שות שואל ונשאל חלק א· הרב כלפון משה הכהן [הכמ"ה]
אורח חיים · סימן טז
שאלה מי מי שעשה מיני מתיקה לפסח למכור לרבים בהשגחת ת"ח ורשות ב"ד הי"ו ובתוך הפסח קנה איש אחד ממנו מזה וכשבא לאכול מצא בפיו בתוך המתיקה שעורה ולא נתרככה אם מותר למכור מזה בתוך חוה"מ או לא:
תשובה מרן ז"ל בסי' תס"ז ס' י"א כתב אם נמצאת חטה בקועה בעיסה או במצה אפויה יסיר ממנה כדי נטילת מקום והשאר מותר ויש מי שאוסר כל העיסה או אותה מצה ויש לחוש לדבריו אם לא במקום הפסד מרובה או בשעת הדחק ע"ש וא"כ בנ"ד שנמצאת במיני מתיקה והיא נתבשלה בקדרה אחת ועיסה אחת ליש מי שאומר יש לאסור אלא דמדברי מרן נראה דאם אינה בקועה אין לאסור אך כבר נוהגים פה שלא לעשות מצות מהשעורים ואומרים הטעם שהשעורים הם קלים להחמיץ ביותר וא"כ י"ל דבשעורים יש לחוש טפי וא"ץ ביקוע וגם מצד שהיא קשה י"ל דכיון דנתיבשה בתוך עיסת המתיקה גם השעורה נתיבשה עמה ועכ"פ נ"ל דיניח זה לאחר הפסח וימכרנו אבל בתוך הפסח אין להתיר למכרו לרבים דרבים מן הקייה, אינם רוצים לאכול שום דבר שיש בו צד ספק ובפרט דהמוכר מוכר בתעודת ב"ד והקהל בכללות סומכים על זה. ועי' למוז"ק בנכח השלחן סי' תס"ז שכ' למעשה קבלנו בחטים שלא נתבקעו דמרן התיר קדמונינו ז"ל נהגו בעיר הזאת כמור"ם ז"ל לאסור הכל במשהו ואף בהנאה מיהו אם עדיין קשים הם מורי זלה"ה היה מורה להתיר כדעת האחרונים ז"ל ע"ש ולא נתבאר אם כוונתו שמתיר רק בהנאה או גם באכילה ולכן בנ"ד נראה דיניח לאחר המועד שאין שום הפסד בקרן ואם מצד הרוחים יכול לעשות זולתם כראוי להאכילם לרבים וצי"ב עוד לעת הפנאי: