שות שבט סופר חלק ב· רבי שמחה בונים סופר
חלק אבן העזר · תשובה ז
שלום וכ"ט וגמח"ט לכבוד ידידי הרב המופלג בהפלגת חכמים מורג חרוץ וותיק מלא עתיק בע"פ כש"ת מו"ה דוד ליב זאלצער נ"י רב דק"ק באטארקעם יע"א (כעת הוא הגאון ראב"ד דק"ק האמאנא יע"א).
את מכתבו עם שאלתו קבלתי היום בעת שכל העולם טרודים בהכנסת ובהכנת ליום הקדוש והנורא ומחר יהי' האות הזה לחיים טובים ולכל טוב ומע"כ נ"י דחק עלי להשיבו בלי איחור על הנידן שבא לפניו באחד הדר בגבולו שאחות אשתו היתה תמיד בביתו ואירע מקרה לא טהור שנתעברה וילדה ויצא עליו קלא דלא פסיק שנתעברה אחות אשתו ממנו ועכשיו מתה עליו אשתו ורוצה לכונסה ויען כי טפלי' תלוי' ביה רוצה לקרב הנשואין ומע"כ לא רצה להתיר מפני שנטען מאחות אשתו בחייה והוי כמו נטען מן השפחה ונכרית יבמות דף כ"ד דלא ישא לכתחילה וכמבואר בא"ע סי' י"א, והנה רש"י פירש על הא דרב אסי משום לזות שפתים דע"י נשואין אתי לאחזוקי קלא קמא ולפ"ז לכאורה אם יש עדים שבא עליה בודאי דבלא"ה כבר נפגמה בבירור היתה מותרת לינשא אלא דהראשונים דייקו מרש"י לפי גירסתם דמשום רננא לא מפקינן דאדרבה דאם יש עדים שבא עליה אפילו כנס יוצא ולא ידעתי טעם וסברא לפירוש רש"י וצריך לדחוק משום קנס דבא עליה באיסור או משום דאם ישאנה לא יופסק הקול לעולם שזינה עמה באיסור ומצינו כדומה ברובע ונרבע שהתורה צותה להרוג הבהמה משום דבא תקלה על ידה ולחוס על כבוד האדם, ובתוספתא מפורש דאפילו בא על השפחה ונכרות לא תנשא לכתחילה לו וי"ל דבאמת מהינו נדו הראשונים מפירוש רש"י משום אחזוקי קלא דא"כ בודאי בא עליה תהי' מותרת לו וע"כ כתבו דלזות שפתים הוא שיאמרו שנתגיירה רק בשביל כן אע"ג דמעיקר הדין מפני הגירות מ"מ לזות שפתים איכא ולפירוש זה דוקא בשפחה ונכרית שייך דין הנטען ולא בשאר איסור וכה"ג סי' י"א כתב דהעיקר כפירוש זה אלא מתוס' ורא"ש שחלקו בפנוי' שזנתה אי יכול לנשאה משמע דסברו דעיקר כפירוש רש"י משום אחזוקי קלא קמא והמחבר סי' קע"ז סעי' ה' הביא שיטת תוס' ורא"ש והרמ"א בהגה' כתב דהעיקר כהסברא ראשונה מוכח דנקטו לעיקר כשיטות רש"י ותוס' ורא"ש דלא כפירוש הרשב"א וראשונים וא"כ גם באחות אשתו אין להקל כלל לכנסה לכתחילה, אלא שיש לצדד להקל לפי מה שראיתי אח"כ במהרי"ק סי' קכ"ט בנידן שלו בנטען על הפנוי' שכתב שיש להקל לפי שכל הטעם הוא שלא להחזיק את הקול אבל זו שכריסה בין שיניה וא"א להפסיק הקול וכבר נפגמה או מדידי' או מאחר וגם יש כמה הוכחות ואמתלאות שממנו הוא וא"כ יש לסמוך על שיטות המתירין בפנוי' יעי"ש וא"כ גם כאן בנידון דידן דנתעברה וילדה וכבר נפגמה או מדידי' או מאחר ואע"ג דאם אחר בא עליה לא נפגמה באיסור כרת מ"מ כבר כתב היש"ש יבמות שם דאם הגיעה לעונת הוסת כיון דמסתמא לא טבלה לנידתה הוי נידון על נדה דאורייתא שהוא בכרת וא"כ בכל אופן כבר נפגמה מאיסור כרת וגם הוכחה ויש אמתלאות דממנו הוא דהא יושבת ושהתה בביתו כמה שנים ויש ג"כ לצדד להתיר ולסמוך ג"כ על הרשב"א וריטב"א והרמב"ן החולקים על רש"י ולית להו דין הנטען רק בשפחה ונכרית ובפרט אם יש לחוש גם לשם חששות ותקלות דשכיחי האידנא דיש לסמוך ולהקל כמבואר בהרמ"א בהג"ה סי' קע"ו, ועוד אני אומר לולי דמסתפינא כיון דכל החשש דאחזוקי קלא קמא הוא משום דכנסה ועי"ז אלומי אלמי' לקול הראשון וזה דוקא בשאר אשה אבל באחות אשתו דשכיח ורגיל דנושא ומקדים אחות אשתו אם יש לו בנים משום דמרחמי עליהם יותר א"כ לא יתלו העולם דבשביל כך נשאה משום דזינה עמה מקודם רק משום דמרחמת על בני אחותה כדאשכחן ביוסף הכהן שמתה אשתו ואמר לאחותה בבית הקברות לכי ופרנסי בני אחותך ועיי' ביו"ד סי' שצ"ב ברמ"א סעי' ג' דאם יש לו בנים קטנים ונתרצה לאחות אשתו מותר לכונסה משום דמרחמת ביותר כן עלה לפום רהיטא דאתי לצדד להתיר אבל למעשה איני רוצה לסמוך להתיר והחכם עיניו בראשו וה' יסיר כל מכשול ויטהר לבב עמו והנני חותם בברכת נמח״ט שנת גאולה וישועה בב"י ידידו הדש"ת פ"ב יום ו' ז' עשי"ת תרמ"ג לפ"ק. הק' שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל.