שות שבט סופר חלק א· רבי שמחה בונים סופר
חלק יורה דעה · תשובה ס
שלום וברכה לכבוד תלמידי המופלג בתורה ויראה וותיק מלא עתיק בע"פ יפ"ת כש"ת מי"ה ישראל חיים ברוין נ"י רב ומ"מ דיראים בקהל האללע במדינת אשכנז יע"א:
אחדש"ה מכתבך קבלתי בעת שטרידנא טובא עם הנסיון הגדול של בני הישיבה הע"י ולאחר זה רגיל אני לילך למרחץ למצוא מרגוע לנפשי ורוחי מכל הטרחות והטרדות שעמוסים עלי כל השנה אבל לא אוכל מלהשיב לך תחילה על שאלתך שנדרשת להורות אם מותר לעשות סחורה עם הקונסטבוטטער ומעשיהו ע"י שמערבין חלב וחמאה ושאר דברים ע"י דאמפף ומצדד אתה להקל ואשיב לך על ראשון ראשון.
בתחילה אתה דן אם חלב בחלב אסור בהנאה או לא ועיניך שפיר חזו בכל מקומות שצריכין לזה ודג"מ בסי' פ"ז כתב המיקל כפירש משניות להרמב"ם שמותר בהנאה מטעם אין איסור חל על איסור אין מזניחין אותו ובח"ס יו"ד סי' צ"ב חקר למצוא טעם לכנפי יונה בעובדא שהאומנין עירבו חמאה בחלב לעשות מהם נרות ופשוט ליה לאסרו בהנאה והוכיח דס"ל אע"ג דאיסור אכילה לא חל מ"מ אסור בהנאה דלא כהרמב"ם בנקודה נפלאה דאיסור אכילה והנאה תלי' בבב"ח זה בזה ואנכי תמהתי מאד כאשר ראיתי כל זה דהא מוכח מש"ס יבמות ל"ב אע"ג דאין איסור חל על איסור דוקא לענין חטאת או מלקות אבל תרי איסורי מיהא איכא למנ"מ לקוברו בין רשעים גמורים וכתבו תוס' שם שר"ש סבר דאע"פ שיש בעבירה זו שני איסורין כיון דלא מחייב אלא חדא אין קוברין אותו אצל רשעים גמורים משמע מדבריהם דליכא פלוגתא בזה דשני איסורים יש א"כ חלב בחלב נמי אע"ג דאין לוקין מ"מ איכא נמי על החלב איסור אכילה מצד בב"ח וכ"ש שיש איסור הנאה ועיין באבני מלואים בתשובותיו שהאריך בזה ונצטערתי על זה הרבה עד שמצאתי בפרמ"ג בפתיחה להל' בב"ח כשחקר בד"ה ועוד אדבר אי חלב בחלב אסור בהנאה וכתב בסוף דבריו ועוד ביבמות איכא תרי שינויי ולחד תירץ אין אחע"א למלקות ולחטאת דוקא אבל ודאי דעבר ב' איסורים ה"ה דודאי אסור בהנאה באופן שמבשל בשר נבילה וחלב בחלב אסור בהנאה מה"ת ושקטה ונחה דעתי שראיתי שכבר עורר ע"ז פוסק וגדול כמוהו וצריך לומר דלרמב"ם בפירוש המשניות דכתב בפירש שמותר בהנאה ס"ל כתירץ א' בש"ס יבמות וביד החזקה פ"ט מהל' מ"א הל' ו' כתב אבל המבשל בשר מתה או חלב לוקה על בשולו ואינו לוקה על אכילתו משום בב"ח ומהנאה לא דיבר שם כלום ועיין באחרונים ובזה א"ש דבאמת על הנאה לא צ"ל הרמב"ם דאסור בהנאה דהוי כמו בכל איסורים אע"ג דאין אחע"א מ"מ תרי איסורא מה"ת הוי ויען כי הרמב"ם סבר דאין לוקין על שום הנאת בב"ח כמ"ש הלח"מ שם לא היה צ"ל דאין לוקין על הנאה משום דאין אחע"א דבלא"ה נמי אינו לוקין ומשו"ה לא קאמר רק דאין לוקין על אכילה אבל בהנאה אע"ג דאין לוקין מ"מ איסור מה"ת הוי וא"ש.
ובח"ס שם כתב דמי שמורה ובא כדגול מרבבה דמותר בהנאה אין מזחיחין אבל הוא לא היה מורה כן מ"מ בנדון זה מעורר כבוד תלמידי שיש עוד לצדד להקל לפי מה דמבואר בסי' פ"ז דמעושן ומבושל בחמי טברי אין לוקין עליו ומשמע דרק מדרבנן אסור אבל לפי מה שכתב ה"ה דספק הוא כדאיבעי בירושלמי א"כ ספק מה"ת הוא ובפר"ח האריך ומסיק דמעושן מה"ת אסור דהוי כבישול מכל הני טעמא לא נ"ל להקל מחמת איסור הנאה ובנדון דידן יש לחקור נמי אף בלא איסור הנאה משום איסור סחורה דאסור אף בדברים שאסורים באכילה לבד ולכאורה יש לצדד ג"כ בזה מהטעם שאין בו רק חלב והרמב"ם והש"ע בסי' קי"ז כתב חוץ מחלב דהתירה התורה מקרא דיעשה לכל מלאכה והתוס' בב"ק פ"ב חולקים על הרמב"ם שכתבו בסוף דבריהם וכן כל חלב מותר למכור היכי דלא קאי לאכילה רצה תוס' בזה לאפוקי מהרמב"ם דכתב דחלב מותר לגמרי אף אם עומד לאכילה ומתחילה כתב תוס' דבחלב חזיר מותר היה מה"ת היכי דקאי למשוח עורות בשומנן אבל בעומד לאכילה אסור מה"ת לסחור בהם והו"א דוקא חלב של טמאים דלא שרי' התורה בפירש רק בחלב נבילה וטריפה אבל בטמאים לא כמש"כ בב"י סי' קי"ז דחולק על הא"ח דלא מחלק בין חלב טמאים לשאר חלב ומשו"ה מוסיף בתוס' דאף בחלב מבהמות טהורות הדין כן וא"כ כיון דלהתוס' כל חלב אסור בסחורה ויש לחוש ג"כ על חלב של טמאים אין לסמוך על היתר זה כלל ועוד אני אומר לפי מה שראיתי בח"ס סי' צ"ב בד"ה אמנם בתוך דבריו דאיכא נמי למיחש לתערובות שאר מינים שומן אלא דנהי משום תרבא ליכא מ"מ משום נבילה איכא דהא רוב בהמות של גוים אינם נשחטים והו"ל איסור נבילה ואם כן בקונסטבוטטער שמערבם בו ג"כ שומן ולא תרבא לבד אם כן השומן הוי כמו שאר בשר נבילה דאסור לסחור בהן דמאי שנא בשר נבילה ומאי שנא שומן ועיין.
והנה באיסור סחורה אי הוי מה"ת או דרבנן כבר הלכו בו נמושות ורוב הפוסקים דהוי מה"ת וכבר כתב בנוב"י דאי מה"ת אין להקל רק בדבר ברור משא"כ בדרבנן שומעין להקל וא"כ בנדון דידן אי הוי מדרבנן יש לצדד להקל אבל יען כי רוב הפוסקים נקטו לאיסור מה"ת וגם אי הוי רק מדרבנן מ"מ בנדון זה שיש לחוש ג"כ מלבד איסור סחורה לאיסור הנאה של בב"ח שג"כ רוב פוסקים מחמירין לאסור בהנאה אף תרבא ובשר מת בחלב ע"כ אין להקל כלל ואם יש בכחו למחות בסוחרים אלו בודאי טוב אבל אם לא ישמעו בקולו מוטב שיהיה שוגגין וכו' והנני רבו כותב וחותם בחפזון פה פ"ב יום א' לסדר דברים תרנ"ט לפ"ק ה"ק שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל.