אור ברסלב
שות שבט סופר חלק א חלק יורה דעה › תשובה צ ב

שות שבט סופר חלק א· רבי שמחה בונים סופר

חלק יורה דעה · תשובה צ ב

תשובה צ

(א.ה. בטעות בדפוס מוספרו שני סימנים על שם אותו סימן לכן קראתיו ב)

שלום לכבוד ידידי הרב המאוה"ג חו"ב בע"פ מופלג בתורה הישיש מו"ה שרגא צבי וויענעד נ"י מלפנים רב דק"ק פראדען יע"א.

אחדש"ה את יקרת מכתבו מגילה עפה מזה ומזה כתובה קבלתי זה איזה ימים ולהיותי תמיד מוטרד מענינים שונים לא יכולתי להשיב בפרט מה שנוגע על פקפוקים יען כי בעיקר הדין אין בינינו דבר חוצץ וגם מע"כ הסכים למעשה כאשר כתבתי ולא באתי רק להשיב על איזה דברים אשר גדלה תמיהתו על מה שכתבתי ורצונו אעשה.

ראשון תחילה מה שכתב כי מימים ימימה שתמה על הח"ס שחידש דין מכח דקדוקו שלא היה הל"מ כתיבה שחורה כמו רצועות שחורות דמזה נשמע דאפילו הוכהה אח"כ מראית הדיו כשר דהא גמרא ערוכה נדה דף כ' דיש הפרש בין שחור לדיו ובלתי ספק כונתו להא דמקשה שם ולימא דיו אי אמר דיו הו"א כי פכחותא דדיותא קמ"ל כי חרותא דדיותא וא"כ יש חילוק בין דיו לשחור ולי אפילו רגע לא היה לתמיה כיון דהרמב"ם אינו ממעט מהל"מ רק שאר מיני צבע א"כ משמע כל שחור כשר ואין חילוק בין שחור כי כפכחותא דדיותא או כחרותא דדיותא כיון דהכל שחור משא"כ על מתניתין דנדה שפיר קאמר הש"ס כיון דלא נקט במתני' שחור לחוד רק שחור כחרת ורק מחדש בברייתא היינו שאמרו דיו וא"כ בדיו לחוד הו"א כפכחותא דדיותא אבל עכשיו דנקט שחור כחרת משמע שיהיה שחרות של החרת עצמו ולא אם כבר ירד החרת לשולי הכלי כפירוש רש"י שם וזה דייק במתניתין שחור כחרת וקושי' של הח"ס היא דמ"ט לא אמרה הלכה כתיבה שחורה לבד ולא כחרת ופשוט.

ומה שרצה להעמיס בדברי ה"ה שגם הוא סבר ככ"מ דתרוייהו דוקא מהני מי עפצים עם קנקנתום כפי' הב"ח דברי ה"ה ורצה לדייק מדכתב ה"ה ומימיו כשר נקט מימיו לשון רבים כיון דאמר תחילה קנקנתום פסולה הול"ל ובמימעו לשון יחיד אלא דכונתו מי עפצים ומי קנקנתום ביחד כשר אלו דבריו אבל אין להם שחר כי מלבד שא"א להעמיס זאת בדברי ה"ה להמעיין בלשונו היטיב גם בלא"ה לפי דבריו לא הוי ככ"מ שכתב דשיטת הרמב"ם הוא כשיטת הרא"ש ולרא"ש מי עפצים אם שוחק וטוחן לתוך מי עפצים הקנקנתם גופא נמי כשר ולמאי צריך ה"ה דוקא מי עפצים ומי קנקנתום דמי עפצין וקנקנתום בלא מימיו בודאי כשר לכ"ע ולענין דיוקו שלא נקט במימו לשון יחיד אולי יאמר משה שגה בסלע ומקרא מפורש פ' חקת ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו ואדרבה אי ה"ה כונתו על מי עפצים ומי קנקנתום הול"ל ובמימיהם כשר לכתוב אלא דקאי אקנקנתום לחוד וכמ"ש בפר"ח דכן הוא כונת ה"ה ודלא כב"ח.

ומה שרצה לישב תמיהת הפרמ"ג על הא"ר בסי' ל"ב דפוסל להעביר דיו על תיבות שנכתבו בשאר מיני צבע ונתן טעם לפי מה שכבר העיר בנוב"י קמא ס' א' דיש לחוש משום חציצה והא דמהני העברת קולמס היינו משום דמין במינו אינו חוצץ לא אאריך בדבר הזה כי כבר פלפלו בזה האחרונים ובבנ"י רצה לפסול מכח זה להעביר על הקלף צבע להחשיקו ולהזהירו משום חציצה וכתב מהא דהעברת קולמס על שנכתב שלא לשמה אין ראיה משום דמב"מ אינו חוצץ ובפנים מאירות חלק ג' סי' ל"ב התיר בפשיטות מהא דהעברת קולמס דמהני לר"י וגם רבנן לא פליגו רק משום דשם אינו מן המובחר אבל משום חציצה לא פסול ולא דחה ראיתו משום דמין במינו אינו חוצץ דזה ניחא לרבא בסוכה דף ל"ז דסבר כך אבל רבה הא פליג התם וסבר דגם מב"מ חוצץ א"כ לדידי' קשיא פלוגתא דר"י ורבנן ודוחק לומר דפליגא באמת בזה ר"י ורבנן והא דקאמר אינו מן המובחר היינו משום חציצה כמו שרצה השואל לומר בנוב"י ועוד מתיר שם משום דכל לנאותו אינו חוצץ ועיין ג"כ בנוב"י שם ולדידי נראה בכתב ע"ג כתב עדיף יותר לפמ"ש תוס' גיטין דף י"ט ע"א בד"ה מוחק הוא דאם כותב עליו אח"כ לא הוי מקלקל דעל הכתיבת הזאת תהיה הכתיבה העליונה ניכר טפי משאם היתה התחתונה לבדה א"כ גם הכתיבה התחתונה לגוף הכתב שייך דע"ז הכתב העליון חזי טפי וניכר יותר וחד כתב הוא ולא דמי לגמוניות של זהב בש"ס סוכה וכדומה ועיין מ"מ יש מקום לדבריו לקיים דברי הא"ר.

ועכשיו אבוא על דברי התשב"ץ אשר זה שלשים שנה שקשה לו שסותר את עצמו דבח"ב סי' ע"ב כ' דמחיקה ע"מ לתקן מותר וכן כתב בח"א סי' ב' ובתשובה קכ"ג כתב דאסור להעביר דיו על אזכרות שנכתבו בזהב משום מוחק השם הא הוי מתקן והג' מו"ה ר"ש קוועטש בספר הר המור תירץ לחלק לפי שיטת המרדכי בשם הר"ש דיש חילוק אם נכתב תחילתו כדינו או לא ומע"כ השיב דהא בח"ג קצ"ג אוסר להעביר דיו על שם שנתקדש ונתיישן הרבה ונטשטש אע"ג דנכתב מתחילה כדינו הנה ספר זה אין במחיצתי לעיין בו ולקיים דברי התשב"ץ דלא קשה מהא דכתב בסימן קצ"ג נ"ל דלא התירו למחוק אלא בנפלה טיפת דיו על השס עצמו דהו"ל תרתי לטיבותא א' שאין המחיקה כ"כ כיון שכבר נמחק ע"י הטיפה שנפלה ועוד שמחזיר השם לקדמותו שכבר היה נכתב כתיקונו משא"כ בדבק יע"ש וא"כ זה דוקא אם מחזיר השם הראשון לקדמותו ומוחק רק הטיפת דיו מהשם ואז השם הראשון נשאר קיים משא"כ בנידון התשב"ץ שהאותיות נגררים ומטושטשים וצריך להעביר קולמוס על השם וצריך להעביר דיו על כל השם דוקא דאל"כ בודאי אפילו בחדא אזכרה מחזי כמנומר אם יהיה נכתב בכתב חדש וישן וכיון דלשיטת התשב"ץ הוא מוחק במעביר דיו א"כ מוחק השם הראשון לגמרי ואינו מתקנו דהא פנים חדשות באו לכאן ע"י כתב העליון ואינו מחזיר השם הראשון לקדמותו כמו בנפל טיפת דיו וכדומה רק מחיקה לגמרי הוי כנ"ל נכון.

ומע"כ תמה על מה שיצאתי לחדש אפילו לר"י דדיו ע"ג דיו הוי כתב מ"מ לא הוי מוחק דא"א זה בלא זה והביא מה שכתב בשו"ת מהרי"א זצ"ל לא הבנתי מה השגתו כי גם ממני לא נעלם כי בהשקפה ראשונה כך הוא לדמות לר"י דיו ע"ג דיו במתקן ע"י כתב העליון כמו דיו ע"ג סקרא וזה שחדשתי מסברא הוא כי אפשר לומר דהוי כתב ואפי"ה לא הוי מוחק דלא דמי דיו ע"ג סקרא דפנים חדשות באו וצבע אחר משא"כ דיו ע"ג דיו וכן מצינו להיפך נמי בסקרא ע"ג דיו אע"ג דלא הוי כותב הוי מוחק וכן כתב ג"כ בתשב"ץ בדיו ע"ג סקרא לפי מה שאמר ר"י וכי מפני שאנו למדין נעשה מעשה דלא הוי כתב ומ"מ הוי מוחק ולא תליא הא בהא כמו שכתב מע"כ נ"י ואף על גב דלתשובת מהרי"א פשיטא ליה לא הביא ראיה מוכרחת דכן הוא בודאי וביותר מה שכתב בהבנת דברי התשב"ץ במה שכתב דאין זה מוכרח מכאן משום דהתם אמרינן דיו ע"ג דיו פטור כונתו אף דלר"י מוכח כן מ"מ לדידן דפסקינן כרבנן לא מוכח דיש חילוק לענין מחיקה בין שנכתב השם בקדושה או שלא בקדושה והרבה להתפלא עלי שלא הבנתי כן דברי התשב"ץ לא אוכל לעמוד על שיחתו בזה דלו יהיה דרק לר"י מוכח ע"כ הדין דשם שנכתב שלא בקדושה מותר למחוק מנ"ל לומר לדידן לאסור כיון דלא מצינו בזה פלוגתא ורבנן לא פליגו רק משום דכתב עליון לא הוי כתב אבל לענין מחיקה מנ"ל לעשות פלוגתא וכיון דמוכח לר"י גם לדידן אמרינן וכן הוא דרך הש"ס במקומות אין מספר ועוד לא ידעתי היכי מוכח לר"י כן דהא מהא דמתיר להעביר קולמוס ברצה לכתוב יהודא ולא הטיל בו דלית לא מוכח כלל דמותר למחוק שם שלא בקדושה די"ל דוקא בכיוון לכתוב יהודא שלא התכוון לכתוב שם כלל משא"כ שכתב השם רק שלא קדשו בזה פליגי הפוסקים אי מותר למחוק עיין בש"ך רע"ו והתשב"ץ הביא ראייה רק מהא דמקשה ולעבור עלייהו קולמס וליקדשי' כמאן דלא כר"י משמע אף בכאן שכתוב אזכרות רק שלא כתבן לשמן נמי מותר להעביר קולמס דהא קאי על הסופר שאמר האזכרות שלו לא כתבתי לשמן ואי אמרת כה"ג אסור מאי מקשה וע"כ דפשיטא לש"ס דגם כה"ג מותר למחוק וממילא גם לרבנן דר"י מותר משום מחיקה ולא ידעתי מה שהביאו לשגיאה זו לומר דלר"י אין לנו תירץ אחר רק לומר דמותר למחוק אם נכתב שלא בקדושה דהא ראיות התשב"ץ רק מקושית הש"ס ולא מדברי ר"י עצמו דכה"ג בלא נתכוין כלל לשם בודאי מותר למחוק ואין כאן ספק והבנתו שברור בעיניו אין לו שחר וקיום כלל ועיין ושלא יתארך הכתיבה אחתום ומע"כ נ"י ימחול לעיין בדברינו כי כנים המה ידידו הדש"ת באהבה פ"ב אור ליום ב' לסדר שמיני תרמ"א לפ"ק ה"ק שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל.

תוכן העניינים

שות שבט סופר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה