שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]
אורח חיים · סימן כח
לעיר גאבס יע"א
נשאלתי מהחה"ש הדה"מ כמה"ר ר' סיסו הכהן הי"ו בגרעיני שעורים של קליות הנמצאים בחטים שמורים אם יש לחוש לנפלו חמים או לא:
תשובה נראה דשאלתו היא על שעורים קלופים שעושין ע"י לתיתה במים וכותשים אותם במדוכה להסיר מורסנן (כנהוג בחג השבועות) דאם הם שעורים בקליפתם כמו שעושים מהם השתיתא (הזממיטא) לא ידעתי למה ניחוש להם שהשעורים עצמן אינם חמץ ואם באיזה מדינה אין חטים יכולים לאכול שעורים כמ"ש מרן סי' תנ"ג ס"א אלו וגו' ובשעורים וגו' אלא דהמנהג לכתחי' ליקח חטים כמ"ש מור"ם שם וא"כ כי נקלו מאי הוי ואי משום הכלי שנקלו בו מאן יימר דהוא מחומץ ועוד דסתם כלי אינו בן יומו ונותן טעם לפגם הוא ועוד דנקלה מה שיש בו בלוע ע"י חום האש וכ"ש שאין לחוש לטעם היוצא מהם לחטים אף אם נפלו חמים לפנינו בחטים. אך נראה דקאי אקלופים ולתותים וכאמור וגם בזה נלע"ד להתיר בפשי' דספק משהו ומותר וכמ"ש ה' בית יהודה דף ק"ט וכ"ן דעת העה"ש שלא העיר רק משום דתרי ספיקי לחומרא ע"ש וכ"ן דעת ה' אבני צדק וה"נ מסתברא והגם דה' שדי חמד מע' אות. הביא פלוגתא בזה נראה דנקטינן להתיר דסד"ר הוא ולקולא ותו דנראים דברי המתירים ותו דהם מרבני ספרד המפורסמים ומנייהו מרנן דאתרין. ובר מן דין דעת מרן סי' תמ"ז סי"ד דאינו חוזר וניעור והכי נקטינן ודלא כמ"ש כת"ר נר"ו דקיי"ל כיש חולקים וכמ"ש אצלי בזה בארוכה בין לדינא בין למנהגא. הכו"ח ביום ה' ניסן התרפ"ה ע"ה כלפון משה הכהן סילט"א