שות שבט סופר חלק א· רבי שמחה בונים סופר
חלק יורה דעה · תשובה צא
שלום וכ"ט לידידי הרב המאו"ה חו"ש בע"פ ז"ר יפ"ת כש"ת מו"ה זלמן האהן נ"י רב דק"ק פלא- ריסדארף יע"א.
מכתבו קבלתי בעת לימוד השיעורים שהייתי טרוד ביותר ועכשיו שפנוי אני קצת שמתי עני על שאלתו אשר שאל ממני בסופר שכ' בפ' האזינו אלוקי עשהו חסר וי"ו והוסיף יו"ד בסוף ורצה מעלתו נ"י לצדד לסמוך על המ"ב בתשובה לתלות וי"ו ולמחוק היו"ד בסוף וכאשר ראיתי דבריו נבהלתי על המראה הזה ולא ידעתי מה עלה על דעתו למחוק היו"ד בפשיטות דהא לפי דעת הכ"מ בפ"ו מה' יסודי תורה היו"ד מאלקי היא שרשיות ולא מן הכנויין והמ"ב הובא בט"ז סי' רע"ו רוצה לומר שהוא רק מן הכנוין ואפילו בחסר רצה להתיר וכבר תפסו עליו בטו"ז על כל דבריו וכן בתשוב' מהר"ם לובלין חולק על המ"ב בזה והראיה שהביא המ"ב מירושלמי מדחה בתשובה שם וכן בס' בנ"י חולק על המ"ב דאפי' בדיעבד פסול אם לא כ' וי"ו או יו"ד אף שהוא נחה אלא שלפי דעת הטו"ז שכ' אלוקי בפתח אינו מן השורש היה א"כ ה"נ שנקראת בפתח אינו שרשיות וכן רצה לומר הבנ"י בקיצור ארוך שלו אבל גם על זה צווח היעב"ץ קנ"ב וחולק ובין כך אסור למחוק ח"ו היו"ד כיון שאפילו לדעת המ"ב הוי עכ"פ מן הכנויין והוי כמו נ"ו וכ"ס שאינו נמחק ורק לפי מה שרצה לומר ולחדש הבנ"י בפלפול ארוך שלו שכל כינוי שאינו נמחק זה דוקא אם הנטפל שייך שם אבל אם טעה בין כ"ס ובין נ"ו היה מקום להתיר למחוק משום דהוי הקדש בטעות ולא קידש השם רק מה שצריך לו אבל מה שהוא מומו וחסרון השם בודאי לא קידש.
אבל באמת מכל תשובות האחרונים לא משמע כן רק אפי' אם טעה בהנטפל נמי אסור למחוק כאשר משמע מדברי הט"ז וכן מתשובת מהר"ם לובלין ועבודת הגרשוני א"כ גם כאן אף לדברי המ"ב שהיו"ד רק נטפל מ"מ אסור אע"ג דאינו מקומו כאן ומכ"ש שאנן מחמירין כדברי הכ"מ שהיו"ד הוא מן השורש ולא גרע מהיו"ד בשם אלוקים ולא אדע האיך שגה מעלתו נ"י בזה לכתוב בפשיטות למחוק היו"ד ואע"ג דשכח הוי"ו מ"מ כיון שבכ"מ נכתב אלוקי בלא וי"ו ורק בשם זה מצינו מלא וי"ו הוי מהשמות שאינן נמחקים ונכתב בטעות שם וגם לתלות הוי"ו א"א לפמ"ש שהיו"ד וגם הוי"ו של שם זה הוא מן השורש ואין תולין מקצת השם וגם לקלוף אף שכ' המג"א בסי' ל"ב בשם מהרי"א לוי ס"ק כ"ו שמותר לקלוף מ"מ בתשב"ץ הובא בב"י בסי' רע"ו אוסר בפי' וכן הסכימו כל גדולי אחרונים שגרע לקלוף מקדירה מפני החששות שכ' התשב"ץ וגם בנטפלי' אוסר בנב"י קמא ע"ה ובתשוב' מ"ב וכן הט"ז בסופו העלה מעשה כזה ששכח הסופר לכתוב הוי"ו משם אלוקי וכ' שאין תקנה לתלות רק לקדור או לגנוז היריעה וכבר כתב היעב"ץ וכן בח"ס בכמה תשובות שי"ל בשם שנכתב בטעות גם הרא"ש מודה שמותר לקדור ורק אם נכתב השם כהוגן ורק אם מטעם אחר כמ"ש הרא"ש בתשובה רוצה לקדור אז אוסר הרא"ש וכ"כ ג"כ בס' בנ"י ואין תקנה בספר זה רק לקדור וזה עדיף מגניזה כאשר העלה ביעב"ץ ובח"ס שלא יבואו ע"י כמה שמות לידי גניזה וצריך לקדור כל השם בבת אחת ולא האותיות כאשר כ' בשו"ת גינת וורדים דאם קודר רק אות אחת חייב משום מוחק וגם צריך לדבק תחלה המטלי' ואח"כ לכתוב עליו השם ולא לכתוב תחילה ואח"כ לדבק המטלית ביריעה כמ"ש בספרי האחרונים.
וכל הדברים אלו פשוטים ונכונים לדינא ובל"ס לא עשה עוד מעשה כאשר היה עם דעתו והנני ידידו כותב בחפזון למען קדושת שמו פ"ב יום ד' לסדר ואלה המשפטים תרל"ד לפ"ק ה"ק שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל.