אור ברסלב
שות שבט סופר חלק א חלק יורה דעה › תשובה נז

שות שבט סופר חלק א· רבי שמחה בונים סופר

חלק יורה דעה · תשובה נז

תשובה נו

שלום לך תלמידי חביבי הרבני המופלג מורג חרוץ וותיק מלא עתיק מו"ה מתתי' דושינסקי נ"י יושב על התורה בפעסט יע"א.

קבלתי מכתבך ע"נ עם ד"ת שהצעת לפני בסוגי' דירך לתרץ קושי' תוס' הא דאמר רבא על הברייתא קדירה שבישל בה בשר לא יבשל בה חלב ואם בישל בנו"ט מאן טעים ולא מקשה על מתניתין דט"ח ואין פנאי עכשיו להאריך בפלפול כי מוכן אני לנסוע למרחץ ואשיב רק על מה שרצית לומר לפי מה שכתב הפלתי בסי' צ"ח הא דנשפך מותר באיסור דרבנן ובדאורייתא אסור היינו משום דנגד חזקת היתר דמאכל או קדירה שנפל ונתערב איסור יש ג"כ חזקת איסור ולפי"ז בבשר בחלב דשניהם היתר יהיה מותר לטעום מצד ספק ומשום חזקת היתר ועפ"ז יצאת לתרץ קושי' תוס' זה ליתא דא"כ יהיה תערובות בב"ח עדיף בנשפך וספק שיש ס' מותר וזה א"א לומר ולא לשתמט מן הפוסקים לומר כן ואדרבה בט"ז שם סק"ה רצה לומר דבשר בחלב חמור יותר ואף בבשר עוף בחלב אע"ג דהוא דרבנן אסור בנשפך מצד גזירה דבשר בהמה ואף דהש"ך ופר"ח חולק מ"מ משמע דבבשר בהמה בנשפך בודאי אסור והנה הפלתי כתב דמשו"ה לא אמרינן בספק דרבנן דנוקמי אחזקת איסור משום דיש לנו חזקת היתר כנגדה ואדרבה אפילו במבשא"מ יש לדקדק דלמה נחמיר ולא נימא העמיד הקדירה על חזקת היתר וצ"ל דאיתרע הואיל וראינו דנפל שם איסור יע"ש ולמאי צריך הפלתי לזה דאיתרע דהא אפילו חזקה ממש חזקת איסור יש לנו נגד חזקת היתר אלא משום דאי מצד חזקת איסור ממש מחמירך בא"מ היה לנו להקל בבשר בחלב ומשו"ה כתב דאיתרע וכן צ"ל ע"כ בסי' קי"א דלא אמרינן שאני אומר באיסור דאורייתא אע"ג דיש לאוקמי הקדירה בחזקתה והיתר לתוך היתר ואיסור לתוך איסור נפל וע"כ משום דאיתרע דנפל עכ"פ איסור להקדירות ועיין בתוס' יבמות דף פ"ב ע"א ועיין בסי' ק"ה בספק כבוש דהקשה הט"ז אמאי יהיה אסור בספק כבוש דאורייתא דהא ק"ו הוא ממקוה דאוקמינן אחזקת' אע"ג דהי' טמא בודאי א"כ כאן בכבוש יש לומר דלא נכבש יום שלם ובנק"כ ופר"ח תירצו דחילוק גדול יש משום דהמקוה לא איתרע אבל כאן איתרע החזקה דנכבש בו איסור עם היתר ועיין בפלת"י שהקשה דהא בחולין לא אמרינן כשעת מציאתן רק אזלינן בתר חזקה דמעיקרא כמו בגבינות ונמצא הבהמה אח"כ טריפה אמרינן השתא הוא דנטרפה וכתב הא דספק כבוש אסור הוא בשני חתיכות באחד נכבש יום שלם ומסופקים אנחנו איזה חתיכה או באיזה כלים ועדיין קשה דהוי לן לאוקמי בחזקת היתר וע"כ כיון דאיתרע לא אמרינן חזקת היתר והא דאמרינן להקל בחזקה דמעיקרא אע"ג דאיתרע השתא יש לחלק דודאי בחזקה דמעיקרא אמרינן דהשתא איתרע וקודם לא היה ריעותא כלל אבל אם אנו דנין בשעת ריעותא לאוקמי אחזקה אז שפיר יש לנו לומר דלא ניזל עוד בתר חזקה ועכ"פ מדרבנן יש להחמיר ויש אריכות בזה בפר"ח ושאר אחרונים אי אזלינן בתר חזקה במקום ריעותא.

שוב ראיתי בפמ"ג סי' ק"ה במשבצות שהרגיש קצת בזה יע"ש ומאז ראיתי בש"ש שמעתא ג' פרק ז' דיצא לחדש דלא שייך בתערובות לאוקמי אחזקת היתר דלא שייך חזקת היתר אלא בשאיסור בגופו כמו בבהמה דהיתה בחזקת כשרות ובספק טריפה אוקמי אחזקה דעדיין היתר הוא אבל בתערובות שאין האיסור בגופו אלא האיסור שבתוכו אסור ולא אמרינן נ"נ רק בבשר בחלב וגם לאחר שנפל האיסור אין ההיתר נאסר לא שייך חזקת היתר דאיסור שבתוכו מעולם אסור וההיתר לא נאסר יע"ש וי"ל דזה תליא אי אמרינן שהיתר נהפך להיות איסור לשיטת ר"ת דלוקין על כל התערובות אף ביותר מכדי אכילת פרס א"כ ההיתר נהפך להיות איסור בודאי יש חזקת היתר אבל לר"ת דאין לוקין רק בכזית כדי אכילת פרס יש לומר כסברת הש"ש וא"כ בבב"ח דודאי נעשה החלב והבשר גוף איסור בודאי היה לנו לומר חזקת היתר גם לסברת ש"ש ועכצ"ל כמ"ש דשאני התם משום דאיתרע לפנינו והש"ש לא יצא לתרץ רק קושי' הט"ז בספק כבוש דהתם אזלינן בתר חזקה בחולין ולא אמרינן דאיתרע החזקה דמעיקרא אבל היכא דאנן דנין על שעת ריעותא בלא"ה לא אוקמינן על החזקה להקל ובאמת לפי סברת הש"ש צ"ע איפכא דא"כ בנשפך בספק דרבנן אמאי אזלינן להקל דהא יש לאוקמי אחזקת איסור וחזקת היתר לא שייך דהא ההיתר לא נאסר אלא דגם באיסור יש לומר כן ועיין ברא"ש פרק ג"ה אי אמרינן דנהפך איסור להיות היתר ולפי"ז אף יבש ביבש בא"מ ונשפך דלא הוי רק דרבנן אע"ג דודאי בזה שייך שפיר סברת ש"ש דהא ההיתר לא נעשה נבילה מ"מ גם חזקת איסור לא שייך אי לא אמרינן נהפך ואי אמרינן חזקת איסור דמעיקרא היה אסור לאכול ועכשיו מותר אע"ג דלא נהפך להיתר מ"מ מותר משום אחרי רבים להטות א"כ אף בחזקת היתר יש לומר כן דמעיקרא היה מותר לאכול ועכשיו אסור לאכלו וע"כ צ"ל כיון דעכ"פ החתיכה גופא לא נאסרה ואי יכול להוציא האיסור עדיין ההיתר במקומו עוד לא שייך לומר דיצא מחזקת היתר א"כ גם באיסור כן דאי ניכר האיסור או נתוסף על האיסור אמרינן חוזר וניער ותרוייהו שווין ועיין בסוף השמעתא זו מה שכתב דשאני בספק נדמעו דהתם מוקי בחזקתו דכשר לעירוב ולא ידעתי מאי שאני התם משאר תערובות איסור דנמי יש לומר דאוקי בחזקתו דהיה מותר לאכול כתבתי בחפזי קודם הנסיעה לטובה וה' יצליח דרכי לחזקני ולאמצני למען שמו בתורתו פה פ"ב יום א' לסדר מטות ומסעי תרנ"א לפ"ק ה"ק שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל.

תוכן העניינים

שות שבט סופר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה