יכולים לעכב. ונ"ל פשוט דגם בזה הדין עם הצבור דהמוציא מחבירו עליו הראיה וכיון דאותו דבר הצבוריי שייך לכללותם א"כ אמרי להו מאי חזיתו דעבדינן לכו צרכיכו דילמא אזלינן בתר אותו שאינו רוצה לשלם שאין לעשות צרכיו ובכה"ג נמי אמרינן המע"ה וכיון דאין באפשרות לחלק הצורך שוא"ת עדיף וכ"ש אם לפי האומד לא יפסידו וסו"ס ישלם להם:

אמנם מה שטען דביקשו ממנו הרבה יותר מערך הקבורה הנהוג נ"ל דזה בורר לו אחד וזה בורר לו אחד ושניהם ישאו ויתנו ואם הסכימו באופן ההערכה מה טוב ואם לאו יקראו בשם שלישי להכריע וע"פ הרוב יקום דבר. וכ"ז באם מתחילה התנו כן שיעמדו לדין בזה ובזה אבל הא ודאי דהממונים כשמעריכין אין לכופם להתדיין עם כל אחד בזבל"א וזבל"א דלהם ניתנה ההכרעה דאל"ך א"א להם לעמוד במשרתם ולעשות שום ענין צבוריי דאלד"ס:

תוכן העניינים

שות שואל ונשאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה