אור ברסלב
שות שבט סופר חלק א חלק יורה דעה › תשובה נב

שות שבט סופר חלק א· רבי שמחה בונים סופר

חלק יורה דעה · תשובה נב

תשובה נא

שלום לך אהובי בני המופלג בהפלגת חכמים וותיק מלא עתיק מורג חרוץ בע"פ מו"ה עקיבא סופר נ"י.

אמרתי להעלות בכתב מה שאמרתי לך בע"פ בדברי הרא"ש סוף מס' ע"ז דף ע"ו שכתב דאין להגעיל כלי בת יומא רק בס' אבל אינו בת יומא מהני הגעלה אף בפחות מס' ואע"ג דטעם הפגום הנבלע בכלי חוזר ונבלע בתוכו והוה ליה כקודם הגעלה אין לחוש דהוי ליה נ"ט בר נ"ט יע"ש ולכאורה דברי הרא"ש סותרין אהדדי מיניה וביה דקודם לזה הביא החילוק הא דכלי שאב"י אסור להשתמש משום גזירה דבת יומא והתבשיל שנתבשל באב"י מותר דשאני קדירה שהיה בו איסור קודם שנפגם אבל התבשיל לא היה בו איסור מעולם וכן כתבו תוס' דף ע"ו ד"ה מכאן ואילך וכו' וא"כ מאי הקשו הרא"ש דשפיר מהני הגעלה באב"י מהאי טעמא דקודם הגעלה היה נבלע בו טעם לשבח קודם שנפגם ומשו"ה אסור הכל אבל לאחר הגעלה אע"פ שחוזר הבלוע ונבלע בהכלי מעיקרא בולע טעם לפגם ודומה לתבשיל דמותר ובאמת בר"ן חולין בסוגיא דטיפת חלב הביא בשם רבינו יצחק ז"ל דמה"ט אין לחוש בהגעלת כלי שאב"מ בפחות מששים אע"ג דחוזר ובולע מן הפגום דקודם הגעלה בלע כשהוא מושבח משא"כ בפגום מתחילת בליעתו אין לחוש כלל ולמה לא מחלק הרא"ש כן והוצרך לומר משום נ"ט בר נ"ט ואין לומר דהרא"ש מקשה לתירץ השני דמחלק בין תבשיל לכלי משום דבתבשיל ליכא למגזר הואיל ואסור לכתחילה להתבשל אפילו באינו בת יומא ולפי תירץ זה י"ל בכלי אסור אפילו בלע מתחילה לפגם דמסתימת לשון הרא"ש לא משמע כן אלא אזיל גם לתירץ ראשון ולא קשה לתירץ זה כאשר כתבתי.

ונ"ל לישב דהנה בהגה"ה אשר שם כתב ואין לומר הטעם משום שזה לכתחילה ונטלפ"ג לכתחילה אסור משא"כ התבשיל הוי דיעבד דהא כיון דטעינן שבירה הוי ליה כדיעבד ועיין בתוס' פסחים ל' ע"א סוף ד"ה לשהינהו ולפי"ז י"ל דאין לחלק לכתחילה בין בלע מעיקרא לשבח או מעיקרא היתה הבלוע לפגם דלכתחילה הכל אסור משום גזירה דאטו בת יומא וכן מסתבר משא"כ בדיעבד שפיר יש לחלק בין שתחילת הבלוע היה באיסור או לפגם וקושי' הרא"ש ותוס' ג"כ היתה דוקא מכלי חרס דהוי כדיעבד משום דצריך שבירה ומאי שנא מתבשיל דהוי דיעבד דכבר נתבשל ואין לאסור בדיעבד א"כ גם בכלי חרס הוי כדיעבד וכמו שכתב בהג"ה וע"ז שפיר חילקו הכי דהיתר תחילת בלוע לשבח ונאסר הכלי אז דוקא גם בדיעבד אסור באב"י משא"כ בתבשיל דבלע מעיקרא לפגם אבל הרא"ש דאיירי לענין כלי שיש להם הכשר בהגעלה ולא טעונה שבירה הוי לכתחילה אין לחלק בין פגום מעיקרא מיד בשעת בלוע או בלע איסור מתחילה ולא סתרו דברי הרא"ש אהדדי.

ואין לומר דהא הרא"ש קאי דלא תהני הגעלה גם באב"י משום דחוזר ונבלע הפגם וא"כ אכתי הוי דיעבד דהא מה"ט דחוזר ונבלע הבלוע לא תהני הגעלה אלא שזה ליתא דהא באמת יכולין להגעיל ביש ששים במים דהא מה"ת דלא אסור אלא קדירה בת יומא ע"כ אין להגעיל בפחות מששים אלא דהרא"ש מצדד דיש להגעיל אף בפחות מס' אם הכלי אינו בת יומא ואי מכ"מ אין יכולין להגעיל משום דחוזר ונבלע טעם הפגום מ"מ אין זה מקרי דיעבד דהא יכולין להגעיל בששים משא"כ כלי חרס דלא מהני הגעלה כלל וא"ש ועיין והנני רבך ואביך אוה"נ פ"ב אדר שני תרס"ב ה"ק שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל.

תוכן העניינים

שות שבט סופר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה