אור ברסלב
שות שבט סופר חלק א חלק יורה דעה › תשובה צ

שות שבט סופר חלק א· רבי שמחה בונים סופר

חלק יורה דעה · תשובה צ

תשובה פט

שוכ"ט להתורני והרכני המופלג השנון כ"ה שלום יוסף זילבערשמיין נ"י סופר ס"ת"ם ממדינת רוסיא.

אחדש"ה קבלתי ממנו מגלות שניות להשיב לו על שאלתו אשר הציע לפני שמצא בס"ת אחד שנכתב מה טובו באמצע הדף ושאר האותיות מי"ה שמ"ו בתחילת הדף אם יש לפסול הס"ת או לתקנו כמבואר בש"ך רס"ג שיש פוסלין בדיעבד אם לא נכתב אותיות בי"ה שמ"ו בתחילת הדף או אין לחוש ומע"כ דחק עלי להשיבו אף שקשה לדבר ולחדש בענין זה שאין לו מקור בש"ס ופוסקים מ"מ לא אשיב עוד פניו ריקם.

והנה הש"ך כתב יען דיש פוסקים דאף בדיעבד פסול והחולקים עליהם הוא רק בדיעבד ע"כ לכתחילה יש לדקדק בזה ובשו"ת נוב"י קמא סי' ע"ז חולק וכתב דאפילו לכתחילה אין לדקדק וחולק בפירוש הגהות מרדכי עם הב"י ורצה לומר הא דקאמר המרדכי על דברי מהר"ם דמצאתי דאף בדיעבד פסול אבל ווי דוקא לכתחילה בעינן כונתו למה שכ' בהגהות מיימני דכתב דאפילו בדיעבד פסול משום דא"א לעשות י' בראש הדף כיון דהפרשה צריך להיות פתוחה וכן ש' דשופטים ושוטרים א"א לכתוב בראש הדף כיון שצריכה להיות סתומה והא דקאמר ו' לכתחילה דוקא בעינן היינו לכתחילה צריך לזהור שלא לכתבם ווי עמדים אבל בדיעבד אין עיכוב יע"ש.

הנה כל רואה יראה שדוחק פירוש זה בהגהות מרדכי דאי כוונת המרדכי שמצאתי דאפילו בדיעבד פסול כן הול"ל אבל וי"ו בדיעבד כשר וגם לשון לכתחילה דוקא בעינן לא משמע כן אבל גם לפירוש הב"י עדיין יש לדקדק כיון דכל כונתו רק להשיב על מהר"ם א"כ לשון דוקא לכתחילה אינו מדויק שפיר דמשמע דיש הו"א לומר דאף בדיעבד פסול וזה לא מצינו בשום פוסק והול"ל ו' לכתחילה בעינן אבל דוקא משמע דאתי למעט דיעבד ע"כ אם היה רצוני לדחוק בלשון המרדכי הייתי אומר דכונת מהר"ם להביא ראיה לדבריו דאין לכתוב וי"ו עמודים משום דא"א לכוין יפה הכתב שלא להרחיב ולקצר וע"ז הביא ראיה דהא כתבו הפוסקים דיש לכתוב אותיות בי"ה שמ"ו בראש הדף וכן וי"ו דואעידה ואם יש לכתוב וי"ו עמודים לכתחילה לאיזה צורך הזכירו בי"ה שמ"ו הוי"ו וכן וי"ו דואעידה דהא המה בכלל וע"כ דאין לכתוב לכתחילה ווי עמודים רק אלו האותיות וע"ז השיב המרדכי ומיהו מצאתי כתוב דוקא בי"ה שמ"ו אפילו בדיעבד פסול אבל ווי רק לכתחילה בעינן וא"כ ליכא ראיה מהא דחשב גם הוי"ו של בי"ה שמ"ו כיון דוי"ו זו שאני דאפילו בדיעבד פסול אבל גם בפי' זה יש קצת מן הדוחק בלשון מהר"ם.

והנה הנוב"י רצה עוד לומר בלשון מהר"ם ולהגיה ואין לכתוב רק בי"ה שמ"ו ויו של ואעידה היינו דאין לכתוב לכתחילה רק ויו של ואעידה אבל שאר אותיות של בי"ה שמ"ו אין לכתוב אפילו לכתחילה גם זה דוחק דא"כ לאיזה צורך הזכיר בי"ה שמ"ו והול"ל דאין לכתוב ויו רק של ואעידה ואולי דרצה ג"כ לאשמעינן דאין לכתוב רק ויו של ואעידה בראש הדף אבל לא אותיות אחרות וכן משמע ממה שהביא בשם מורו דהשיב לו שלא היה כותב ומתחיל עמוד בוי"ו רק של ואעידה ומדלא קאמר רק אותיות בי"ה שמ"ו דהוי ויו של ואעידה בכלל ע"כ דוקא ויו של ואעידה ולא השאר אותיות ואי ס"ל דויו של בי"ה שמ"ו היא ויו אחרת בודאי מוכח דלא צריך לכתוב בי"ה שמ"ו דאל"כ הול"ל גם ויו זו של בי"ה שמ"ו אלא דזה יש לדחות דלא איירי מאותיות בי"ה שמ"ו דאלו אותיות יש להם חומרא בפני עצמן ולא נכלל הויו בכלל שאר ווים ע"כ לא פרט רק וי"ו של ואעידה אבל מדברי הגהות מיימני נראה דויו היא של ואעידה יע"ש וא"כ יש קצת ראיה לדברי הנוב"י.

ועוד כתב באותו תשובה שהפי' הא דכתב בב"ה ולכתחילה אין לכתוב ס"ת כן היינו דאין לכתוב אף לכתחילה באותיות בי"ה שמ"ו בראש הדף וגם זה הלשון מהופך לפי כונתו וצ"ל הטעם משום דגם באלו אותיות אם רצה לכתוב בראש הדף צריך לזהור שלא יקצר וירחיב הכתב והוא הביא ראיה שזה כונת הב"י מדשמיט כל זה לגמרי בדברי ש"ע ע"כ זה לשיטתו דאין לכתוב לכתחילה ואני אומר אם מזה ראייה א"כ מאיזה טעם השמיט הב"י בש"ע רע"ה כל הדינים שמנה הרמב"ם שהסופרים נזהרים כמו שהביא שם הרמ"א בהגה שלו ומנין השיטין נזכר ג"כ במס' סופרים וכל זה לא הביא הב"י בש"ע שלו ובודאי לא יחלוק בזה על הרמב"ם שאף לכתחילה אין לדקדק כיון שיש לזה מקור מקומו טהור במס' סופרים אשר כמה דברים לענין ס"ת למדין אנו משם וע"כ צריך לומר כיון שאין בזה אלא מנהג סופרים למצוה מן המובחר ואין מעכב בדיעבד לא הזכירו בש"ע שלו אף שהוא דוחק מ"מ נדחה ראיית הנוב"י דהא גם מנהגים אלו שנזכרים ברמב"ם לא הזכיר בש"ע שלו.

ולדינא בודאי לכתחילה נוהגים עכשיו הסופרים לדקדק באותיות בי"ה שמ"ו ועיין בספרים על הלכות קטנות שמביאים פירושים שונים על האותיות ובתשובה מאהבה הביא במה שנזהרים הסופרים ועיין בח"ס יו"ד רס"א דיש לזהור באיזה יריעות מקודם שלא יצטרך אח"כ לקצר או להרחיב הכתב אבל בדיעבד לית מאן דחש לומר שפסול וכאשר כתב ג"כ הנוב"י בפשיטות כיון דלא נזכר בש"ס ובראשונים רק באיזה פוסקים בודאי אין לפסול רק מה שכתב ושואל אם לתקנו ממשמעות הנוב"י משמע דאף לתקן אין צריך ויכול לקרות בו אף שיש ספרים הרבה והוא אזיל לטעמיה דאף לכתחילה אין לזהור ולכתוב אבל לפי מה שאנו נוהגים כש"ך לזהור לכתחילה וכן כתבו כמה מפרשים דיש בו סוד גדול א"כ בודאי מצד הסברא היינו צריכין לחוש ולתקן לצאת ידי כל השיטות דהא יש פוסלים אפילו בדיעבד וכן מצאתי בספר אחד שהביא בשם שערי אפרים דאין להוציא עד שיתקנו ואף דבשאר אותיות יש לחוש לתקן את הספר אם יכול לעשות באופן שלא יקטין ולא יגדיל האותיות עד שיהיה ניכר לכל שנשתנה מכל כתב הספר אבל בנידון דידן שכתב מה טובו באמצע הדף ואין דבר זה מוסכם כי בתשב"ץ מבואר שהמ"ם הוא מוצא שפתיך תשמור א"כ יש להקל אף שלא לתקן וכיון דברוב אותיות של בי"ה שמ"ו יש מחלוקת איזה אות הוא אין לתקן אם כתב אות אחד מאלו אותיות לפי שיטה אחת רק אם לא כתב כלל מאלו אותיות אז יש לתקן כאשר נהגו הסופרים עתה ואסתגר בזה מפני הכנסת שבת וה' ישפות שלומו וטובו פ"ב עש"ק לסדר כולם קדושים תרמ"ב לפ"ק ה"ק שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל.

תוכן העניינים

שות שבט סופר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה