שות שבט סופר חלק ב· רבי שמחה בונים סופר
חלק חושן משפט · תשובה ה
להרב שר האלוף המאו"הג חו"ב בע"פ מו"ה משה ליב כהן דיין ומורה בק"ק ניקאלסבורג יע"א
אודות תמיהתו בדברי המשנה למלך בפ"ד מהל' ערכין הל' כ"ו שכתב על דברי רש"י בנימוקי חומש פ' בחקותי דיש חילוק בין שדה מקנה לשדה אחוזה דשדה המקנה חוזרת ביובל לפי שאין אדם יכול להקדיש דבר שאינו שלו ושדה אחוזה תתחלק לכהנים ביובל ובשדה מקנה אם בא לגאלה יגאל בדמים הללו הקצובים בשדה אחוזה וכתב המל"מ דלא ידע היכי רמיזא דיגאל שדה מקנה בדמים קצובים דלא נאמר רק בשדה אחוזה אבל שדה מקנה פודין אותו בשוויה והאריך שם ומתפלא עליו דעשה את עצמו כאלו לא ידע סוגי' ארוכה בערכין דף י"ד דפליגו ר"א ורבנן בזה ור"א דרש גז"ש דחישב דגם שדה מקנה נגאל בדמים הקצובים כשדה אחוזה ורבנן סברו מדכתיב מכסת ערכך היינו דמי שוויה והלכתא כרבנן והנה באמת עוד יש לתמוה דרש"י בעצמו בערכין דף כ"ו במתניתן דהלוקח שדה מאביו כתב ומפרש כחכמים דשדה מקנה פודין בשוויה ותרתי נפקותא וחילוקי דינים יש בין שדה מקנה לשדה אחוזה יע"ש ומע"כ הביא הא דרשב"ם ס"פ המוכר את הבית דמחלק בין שדה מקנה לשדה אחוזה לענין פודין בשוויה וכתב המהרש"א שם דרש"י בחומש לא פירש כן ופלוגתא הוא בעירוכין ודברי רש"י תמוהים ונוסף דברי המל"מ שמפלפל בזה והקשה רק היכי רמיזא ולא מקשה ביותר מהא דהלכה כחכמים נגד ר"א.
וחפשתי בספרים מצאתי בפירוש התורה והמצוה מהגאון מלבים זצ"ל שעמד על דברי רש"י זו וכתב שצריך לדחוק דמ"ש רש"י דאם בא לגאלה ר"ל הבעלים הראשונים שנגדם יש לומר דדין שדה אחוזה יש לו כיון שישאר השדה בידיהם לעולם ואינו יוצא מתחת ידם משא"כ בגואל אחר שיצא ביובל לבעלים הראשונים וכן הרגיש בזה בספר פנים יפות על התורה וא"כ י"ל דגם המל"מ ידע דיש לחלק בין אם הלוקח גואל השדה ובין אם המוכר בא לגאלה די"ל מצד הסברא כיון שישאר בידו לעולם הוי אצלו כשדה אחוזה ולא הי' יכול להקשות בכח מהא דהלכה כחכמים וגם לא מדברי רש"י דף כ"ו אלא דהקשה מנ"ל לרש"י הא והיכי רמיזא לחלק בכך כיון דלא מצינו דמים קצובים רק בשדה אחוזה ובספר התורה והמצוה רמז על דברי מל"מ ובאמת מדבריו משמע איפכא דאין לחלק בין בעלים לאחר שכתב בשדה אחוזה כל כהן שפודה צריך ליתן נ' שקלים לא שנא אם הי' ההקדש מיד אחר היובל או כמה שנים אחר היובל וכתב כיון שאצל הכהן ישאר השדה לעולם נותן תמיד נ' שקלים דדוקא בפודה קודם היובל שחוזר לכהנים ביובל נתנה תורה קצבה לשנים משא"כ בכהנים שהוא אחוזה להם לעולם ואע"ג דגם הבעלים כשפודים אינם מתנים רק לפי חשבון השנים מ"מ התורה לא חלקה בפדיון בין בעלים ובין אחרים אבל כהנים שפודים שאין רשות לאחרים בה ונשארה להם לעולם צריכים ליתן קצבה שלימה דהיינו כ' שקלים יע"ש וא"כ גם לענין שדה מקנה אין לחלק בין בעלים לאחרים אע"פ שישאר הבעלים לעולם ומה"ט לא ניחא למל"מ להעמיס בדברי רש"י כחילוק של התורה והמצות וכתב האיך רמיזא חילוק זה אבל מ"מ נרויח שאין לתמוה ולהתפלא כ"ב על המל"מ שלא הקשה מפלוגתא דר"א וחכמים אבל בכל זאת תמוה שלא הי' לשתוק כ"כ ולהביא עכ"פ סוגי' זו ודברי רש"י דף כ"ו ואין מסוגי' זו רמז ורמיזא בדבריו זה שנים שנשאלתי ג"כ מחכם אחר על זה ועדיין צ"ע והנני הדש"ת כותב בחפזון פה סיון תזמ"ר לפ"ק הק' שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל