שות שבט סופר חלק א· רבי שמחה בונים סופר
חלק יורה דעה · תשובה נג
שלום וכ"ט לכבוד ידידי הרב המופלג מורג חרוץ ובקי ז"ר יפ"ת המאוה"ג מו"ה אברהם פראגער נ"י דיין ומורה דק"ק מאפאלטשאן יע"א.
אחדש"ה מכתבו קבלתי ע"נ ואודות הענין הידוע א"א לי לעשות עכשיו דבר מפני דברים שנתחדשו בנתיים אשר בלתי ספק ידועים למעכ"ת נ"י וראיתי בשולי מכתבו שהעיר על הרמ"א בסי' פ"ג ביו"ד סעיף ה' דאם כבר קנה מנכרי מקרי דיעבד משמע בלא קנה כבר ולקנות מנכרי הוי לכתחילה ובסי' קכ"ב בהגה סעיף ו' כתב דישראל קונה לכתחילה בנותן טעם לפגם מנכרי מאחר דכבר נעשה ביד גוי מקרי דיעבד יע"ש והיה יכול להקשות ג"כ דמפשטות לשון הרמ"א בסי' קכ"ב משמע דאף בקל יכול לקנות ממק"א מ"מ מותר לקנות לכתחילה אף ביש לו פת אחר ועיין בט"ז סי' ק"ח סק"ד שהביא הא דת"ח דנוהגין לקנות אגוזים מבושלים מעכו"ם ושאר דברים שאינן משום בישול נכרי אף על גב דנטלפ"ג לכתחילה אסור מ"מ הקני' חשוב דיעבד ובסי' ק"ח שם סעיף א' בהגה כתב דאם אפה נכרי פת עם בשר בתנור אחד אסור לכתחילה במקום שיש לו פת אחר וכן בסי' צ"ו סעיף א' בהגה כתב במקום שאין נמצא לקנות רק החתוכים בסכין נוהגין לקנותו ולהתיר ע"י נטילת מקום וכתב בט"ז וש"ך אבל במקום שנמצא לקנות אחרים הוי כלכתחילה דאסור כולו יע"ש וראיתי אח"כ במנחת יעקב כלל ה' שעמד על הרמ"א בזה והקשה מסי' ק"ח על סימן קכ"ב וכן מש"ס ע"ז דף ל"ט ומיו"ד סי' קי"ד דמשמע דאף בכל מקום מותר לקנות אף דיכול לקנות מישראל ומחלק דפת שאני כיון דשכיח דעל הלחם, יחיה אדם יותר החמירו לאסור לכתחילה במקום שיש לקנות במק"א עיין בפרמ"ג סי' ק"ח בשפ"ד סק"ה שהביא הא דמנ"י ולפי שהבאתי מהא דסי' צ"ו עדיין לא הועיל דהא התם בצנון איירי וכן הא דסי' פ"ג שהביא מע"כ וראיתי ברדב"ז חלק ג' סי' תקפ"ז שכתב בפשיטות דאם ביטל גוי איסור אסור לישראל לקנות ממנו דזה הוי כמבטל איסור לכתחילה אע"פ שכבר נעשה ביד גוי מ"מ הקניה מגוי מקרי לכתחילה ולאחר שחתם התשובה כתב דמצא להרשב"א דמתיר לקנות מעכו"ם בנותן טעם לפגם אע"ג דלכתחילה אסור משמע דלקיחה מן העכו"ם לא הוי לכתחילה וכתב לחלק בין נטלפ"ג דכיון שהוא פגום לא חיישינן שמא יאמר לעכו"ם אבל הנך שנתבטל בששים חיישינן שמא יאמר לעכו"ם לבטלה יע"ש ועיין בכ"ס או"ח סי' פ"ז שכתב ונוראות נפלאתי על דברי הרדב"ז וכי גרע תערובות של נכרי מתערובות של ישראל שבטלו באיסור שמותר לאחר שלא נתבטל בשבילו ונכנס בדוחק לחלק בין מתנה למכירה יע"ש ולפי טעם שכתב הרדב"ז לחלק בין נטלפ"ג ובין ביטול איסור דהחשש שיאמר לעכו"ם לבטל א"כ לא קשה מישראל דיכול לקנות דהא הישראל אסור לבטל לכתחילה ומי פתי ישמע לו לבטל מאחר שצריך למכור לו בזול חוץ מדמי האיסור כמש"כ הש"ך סי' צ"ט משא"כ הנכרי דליכא איסור לו בודאי שיבטל אם יכולין ליקח ממנו ובתשובה אחרת הארכתי הרבה בדברי הרדב"ז אלו.
ולדידי נראה בפשוט לחלק בשנדקדק עוד בסי' ק"ח וסי' צ"ו שהביא הרמ"א חילוק בין אם אפשר לקנות אז הוי לכתחילה ולא מקרי דיעבד רק באין יכול לקנות ממקום אחר ולא כ"כ ג"כ בסי' פ"ג רק כתב סתם דאסור לכתחילה לקנות ורק אם קנה מתיר וע"כ דאין הענינים שווים והכל תליא לפי הדין ושיטות הפוסקים בנטלפ"ג דלכ"ע שרי ואין מי שפוסק לחומרא שיאסור נטלפ"ג בדיעבד וכל הפוסקים מודים בזה ע"כ התיר לקנות מה שנעשה בידי גוי דהוי דיעבד ומה"ט מקילין ג"כ במרדה של נכרי דיכול ג"כ להשתמש בו ישראל גם לכתחילה ועיין בסי' ק"ח סעיף ג' ובט"ז וש"ך שם אבל בריחא מילתא דיש פוסקים כרב דאף בדיעבד אסור לא מקילין רק בא"א לקנות במקום אחר אבל במקום שיכול לקנות ואפשר בלא"ה אין להקל נגד הפוסקים דאסיר אף בדיעבד דהא לכמה דברים אמרינן ג"כ להלכתא ריחא מלתא ומה"ט גם בסי' צ"ו לא התיר הרמ"א רק בא"א לקנות כיון דשיטות סוברים דצנון שנחתך בסכין של גוי נאסר כולו ועכ"פ צריך כדי נטילה אבל בסי' פ"ג ראה לפי שיטות הפוסקים דשם להחמיר עוד יותר דאין לסמוך להקל כלל לקנות לכתחילה מגוי אף בא"א ממקום אחר אבל בדיעבד אם כבר קנה מותר משום דיש ג"כ הפסד ולא בחדא מחתא מחתינהו תמיד מה שנקרא לכתחילה ודיעבד וכן מצינו בכמה דברים וכן בגט פעמים כשר הגט אם כבר נכתב ומקרי דיעבד ולפעמים לא כשר בדיעבד רק אם כבר ניתן ליד אשה ולכמה דברים לא מיקרי דיעבד רק אם ניסת כבר ונתתי טעם והסבר מה ראה הרמ"א על ככה להקל ביותר בנטלפ"ג משאר מקומות ולאו כל אנפין שווין והנני ידידו הדש"ת חותם בברכה פ"ב יום ג' לסדר ויקהל תרמ"ט ה"ק שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל.