אור ברסלב
שות שואל ונשאל חלק א אורח חיים › סימן לה

שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]

אורח חיים · סימן לה

סימן לד

שאלה תשעה באב שחל בשבת או ביום א' אם מותר לאכול בשר ויין בשבת:

תשובה דין זה מבואר בהרמב"ם ז"ל פ"ה ה' ח' ע"ש דשרי ואפי' בסעודה המפסקת כ' הרמב"ם ה' ט' וז"ל ומימינו לא אכלנו ערב ט"ב תבשיל אפי' של עדשים אא"כ היה בשבת ע"ש וכוונתו לע"ד מבוארת דאלו היה בשבת היו אוכלין בשר ושותין יין כל השבת כלה וכמ"ש בה' ח' וז"ל וערב ט"ב שחל להיות בשבת אוכל ושותה כל צרכו ומעלה על שולחנו אפי' כסעודת שלמה וכן ט"ב עצמו שח"ל בשבת אינו מחסר כלום ודבריו נ"ל סתמן כפירושן דאפי' בסעודה המפסקת ינהוג כשאר שבתות וכ"ש דהוסיף לומר דאינו מחסר כלום אבל ראיתי להרב מעשה רוקח ז"ל שפירש כוונת הרמב"ם באומרו אלא אם כן היה בשבת דבשבת לא היו נוהגים כחול לגמרי אך היו אוכלים תבשיל איזה שיהיה בלא בשר והכרח לזה מדאיצט' לו' אלא א"כ בשבת דמילתא דפשיטא היא וכמש"ל וסיים דאין לתמוה ע"ז דכבר מרן בב"י סי' תקנ"ב כתב דכמה גאונים לא היו אוכלים בשר ולא שותים יין אפילו כשחל עט"ב בשבת ולפ"ז מעלה על שלחנו שאמרו ר"ל רשות ויש לתת טעם לזה דכבר קיים עונג שבת בבשר ויין בסעודת הלילה ושחרית ע"ש ודבריו לע"ד אינם נכונים בכוונת הרמב"ם ומה שהכריח ממה דאיצט' וגו' אדרבא איצט' לזה שלא תטעה דבסעודה המפסקת מיהא יש להחמיר א"נ דלא תימה דמנהגו של רבינו הרמב"ם להחמיר ולכך אשמועי' דהיה אוכל בסעודה המפסקת כדרכו בשאר שבתות גם מ"ש מדברי הגאונים אין דעת רבינו כן. גם מ"ש דמעלה וגו' רשות הוא לע"ד דברי הרמב"ם שכ' אינו מחסר כלום מורים ובאים דאיכא איסורא להקל בעונג שבת ולעיכובא קאמר וה"ן מסתברא דודאי כל השבת מתחילתה ועד סופה שוה בשוה ומה שמותר בזה מותר בזה דמהיכ"ת לחלק את היום וכן דעת מרן ז"ל בש"ע סי' תקצ"ב ס' יו"ד וז"ל אם חל ט"ב באחד בשבת או שחל בשבת ונדחה לאחר השבת אוכל בשר ושותה יין בסעודה המפסקת ומעלה על שלחנו אפי' כסעודת שלמה בעת מלכותו ע"ש הרי מבואר להדיא דגם בסעודה המפסקת דינא הכי גם לשונו משמע לי דדינא הוי שכן צריך לעשות לבל ימנע מכח אבילות בשבת ולכן כ' אוכל וגו' ור"ל אם דרכו בכך צריך לעשות כן ולא ישנה כלל דאלת"ה היל"ל ורשאי לאכול וכן מצאתי להמ"א ז"ל ס"ק י"ג דכתב אוכל בשר ואסור למנוע ממנו אע"ג דאין חיוב לאכול בשר בשבת מ"מ כין שנמנע משום אבל עבירה היא בידו (טור) ע"ש:

ומזה נלע"ד דאין מקום למה שיש נוהגים שלא לאכול בשר בשבת שחל בה ט"ב או שחל ט"ב להיות ביום א' ויש שנמנעים גם שתי שבתות ולדעתי מנהג טעות הוא שנגררו בטעות בהבנת דברי מרן ז"ל שכתב בשבת זו וגו' וכונתו על השבוע ולא על יום השבת ואין לו' דכיון דנהגו כן אולי סמכו על הסוברים כן ואין לבטל מנהגם דכיון דיש סוברים דאיסורא איכא והכי נקיטנן לפי המתבאר בדעת הרמב"ם ומרן ז"ל א"כ אין כאן מנהג ואת"ל דאין הכרח בדברי הרמב"ם ומרן ז"ל הא מיהא איכא דס"ל איסורא ואיכא דס"ל רשות הוא וראוי לחוש לאיסור טפי וחשש דברים המותרים ואחרים נהגו בהם איסור אין כאן דלא נאמר זה במה שאסור לעשותו ונהגו קולא ובאו להחמיר דודאי יכולים וא"כ אין זה כלל מנהג להחמיר אלא להקל ולית דחש ליה ותו דפלוגתא בדרבנן דדברים המותרים וגו' כ' ה' שיורי ברכה יו"ד דהוי דרבנן עי' סי' רי"ד וספיקו להקל וכן בפלוגתא זו דלמר אינו מנהג ולמר הוי מנהג סד"ר ולקולא וכ"ז אפי' אם כל הק"ק נהגו כן וכ"ש ביש ויש וכ"ש למי שבא לעשות כדין דאין למחות בידו וכ"ן דעת העה"ש שדחה דעת הב"ד וכ"ן דעת ה' מטה יהודה בא"ח ובי"ד עש"ב

שו"ר לה' הלק"ט ח"ב סי' קל"ז שהביא דברי הרמב"ם ז"ל ופירשם כדכתיבנא וסיים ואע"פ שבשר ויין רשות אם רגיל בהם ונמנע משום אבלות לאו שפיר עביד וכמ"ש הטור ע"ש שש אנכי שכיוונתי לדעת עליון הכו"ח ביום ז' לחדש אב הרחמים יה"ל ש' עזר"ת לפ"ק ע"ה המ"ך:

תוכן העניינים

שות שואל ונשאל חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה