אור ברסלב
שות שבט סופר חלק א חלק יורה דעה › תשובה כ

שות שבט סופר חלק א· רבי שמחה בונים סופר

חלק יורה דעה · תשובה כ

תשובה יט

שלום וכ"ט לכבוד ידידי התורני והרכני המופלג בתורה ויראת ה' טהורה חרוץ ברק השנון הקצין היקר כהן שדעתו יפה כש"ת מו"ה יונתן בנימין כ"ץ נ"י בק"ק קלויזעגבורג יע"א.

אחדש"ה מכתבו קבלתי בעת שטרידנא טובא בשיעורים דיומא תמידין כסדרן ולא באתי עד עתה להכריע במה שנחלקו שני לומדים בפירוש דברי התוס' חולין דף כ' ע"א ד"ה לא אמרן וכו' דהקשה למ"ד אין שחיטה לעוף מן התורה מהא דרבינא דאמר במנחות דף מ"ה דדריש קרא דיחזקאל דנבילה וטריפה לא יאכל הכהנים דסד"א הואיל דאישתרי מליקה גבייהו אישתרי נמי נבילה דהא ליכא לאותו מ"ד נבילה במליקה וכתבו דנבילה לאו דוקא אלא דקרא נקט נבילה אגב טריפה, ורצה אחד לומר דקו' התוס' אפילו למ"ד יש שחיטה לעוף מ"מ בודאי לא הותר רק ע"י נחירה ולא במתה מאליה וא"כ ג"כ לא א"ש לשון נבילה דמשמע אפילו מתה מאליה ומה שהביאו ללמדן זה לפרש כן דברי התוס' דלא כפשוטו הוא משום דאל"כ מאי מקשה תוס' דלמא רבינא סבר כמ"ד יש שחיטה לעוף מה"ת.

כל עין רואה יראה דא"א לומר כן בדברי תוס' ואין לו מקום ושחר להעמיד דוחק זה בדבריהם כיון דאיצטרך קרא שפיר למ"ד יש שחיטה לעוף מה"ת ודאי הא דאזהיר יחזקאל על נבילה ע"י נחירה אזהיר מה שהוא באמת נבילה להאי תנא ואין בו שום טעם לומר להאי תנא דנבילה לאו דוקא ועוד שאר הוכחות מלשון תוס' ואין מן הצורך להאריך לסתור פשט זה וגם בלא"ה לא קשה דקושי' תוס' דמאי יענה רבינא להא תנא דסבר אין שחיטה לעוף מה"ת וע"כ דאלי' עתיד לדורשה כר"י א"כ אמאי נאיד מר"י דהא דרשה דרבינא בלא"ה לא אתי שפיר כמ"ש תוס' שם דשאני מליקה דמצותו בכך וזה פשוט.

וקושי' זו שהביא בשם ספר לב אריה לא ראיתיו ולא נמצא במחיצתי ואף שאין משיבין את הארי אחר מותו בקושי' זו ודאי יש להשיב עליו דלא קשה מידי והנה לכאורה לדברי תוס' צריכין אנו לומר ג"כ דרבינא סבר דלא מחזיר סימנים אחורי עורף דאל"כ אלא כמ"ד דמחזיר א"כ טריפה נמי לא הוי וכמ"ש תוס' נזיר כ"ט לר"ל דסבר כמ"ד מחזיר סימנים אחורי עורף ולא הוי טריפה, ולפ"ז לר"ל דסבר אין שחיטה לעוף מה"ת וגם מחזיר ע"כ סבר כר"י דאלי' עתיד לדורשה ולרבינא דדריש כן וע"כ משום טריפה צ"ל דתנא דסבר דאין שחיטה לעוף ע"כ סבר דלא מחזיר ובני ר' חייא דף י"ט ע"ב דסברו מצות מליקה מחזיר סימנים לאחורי עורף ע"כ סברו כמ"ד יש שחיטה לעוף מן התורה דאל"כ טריפה נמי לא הוי.

אלא לפ"ז לכאורה יש להקשות דגם למ"ד יש שחיטה לעוף מה"ת לא א"ש דממ"נ או דנבילה או דטריפה לאו דוקא לפי מה שכבר חקר הנוב"י קכ"א אי איסור נבילה חל על איסור אבמ"ה או טמאה כמו דחל על איסור חלב וכתב דלא חל משום דטומאה לא הוי איסור מוסיף ומשו"ה לא חל איסור נבילה על איסור יוה"כ ועיין באריכות בשו"ת אבא בכ"ס יו"ד סי' כ"א אות ג' וא"כ לדברי הנוב"י ממ"נ אי סבר מחזיר סימנים אחורי עורף ליכא איסור טריפה רק נבילה ואי סבר דלא מחזיר אחורי עורף רק חותך שדרה ומפרקת ואח"כ חותך וכן פסקינן להלכתא דלא מחזיר וא"כ איכא איסור טריפה דוקא ואיסור נבילה לא חל אח"כ על איסור טריפה דכבר חל מחיים ולא פקע אף אחר מיתה ואע"ג דהוי נבילה לטמאות מ"מ מאי אתי יחזקאל לאשמעינן דלא יאכלו נבילה וטריפה דהא רק חדא איסור הוא או נבילה או טריפה וע"כ גם למ"ד יש שחיטה לעוף מה"ת טריפה או נבילה לאו דוקא מזה מוכח דגם התוס' כאן אזלי לשיטתם חולין דף ל"ב ד"ה ורמינהו דמוכח מדבריהם דבנקובת הוושט לאחר שחיטה חייב משום טריפה וגם משום נבילה וכמו שהאריך בכ"ס שם.

וביותר נ"ל לומר דרבינא סבר כמ"ד אף מחזיר סימנים אחורי עורף וא"כ א"ש דאי מחזיר איכא איסור נבילה ולא טריפה ואי לא מחזיר איכא איסור טריפה ולא נבילה אי אמרת דלא חל איסור נבילה על טריפה וממילא צריך קרא דיחזקאל לאסור תרוייהו לכהנים למ"ד יש שחיטה לעוף מה"ת ויש לישב קושי' התוס' במנחות שם דהקשו לרבינא דשאני מליקה דמצותו בכך כמ"ש דף ה' ולפמ"ש א"ש דרש"י פירוש שם דמצותו בכך משום דשאני שבת דא"א בענין אחר וכן בכלאים א"א בע"א א"כ במליקה דאפשר בענין אחר להחזיר סימנים אחורי עורף למ"ד אין שחיטה לעוף מן התורה וליכא איסור ואפי"ה אם ירצה שלא להחזיר רשאי אע"ג דתרוייהו כמצותו נינהו מ"מ לא שייך פירכא דמצותו בכך כמו בדף ה' דא"א כלל בענין אחר משא"כ הכא שפיר ה"א כיון דהתירה תורה שלא להחזיר אע"ג דיכול להחזיר ע"כ דנבילה או טריפה הותר לגמרי וגם למ"ד יש שחיטה לעוף אתי שפיר דרשת רבינא כיון דיכול להחזיר וליכא איסור טריפה רק נבילה ואפ"ה מותר למלוק אף בלא החזרת סימנים ואיכא איסור טריפה ונבילה כשיטת תוס' ממילא הוי אמינא דליכא איסור טריפה או נבילה דהא חזינן דלא הקפידה תורה אי יעבור על שתיהם וליכא קושי' דמצותו בכך שאני כמו שכתבתי ונכון.

ולפ"ז י"ל הא דלא רצה לומר ר"י כרבינא ואמר אלי' עתיד לדורשה משום דסבר מחזיר דוקא וא"כ לא יכול לדרוש כרבינא דלמ"ד אין שחיטה לעוף מה"ת ליכא לא נבילה ולא טריפה' ואף למ"ד יש שחיטה איכא נבילה ולא טריפה וצריך לומר גם לדידיה לאו דוקא ע"כ אמר אליה עתיד לדורשה וא"ש ועיין בח"ס או"ח סי' ר"ח מה שכתב בזה.

ועל דברי מהרם מלובלין חולין דף כ"ח על תוס' ד"ה רבי היא וכו' שיצא לחדש דלמ"ד אין שחיטה לעוף מה"ת ליכא איסור טריפה ג"כ דחתיכת שדרה ומפרקת עם סימנים כולה חדא נחירה ותמוהים מאד דבריו דא"כ קשה קושי' תוס' למאי צריך קרא לרבינא למ"ד אין שחיטה לעוף דהא גם איסור טריפה ליכא כבר כתבתי יישוב על זה בתשובה אחרת זה איזהו שנים ואין הזמן מספיק להכפיל הדברים ולא כתבתי זאת רק לשעשע קצת עם מעכ"ת במעט צרי דשדר לן והיה זה לו שלום מנאי ידידו הדש"ת פה פ"ב יע"א ו' לסדר יתרו תרמ"ה לפ"ק ה"ק שמחה בונם סופר בה"ג מהראשב"ס זצ"ל.

תוכן העניינים

שות שבט סופר חלק א

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה