אור ברסלב
שות שואל ונשאל חלק א אורח חיים › סימן לו

שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]

אורח חיים · סימן לו

סימן לה

שאלה אם מותר לתת התבשיל שנתבשל כל צרכו מער"ש ע"ג לוח נקוב ותחתיו (נר הנקרא גאזא לצורך יום השבת להיות התבשיל חם ואין בכח הנר ההוא לצמק התבשיל כלום רק לחממו:

תשובה מרן ז"ל בס"ע סי' רנ"ג ס"א כתב דאם נתבשל קצת או בתבשיל המצטמק ויפה לו יש לאסור שמא יחתה ובנ"ד ג"כ איכא למיחש שמא יעלה הפתילה להגביר האם ע"י המכונה שבנר הנז' המיוחדת לכך ודומה לזה כתב הפמ"א ח"א ס"ס פ"ד והב"ד השע"ת סי' רנ"ד סק"ב לחוש בנדונו משום חיתוי הגם שאין שם גחלים אלא משקה הדולק ע"ש והגם דסיים מרן שם דעת י"א להתיר בנתבשל כמאכל ב"ד ובנתבשל כל צרכו אפי' מצטמק ויפה לו ודאי דדעתו כדיעה ראשונה דקי"ל דאזיל בתר רוב עמודי ההוראה ודעה ראשונה היא דעת הרי"ף והרמב"ם. ועוד דכן מוכח מדבריו בב"י שהוצרך ליישב ולתקן המנהג ע"י נתינת חתיכת בשר חי באופן המתאים לדעת רוב עמודי ההוראה ופסקה בש"ע בס"א בדעה א' ואם לא היה דעתו כן וכן המנהג הא ודאי דלא היה כותב כן כלל וכן יש להוכיח מדבריו בב"י בס"ס רנ"ז שכ' ע"ד הטור ומה שהתיר בבישול כמאכל ב"ד וגו' פשוט הוא דהיינו לדעת רש"י וגו' דאלו לדעת הרי"ף והרמב"ם אסור וגו' ע"ש ועוד דקי"ל דדעתו כסתם ומבואר בסתם דבנתבשל אין להתיר רק במצטמק ורע לו ומ"ש ה' מנחת כהן במשמרת שבת פ"ה ד"ה והנה דדעת מרן להקל כרש"י ממה שפ' סי' רנ"ד ס"ד ואותה דעה היא כדעת רש"י וכמ"ש בב"י סי' רנ"ג ע"ש כבר השיגו ה' עה"ש בסי' רנ"ג סק"ג ונראה דלא דמי לפירות שאין בהם אומד והשערה כתבשיל ודברי העה"ש ז"ל לע"ד מסתייעי הרבה מדברי מרן הב"י סי' רנ"ז שלא העיר רק על תבשיל כבן דרוסאי ולא על הפירות שכ' הטור כיע"ש גם מצד מה שנהגו להקל להניח התבשיל ע"ג הכירה ממש לצורך שבת ואינם משגיחים אם מצטמק ורע לו וגם אם אינה קטומה מתבאר מדברי הב"י סי' רנ"ג דיש לתקנו אליבא דהרי"ף והרמב"ם וכן מתבאר מהקדמתו לב"י דדוקא בעושים כל מעשיהם עפ"י אותו רב להקל ולהחמיר וכ"נ דעת מרן באבק"ר סי' רי"ז וכ"כ הישי"מ ז"ל סי' רפ"א ע"ש ועוד דמנהג כזה המסור ביד נשים אין ממנו שום הוכחה אולי לא שמעו או שמעו ולא מיחו על דרך מוטב שיהיו וגו'. א"נ ע"ד מ"ש מרן הב"י בשם הרא"ש דמפני עונג שבת לא ישמעו וגו' ע"ש ועוד דאם הקילו בדבר מה וא"א לתקנו מצד שיש להם על מי לסמוך אין ללמוד להקל עפ"י שיטה זו אפי' בדומה דהבו דלא להוסיף עלה דעל הראשונים אנו מצטערים ולכן הנלע"ד דלאדם בריא יש להתיר אם עושה כיסוי על המכונה העולה ויורדת שבנר ולהיות אדוקה הרבה או סגורה במפתח באופן שא"א להניע בה וזה דומה לקטומה וגרופה ולחולה וחיה אם לא מצא תיקון לזה בקל יש להתיר דבמקום חולי לא גזור רבנן זהו התכלית הנלע"ד:

ולענין העושה כן בדיעבד האם מותר לשתותו בשבת או"ד לא אסר זה רק לכתחי' נראה פשוט דכיון דהרב הנז' מדמה לה למ"ש מרן שם ס' ח' ט' גם בדיעבד אסור למוצאי שבת עד כדי שיעשו כמ"ש מרן שם ואם עשה כן אפי' בשוגג אסורים עד מוצאי שבת בכדי שיעשו [וכן מבואר להדיא בהפמ"א שם הכו"ח ביום ג' אדר א' התרפ"ט ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א:

תוכן העניינים

שות שואל ונשאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה